נו, אז איך היה בסדר?
אצלנו היה כאמור סדר המוני של חמישה משתתפים, הורי, ילדי ואני. מלאכת עריכת הסדר נפלה הפעם בחלקי - אבא שלי לא מסוגל לקרוא (ממתין להשתלת קרנית) ואמא שלי בקשה שאני אהיה אחראית. הקצבת הזמן לפרק של לפני הארוחה קוצרה לעשרים דקות - לאור זריקת האינסולין של אבא, ופרק הזמן בינה לבין השלב שעליו לאכול. קראנו את סימני הסדר, שרנו חלק מהשירים של הפרק (תשואות ל"מה נשתנה" שבו התחלקו הילדים), וסיפרנו בקיצור את סיפור יציאת מצרים בשפה מובנת לטף. קינחנו במכות מצרים ובזריזות בשלבי הביצה והחרוסת (מרור זה רק לדור הבוגר ממני), על מנת להגיע לאוכל. היתה כוונה להמשיך אחרי האוכל, אבל אחרי שאליהו הנביא הביא את הפתעותיו, לצעירים לא היתה שום כוונה לחזור לשולחן. הקטנה טרחה ומדדה את הרולרים, והגדול וסבא הרכיבו את הקורקינט. אליהו הזה מביא מתנות מה זה שוות! חבל שהוא לא מביא אותן גם למי שגילו אחרי צבא. (הבן שלי לא ממש מאמין באליהו. הוא בטוח שאני קניתי את המתנות - אבל למען המשך המסורת ובעיקר בשביל המתנות הוא מוכן לשחק את המשחק) הויכוח כרגע הוא על בובת המפלץ שהילדים מורידים ומעלים בחבל ממדרגות הקומה השניה. ביקשתי לא לראות אותו יורד וקיבלתי תשובה נחרצת שהם תולים את המן. כשהזכרתי שכעת פסח ולא פורים הם החליפו את מינו וכעת הם תולים את נסראללה. תודו שלצעירים של היום יש חיים מעניינים. זהו. איך שיחשיך אנחנו עושים מסיבת פיג'מות. נקווה שהפעם הסיפורים יהיו מספיק מפחידים.
אצלנו היה כאמור סדר המוני של חמישה משתתפים, הורי, ילדי ואני. מלאכת עריכת הסדר נפלה הפעם בחלקי - אבא שלי לא מסוגל לקרוא (ממתין להשתלת קרנית) ואמא שלי בקשה שאני אהיה אחראית. הקצבת הזמן לפרק של לפני הארוחה קוצרה לעשרים דקות - לאור זריקת האינסולין של אבא, ופרק הזמן בינה לבין השלב שעליו לאכול. קראנו את סימני הסדר, שרנו חלק מהשירים של הפרק (תשואות ל"מה נשתנה" שבו התחלקו הילדים), וסיפרנו בקיצור את סיפור יציאת מצרים בשפה מובנת לטף. קינחנו במכות מצרים ובזריזות בשלבי הביצה והחרוסת (מרור זה רק לדור הבוגר ממני), על מנת להגיע לאוכל. היתה כוונה להמשיך אחרי האוכל, אבל אחרי שאליהו הנביא הביא את הפתעותיו, לצעירים לא היתה שום כוונה לחזור לשולחן. הקטנה טרחה ומדדה את הרולרים, והגדול וסבא הרכיבו את הקורקינט. אליהו הזה מביא מתנות מה זה שוות! חבל שהוא לא מביא אותן גם למי שגילו אחרי צבא. (הבן שלי לא ממש מאמין באליהו. הוא בטוח שאני קניתי את המתנות - אבל למען המשך המסורת ובעיקר בשביל המתנות הוא מוכן לשחק את המשחק) הויכוח כרגע הוא על בובת המפלץ שהילדים מורידים ומעלים בחבל ממדרגות הקומה השניה. ביקשתי לא לראות אותו יורד וקיבלתי תשובה נחרצת שהם תולים את המן. כשהזכרתי שכעת פסח ולא פורים הם החליפו את מינו וכעת הם תולים את נסראללה. תודו שלצעירים של היום יש חיים מעניינים. זהו. איך שיחשיך אנחנו עושים מסיבת פיג'מות. נקווה שהפעם הסיפורים יהיו מספיק מפחידים.
