Niccolo Machiavelli
New member
נו אז מה אתם אומרים?
שלום לכולם, עוד חודש מסתיימים להם (סופסוף יש לציין) לימודיי לתואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת. במשך כל תקופת התואר עבדתי בחברת הייטק (ועדיין עובד, בלי עין הרע ) ועכשיו אחרי שדחיתי את הרגע במשך שלושת השנים האחרונות, הגיע הזמן לקבל החלטה. להמשיך במסלול הבטוח והמשעמם של ההייטק, עם המשכורת היפה והחיים הנוחים שיבטיחו לי חיים בינוניים ממוצעים ומשעממים, אך יחד עם זאת נוחים ובטוחים, או... לנסות את מזלי בעולם התקשורת)? עד לפני כחודש ההחלטה נראתה לי ברורה מאליה, אמרתי לעצמי, הייטק זה הקטע שלך בחיים, אתה כבר פה. למדת את מה שלמדת בשביל הנפש ועכשיו בוא תהיה ריאלי, תרוויח טוב ותחיה טוב. ואז הגיעו ימי הכנת הסמינרים שהצריכו ממני מעט התחככות עם הברנז'ה והניצוץ נדלק מחדש. נזכרתי שהייתה סיבה שהלכתי ללמוד תקשורת ומדעי המדינה, נזכרתי שעבודה במשרד מ-9 עד 18, זה נחמד ובטוח, אבל בגיל 40 אני בטח ארצה למות, נזכרתי שכל חיי רציתי לעבוד בתחום. (וכשאני אומר תחום, אז דווקא כתב או שדר לא ממש מושך אותי, אלא להיות עורך או מפיק של תוכנית מאוד מעניין אותי). הדילמה קשה, אין לי ניסיון (מלבד שתי כתבות בעיתון לנוער בגיל 14), התואר באוניברסיטה הוא מאוד תיאורטי ולא כל כך פרקטי (כמו למשל במכללות מסוימות), והכי חשוב גם אין לי כל כך קשרים (חבר פה, חבר שם אבל אני לא הבן של אילנה דיין או רפי רשף...). חוצמזה אני כל הזמן אומר לעצמי, נכון יש לך תשוקה, כישרון (לפחות ככה נראה לי) ורצון, אבל אתה רואה את הקצה של הדובדבן שבקצפת, את החיים האמיתיים והקשים של התחום הזה אתה לא מכיר, אז אולי אתה פשוט חי בסרט? אז מה עושים? לוותר על החלום ולהבין שנזכרתי קצת מאוחר מדי (בגיל 25) או לרדוף אחריו עכשיו (כי בגיל 35 בטוח יהיה מאוחר מדי) ואם כבר לרדוף אחריו אז איך? לא שמעתי על לוח מודעות דרושים בתחום המדיה... מה גם שאחרי שעברתי על איזה שרשור מלפני מספר ימים, ראיתי שזה לא ממש ריאלי לעבוד בתחום מבחינה כלכלית... למה לא הייתי יכול להיות גאון במתמטיקה?!
שלום לכולם, עוד חודש מסתיימים להם (סופסוף יש לציין) לימודיי לתואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת. במשך כל תקופת התואר עבדתי בחברת הייטק (ועדיין עובד, בלי עין הרע ) ועכשיו אחרי שדחיתי את הרגע במשך שלושת השנים האחרונות, הגיע הזמן לקבל החלטה. להמשיך במסלול הבטוח והמשעמם של ההייטק, עם המשכורת היפה והחיים הנוחים שיבטיחו לי חיים בינוניים ממוצעים ומשעממים, אך יחד עם זאת נוחים ובטוחים, או... לנסות את מזלי בעולם התקשורת)? עד לפני כחודש ההחלטה נראתה לי ברורה מאליה, אמרתי לעצמי, הייטק זה הקטע שלך בחיים, אתה כבר פה. למדת את מה שלמדת בשביל הנפש ועכשיו בוא תהיה ריאלי, תרוויח טוב ותחיה טוב. ואז הגיעו ימי הכנת הסמינרים שהצריכו ממני מעט התחככות עם הברנז'ה והניצוץ נדלק מחדש. נזכרתי שהייתה סיבה שהלכתי ללמוד תקשורת ומדעי המדינה, נזכרתי שעבודה במשרד מ-9 עד 18, זה נחמד ובטוח, אבל בגיל 40 אני בטח ארצה למות, נזכרתי שכל חיי רציתי לעבוד בתחום. (וכשאני אומר תחום, אז דווקא כתב או שדר לא ממש מושך אותי, אלא להיות עורך או מפיק של תוכנית מאוד מעניין אותי). הדילמה קשה, אין לי ניסיון (מלבד שתי כתבות בעיתון לנוער בגיל 14), התואר באוניברסיטה הוא מאוד תיאורטי ולא כל כך פרקטי (כמו למשל במכללות מסוימות), והכי חשוב גם אין לי כל כך קשרים (חבר פה, חבר שם אבל אני לא הבן של אילנה דיין או רפי רשף...). חוצמזה אני כל הזמן אומר לעצמי, נכון יש לך תשוקה, כישרון (לפחות ככה נראה לי) ורצון, אבל אתה רואה את הקצה של הדובדבן שבקצפת, את החיים האמיתיים והקשים של התחום הזה אתה לא מכיר, אז אולי אתה פשוט חי בסרט? אז מה עושים? לוותר על החלום ולהבין שנזכרתי קצת מאוחר מדי (בגיל 25) או לרדוף אחריו עכשיו (כי בגיל 35 בטוח יהיה מאוחר מדי) ואם כבר לרדוף אחריו אז איך? לא שמעתי על לוח מודעות דרושים בתחום המדיה... מה גם שאחרי שעברתי על איזה שרשור מלפני מספר ימים, ראיתי שזה לא ממש ריאלי לעבוד בתחום מבחינה כלכלית... למה לא הייתי יכול להיות גאון במתמטיקה?!