נושי שלי...
כשהתחלתי את המסורת של כתיבת ההודעות אליך מדי בוקר זה היה בתקופה שהיה לך קצת קשה, היית קצת עצוב, ורציתי כל כך לעשות לך קצת טוב, לפקוח לך את העיניים שיש גם דברים טובים כאן, שיש מישהוא שחושב עליך ואוהב אותך. אם הזמן המסורת קצת נשחקה, אני עברתי הרבה תהפוכות, ולא כל כך יצא לי לכתוב לך... אבל תמיד ידעתי שישנה את ההאפשרות להמשיך לכתוב לך... עכשיו השתנו קצת הדברים וההודעות כבר לא אותם הודעות... אני כבר לא כותבת לך בסיומם של ההודעות את המשפט הקבוע שלי... חשוב רק מחשבות חיוביות מכיוון שאני כבר לא כל כך חושבת אותן... והגיע הזמן שאני אכתוב לך את הדברים הבאים: עוף גוזל/אריק אנשטיין עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך... הגוזלים שלי עזבו את הקן פרסו כנפיים ועפו ואני ציפור זקנה נשארתי בקן מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר תמיד ידעתי שיבוא היום שבוא צריך להפרד אל עכשיו זה ככה בא לי פתאום אז מה הפלא שאני קצת דואגת עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך... אני יודעת שככה זה בטבע וגם אני עזבתי קן אבל עכשיו כשבא הרגע אז מחניק קצת בגרון עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך... נושי שלי... אכן מחניק לא קצת מחניק הרבה בגרון... אני יושבת כאן וכותבת לך והדמעות זולגות על הפנים ואני כבר כמעט ולא רואה דבר... אני חייבת להפרד... אומנם לא ממך אישית אבל לפחות מהדמות נושי... שהיא כבר לא רק שלי... נושי אתה פרסת כנפיים ועפת... אתה כל כך מאושר עכשיו...וכל כך טוב לי לראות אותך כך... אבל כל פרדה מכאיבה... מכאיבה מאוד... עכשיו כבר יש מושי חדשה שכותבת לך... ועושה לך טוב על הלב... ואתה כבר לא צריך את הודעות הנושי שלי... אז הגיע הזמן להפרד... אוהבת אותך כל כך... והעיקר שתהיה מאושר... ליהי
כשהתחלתי את המסורת של כתיבת ההודעות אליך מדי בוקר זה היה בתקופה שהיה לך קצת קשה, היית קצת עצוב, ורציתי כל כך לעשות לך קצת טוב, לפקוח לך את העיניים שיש גם דברים טובים כאן, שיש מישהוא שחושב עליך ואוהב אותך. אם הזמן המסורת קצת נשחקה, אני עברתי הרבה תהפוכות, ולא כל כך יצא לי לכתוב לך... אבל תמיד ידעתי שישנה את ההאפשרות להמשיך לכתוב לך... עכשיו השתנו קצת הדברים וההודעות כבר לא אותם הודעות... אני כבר לא כותבת לך בסיומם של ההודעות את המשפט הקבוע שלי... חשוב רק מחשבות חיוביות מכיוון שאני כבר לא כל כך חושבת אותן... והגיע הזמן שאני אכתוב לך את הדברים הבאים: עוף גוזל/אריק אנשטיין עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך... הגוזלים שלי עזבו את הקן פרסו כנפיים ועפו ואני ציפור זקנה נשארתי בקן מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר תמיד ידעתי שיבוא היום שבוא צריך להפרד אל עכשיו זה ככה בא לי פתאום אז מה הפלא שאני קצת דואגת עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך... אני יודעת שככה זה בטבע וגם אני עזבתי קן אבל עכשיו כשבא הרגע אז מחניק קצת בגרון עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך... נושי שלי... אכן מחניק לא קצת מחניק הרבה בגרון... אני יושבת כאן וכותבת לך והדמעות זולגות על הפנים ואני כבר כמעט ולא רואה דבר... אני חייבת להפרד... אומנם לא ממך אישית אבל לפחות מהדמות נושי... שהיא כבר לא רק שלי... נושי אתה פרסת כנפיים ועפת... אתה כל כך מאושר עכשיו...וכל כך טוב לי לראות אותך כך... אבל כל פרדה מכאיבה... מכאיבה מאוד... עכשיו כבר יש מושי חדשה שכותבת לך... ועושה לך טוב על הלב... ואתה כבר לא צריך את הודעות הנושי שלי... אז הגיע הזמן להפרד... אוהבת אותך כל כך... והעיקר שתהיה מאושר... ליהי