עיניים לשמיים
New member
נו טוב, ננסה
בוקר. הגיע לו הבוקר. מה השעה? אינני יודעת, שעון זה לא משהו שצריך בחדר שינה. ברור ונהיר לי שכבר בוקר, אור מבצבץ לו מבעד לחריכי התריסים, מתריע על יום חדש. מסתכלת עליך ישן, על תווי פניך השלווים והמושלמים, על עיניך העצומות, על ריסיך המצלים על לחייך, על אפך המושלם ועל שפתיך המלאות, פשוקות להן קמעה, במן חיוך של סיפוק. נפעמת. אני נפעמת רק מלהסתכל עליך, אוצר שלי, אתה לוקח ממני את נשימתי. מושיטה יד להזיז קווצת שיער שמסתירה לי, שלא אפספס סנטימטר ממך, שאגמע את כולך עם אורו של בוקר. אתה תופס את ידי,"הסתכלתי עליך יפה שלי" אתה אומר לי, ולחשוב שהייתי שקטה ככל שיכולתי, על מנת שלא להעיר אותך, שבעצם כל מה שרציתי זה לצעוק עד לב שמיים קח אותי, התמזג אותי, אהוב אותי, חייה איתי, החייה אותי... אתה מתגלגל מעלי, רגלי נפשקות מעליהן, ללא משים, עיניך בעיני, מבטן האפור חם ומלטף, כמו ידייך על שדי, מטיילות להן בעצלות סביב פטמותי הבהירות, אותן אתה כ"כ אוהב לנשוך ברגעים של תשוקה עזה. מה זה? לאן אתה הולך? נשיקה של בוקר אין? שששש אהובה, לא בנשיקה אראה לך עד כמה אני חושק בך... לשונך בין ירכי, נוגעת לא נוגעת, מרטיטה את כל חושי וגורמת לי לגנוח, גניחות שקטות, גניחות של עוד... מבטך לא סר ממבטי, שלא תפספס רגע אחד משכרון החושים שלי, שלא תשאיר אותי, אפילו לרגע, לבד. שפתייך מוצצות את תוכי, מלקקות אותי, בתחילה לאט, במעגלים אינסופיים ההולכים וקטנים, עד שמגיע אתה לגולת הכותרת, הנקודה החביבה עליך, את זה אני כבר יודעת. גופי מתקשת באחת, זרמים חמים בכל גופי, סומק עז עולה בפני ומבטי מוסט מעיניך שלך. "הסתכלי אלי" אמרת ואני, אני חזרתי להסתכל בעינייך, טבעתי, נלכדתי, הופנטתי. ואתה, בשלך, נהנה ממגע עורי הרוטט על לשונך, כולי מתאווה אליך. הנה זה בא, אני תופסת את הסדין בקצותיו, נושכת את שפתי ועוצמת את עיני, מכינה את עצמי לבאות. "הסתכלי אלי" אמרת ואני, אני מצייתת לך, כאילו לגופי אין רצונות משלו... הרעידות מתחילות, מתפשטות בכל גופי כמו אלף זהרורים קטנים, גרוני ניחר, אני נשנקת, והנה זה מגיע... בא לי לצעוק, אמרתי. "תצעקי" אמר "מה עוצר בעדך?" בעודו ממשיך בשלו, מקרב אותי לשיאים, אותם לא ידעתי קודם לכן. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מתפתלת, נשימותי מהירות, חסרות סדר, מנסה למשוך אותך משם, לשים ראשך על בטני אך אתה, אתה בשלך, ממשיך וממשיך וממשיך ו... די. גופי רפה באחת, מרגישה צפה, מאולחשת. אתה, חיוך עצל על פניך, מסתכל בעיני, מקרב פניך אל פני "נשיקת בוקר טוב אפשר לקבל? אני חושב שעכשיו אפשר, עכשיו הרווחתי אותה" מרושע שכמוך, אני אוהבת אותך. <הופעה ראשונה ואחרונה, נהניתי מהכתיבה, כבר הרבה זמן לא חייכתי ככה>
בוקר. הגיע לו הבוקר. מה השעה? אינני יודעת, שעון זה לא משהו שצריך בחדר שינה. ברור ונהיר לי שכבר בוקר, אור מבצבץ לו מבעד לחריכי התריסים, מתריע על יום חדש. מסתכלת עליך ישן, על תווי פניך השלווים והמושלמים, על עיניך העצומות, על ריסיך המצלים על לחייך, על אפך המושלם ועל שפתיך המלאות, פשוקות להן קמעה, במן חיוך של סיפוק. נפעמת. אני נפעמת רק מלהסתכל עליך, אוצר שלי, אתה לוקח ממני את נשימתי. מושיטה יד להזיז קווצת שיער שמסתירה לי, שלא אפספס סנטימטר ממך, שאגמע את כולך עם אורו של בוקר. אתה תופס את ידי,"הסתכלתי עליך יפה שלי" אתה אומר לי, ולחשוב שהייתי שקטה ככל שיכולתי, על מנת שלא להעיר אותך, שבעצם כל מה שרציתי זה לצעוק עד לב שמיים קח אותי, התמזג אותי, אהוב אותי, חייה איתי, החייה אותי... אתה מתגלגל מעלי, רגלי נפשקות מעליהן, ללא משים, עיניך בעיני, מבטן האפור חם ומלטף, כמו ידייך על שדי, מטיילות להן בעצלות סביב פטמותי הבהירות, אותן אתה כ"כ אוהב לנשוך ברגעים של תשוקה עזה. מה זה? לאן אתה הולך? נשיקה של בוקר אין? שששש אהובה, לא בנשיקה אראה לך עד כמה אני חושק בך... לשונך בין ירכי, נוגעת לא נוגעת, מרטיטה את כל חושי וגורמת לי לגנוח, גניחות שקטות, גניחות של עוד... מבטך לא סר ממבטי, שלא תפספס רגע אחד משכרון החושים שלי, שלא תשאיר אותי, אפילו לרגע, לבד. שפתייך מוצצות את תוכי, מלקקות אותי, בתחילה לאט, במעגלים אינסופיים ההולכים וקטנים, עד שמגיע אתה לגולת הכותרת, הנקודה החביבה עליך, את זה אני כבר יודעת. גופי מתקשת באחת, זרמים חמים בכל גופי, סומק עז עולה בפני ומבטי מוסט מעיניך שלך. "הסתכלי אלי" אמרת ואני, אני חזרתי להסתכל בעינייך, טבעתי, נלכדתי, הופנטתי. ואתה, בשלך, נהנה ממגע עורי הרוטט על לשונך, כולי מתאווה אליך. הנה זה בא, אני תופסת את הסדין בקצותיו, נושכת את שפתי ועוצמת את עיני, מכינה את עצמי לבאות. "הסתכלי אלי" אמרת ואני, אני מצייתת לך, כאילו לגופי אין רצונות משלו... הרעידות מתחילות, מתפשטות בכל גופי כמו אלף זהרורים קטנים, גרוני ניחר, אני נשנקת, והנה זה מגיע... בא לי לצעוק, אמרתי. "תצעקי" אמר "מה עוצר בעדך?" בעודו ממשיך בשלו, מקרב אותי לשיאים, אותם לא ידעתי קודם לכן. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מתפתלת, נשימותי מהירות, חסרות סדר, מנסה למשוך אותך משם, לשים ראשך על בטני אך אתה, אתה בשלך, ממשיך וממשיך וממשיך ו... די. גופי רפה באחת, מרגישה צפה, מאולחשת. אתה, חיוך עצל על פניך, מסתכל בעיני, מקרב פניך אל פני "נשיקת בוקר טוב אפשר לקבל? אני חושב שעכשיו אפשר, עכשיו הרווחתי אותה" מרושע שכמוך, אני אוהבת אותך. <הופעה ראשונה ואחרונה, נהניתי מהכתיבה, כבר הרבה זמן לא חייכתי ככה>
