נושמת

[נושמת אבק דרכים]

נושמת

מתעוררת בבוקר כולי חיוכים הזכרונות מאתמול אותי ממלאים נזכרת אני בכל המראות מתמוגגת איתך רוויות אנחות שואלת אותך שאלות מנסה לדעת משתדלת לראות זוכרת דבר שזה רק חלום וסופו יקיצה את הבכי אני מחניקה רוצה להמשיך לחלום איתך אהובי

 

[אורנה1]

WELL COME TO THE CLUB

 

[נושמת אבק דרכים]

תודה

תודה רבה נכבשתי בקסם המקום

 

[כנות וצדק]

ברוכה הבאה לך חברה יקרה.....

 

[נושמת אבק דרכים]

מצטרפת בשמחה

בתקווה שיהיו לי מילים ולא אכזיב את אבק הדרכים אני אוהבת ומשם אני חוזרת את רשמי הנוף כאן אפזר ואת חטאי כאן אמסגר תודה בנות

 

[אורנה1]

המילים תמיד נמצאות אם זה בתגובה או בהודעה משלך. ואף אחד לא מכזיב היי את, כפי שאת אל תשתני למען אף אחד. יום טוב חמודה. חייכי, כי למרות הכאב צריכים לראות את הטוב שנמצא סביבנו.

 

[נושמת אבק דרכים]

אני לא כל היום כואבת איני משתנה אני פשוט מאוהבת וזו ההבנה למדתי לקבל את הטוב וחיוכים היום לרוב

 

[חוששת]

מסגרי חטאייך, ונאזין לקסמייך...

 

[נושמת אבק דרכים]

כרגע

לומדת דרכים בודקת מילים עם כניסה כזו לפורום והתגובות המחממות אמסגר לכם אותם תמונות תמונות את חטאי הקטנים כבר הבנתי שכאן לא שופטים רק אוהבים מילים

 

[אורנה1]

לא רק מילים....

מאחורי המילים נמצאים אנשים אשר רוצים להקל קצת על עצמם ולשתף בשמחות וגם באכזבות.

 

[נושמת אבק דרכים]

לא לא רק מילים

ונכון מאחורי המילים יש אדם וישנה נפש נפש אשר משקיטה את עצמה במילים מרגיעה עצמה לאחר מעשים נותנת לעצמה דרור בכמיהות ובמחשבות התהיות השקטות כבר מזמן במילים וכך היא יושבת ושעות היא כותבת היא לומדת מהמילים

 

[אורנה1]

רק...

רק שלפעמים המילים לא נותנות מנוח ואינן משקיטות את הנפש הסוערת. ניתן ללמוד ממעשים ולהתחזק מכל דבר אשר עוברים ולקחת את כל מה שעובר בפרופורציה הנכונה. זה כואב, זה קשה, אני יודעת כי הרי עוברת ועברתי. אבל, אנחנו כאן בלחזק ולתת כח בלעבור את החושך ולהגיע לאור.

 

[נושמת אבק דרכים]

אורנה1

שוב תודה ישבתי וחשבתי כיצד להגיב זוכרת את עצמי במצבים כאובים ללא מנוח אך עם אין סוף מעצורים בתוך סבך החושך מחפשת קרן אור שתושיע שתגאל טבעתי במילים כשחשוך וקר שם כשההרגשה לבד כשהלב מתכווצץ זה תמיד נראה לעד יודעת היום שתמיד יגיע האור גם כשהדרך משתנה הוא תמיד יאיר תמיד יהיה לצידי

 

[ארבל מהכרמל]

מחושך לאור......

הלכתי ברחוב-אפילה! נכנסתי לשם-בין חושך לאור! ראיתיה-שחר!! נישקתיה-אור!!!!!! לא סתם אור אלא אור גדול אשר גם בורא שמיים וארץ לא ידע. זהו האור שבקע מנשמתי ואף את גרוני חנק. אני לבדי-זהו העבר. אני והיא-זהו ההווה. מוזר שרק אתמול היה ליבי ריק ממחשבות ועכשיו עומד להתפוצץ כי מלא הוא אותה. איש לא יהין לקרוא מחשבותי כי מיד יסונוור באור העוטה אותה, רק פי ישמש לעיתים ראי שיחזיר האור ואז יתנגשו אורי באורה וייצרו את האהבה הגלוייה הנושאת על ראשה את כתר הרגשות.

 

[חוששת]

את מתוקה.... מילותיך כמנגינה ערבה..

 

[אורנה1]

מי?? אני???!!!!!!

תודה. גם את

 

[נושמת אבק דרכים]

חוששת

אני כחדשה ויש לי שאלה את הנוהל פחות או יותר אני מכירה על תגובה ועל הוספת הודעה אך איני יודעת בתגובתך האחרונה האם אלי פנית כי תמיד אעדיף להגיב בחזרה -+-+- גם אם זה יקח מעט זמן אשתדל במקום הזה לא להתבטל

 

[חוששת]

נושמת אבק - את לא נחנקת? אני צוחקת

התכוונתי גם אלייך התענגתי על מילותיך וגם אורנה - מחמאות רגילה כאן לראות אז שתיכן, בנות במילים מהנות וגם בכוונות... אתן מבינות?

 

[נושמת אבק בדרכים]

איני נחנקת זה אבק מאושש

רוב תודות לכולם על קבלת הפנים אשוב ואשב ונתענג במשפטים

 

[Sודית]

וואוו...נושמת, איזו אוירה מחממת...

קצת באיחור אך ממש לא חשוב תענוג גדול היה לראות איך קרה עם כמה מילים מחשבות ורגשות יש כבר כמה חברות חדשות סודית מברכת את הנושמת בנשימה עמוקה