נושי שלי...

[ליהי האחת]

נושי שלי...

השיחה של אתמול גרמה לי לחשוב עליך המון.... השיחה שבה אמרת לי...אני לא חושב עליך כך.... אני רואה אותך כ.... מה זה אומר עלי? האם הגזמתי? האם משהוא לא היה נכון? האם זה לא צריך להיות בכלל? ומה עושים עכשיו? עניתי לך...זה המזל שלך.... השיחה של אתמול הגיעה ממקום אחר... היא הגיעה מרובד אחר... מהרובד שממנו פחדתי כל כך.... תמיד חשבתי שאנחנו מדברים בגובה העיניים... שאנחנו נמצאים באותו המקום.... אבל אולי זה לא כך? אולי איפה שהוא טעיתי בדרך? הכתיבה עכשיו כל כך קשה עלי.... איך להתנסח שרק אתה תבין על מה אני מדברת... איך לנתב את ההודעה שתהיה בכל זאת מובנת.... אבל איך היא יכולה להיות מובנת לך אם אני לא מבינה כבר כלום? מה אני עושה עכשיו? לוותר עליך קשה לי מאוד עד כדי בלתי אפשרי כמעט.... להחזיק בך? זה לא יהיה פייר מצידי... נו ועכשיו, עכשיו אני עוד אמורה לכתוב לך בוקר טוב... המון מחשבות חיוביות... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ליהי

 

[נפש אשה]

מתוקתי..

פתאם על הבוקר.. הגם את??!! יפתי, מבינה אשה נפש.. אצלי ההחלמה מורטת עצבים, מעייפת, ומכלה כוחות. תמצאי את דרכך חמדתי, תשמרי על הקיים ו.. אוהבת אותך. מסתבר, שגם לי אין לפעמים מילים.

 

[ליהי האחת]

נפש יקירתי....

אני מצטערת אם אני מטעה... אבל זה ממש לא הכיוון... כואב והלב שותת... אבל לא מכיוון כזה... אני לא יכולה לפרט ולפרש את דברי כי הם מכוונים רק לאחד שחייב אבל חייב להבין את המסר... אני מאמינה שהוא יבין...שידע...מאיזה כיוון זה מגיע...כי אם לא...אז כנראה שחטאתי יותר ממה שאני חושבת... ואז עלי להרפות. מצטערת שדברי אינם מובנים...אבל כרגע זה מה שאני יכולה להגיד. אוהבת אותך נפש אבל בעניין הזה אפילו שיחה אישית ביננו בלתי אפשרית... רק לקבל את דברי כך ולא לנסות לפרשם... ליהי

 

[אלת האהבה]

לעיתים...

מה שאנו חושבים ואומרים מתפרש אחרת לצד השני. לעיתים גם בין חברים הדברים מובנים בצורה שונה. פשוט לעיתים כל צד זורם אחרת,רוצה ושואף לכיוון אחר, ואז קשה מאוד לקבל את העובדה שצריך להתמודד עם סוג אחר של חברות. וקיים בתוכינו הפחד מפרידה,הפחד מההגעה למבוי סתום. הפחד מהפרידה קשה הוא,ואנו מנסים להסביר בצורה שהצד השני יוכל להבין ולקבל,וזה קשה...כי אם הצד השני בדיעה סותרת לשלנו,אזי אנו נמצאים במצב של לנסות לשכנע,לנסות להבהיר,לנסות לשנות את הלך המחשבה והרצון שלו... וזה דבר לגיטימי לרצות לעשות...אבל זה לא עומד שווה מול התחושות שלו. ואז זה פוגע בנו...כי הידיעה היא שהנה מגיע הרגע שאנו נמצאים במבוי סתום..בדרך לא דרך...שכמה שננסה לחמוק ממנה...וכמה שננסה לשנות את נתיב הדרך,הכל יוביל אותנו לאותו הנתיב,גם אם מצאנו,לפי דעתינו,דרכים עוקפות. לעיתים...הפרידה היא קשה מנשוא..קשה מלקבל..אבל קיימת.. ועם כל הכאב צריך גם לדעת להגיד שלום..למען הנפשות הפועלות.. סליחה אם לא הבנתי את דברייך נכון ליהי...אבל זה מה שהשתמע לי מדברייך. שלך,אוהבת, אלת האהבה.

 

[*נושי*]

מושי,חומד

אני מצטער אם זה מה שגרמתי לך לחשוב... אולי בעצם השתמשתי במילים,וביטויים שלא התאימו לאותו מצב. את לא זו שטעית,כניראה פשוט לא שמתי לב לאן אני גורם לך להגיע במחשבות. חשבתי על מה שאת חשבת,כן,אבל בצורה קצת שונה מקווה שהקשר ישמר,בצורתו הנוכחית, מאוד כיף לי ממה שהקשר הזה מספק כרגע. נושי