נושא שרציתי לדון בו

רותי333

New member
נושא שרציתי לדון בו

שלום לכם
הייתי רוצה לספר לכם משהו במטרה שתוכלו לומר לי מה דעתכם : יש לי ולבעלי זוג חברים טובים כבר כמה שנים. את האישה הכרתי כשעשיתי שירות לאומי ומאז אנחנו חברות טובות (חשוב לציין שאנחנו לא דתיות לכן אין שיקולי דת בהחלטה שלה או משהו בסגנון). אתמול הייתה לי שיחה איתה. היא ובעלה מאוד רוצים ילדים ואין להם שום בעיות בריאותיות שיכולות למנוע מהם להביא ילדים. היא אתמול סיפרה לי שהיא ובעלה החליטו להביא ילד בעזרת פונדקאית (והם לא מלאים בכסף, הם לא עניים אבל מרוויחים משכורת ממוצעת בלבד) הסיבה היא כזו - היא סבלה בצעירותה מהתעללות פיזית ממושכת. בניגוד לדעה שילדה מוכה הופכת לאם מכה היא למזלה הכירה את בעלה במהלך ההתעללות (ההתעללות הייתה מצד האם, ודווקא עם האב שלא גר איתה הייתה לה מערכת יחסים מאוד טובה, והוא לא ידע על מה שקורה ככה שבזכות הדמות האבהית הטובה שהייתה לה, היא הכירה את בעלה והוא לא היה אדם מכה כמו שבד"כ קורה לנערות שעוברות התעללות). בעלה הוא אדם נפלא ואני מכירה אותו טוב והוא עזר לה ותמך בה וגרם לה לפנות לעזרה - ואכן היא פנתה לעזרה, ההתעללות נפסקה, היא הלכה טיפול והיא כיום בנאדם שלא יכול לפגוע בזבוב. בשירות האלומי היא התנדבה עם ילדים (היא שוחררה מהצבא בגלל שהתחתנה מוקדם), היא עד היום מתנדבת למען בע"ח וכל אדם שמכיר אותה רואה עד כמה היא אישה טובה ויכולה להיות אמא נפלאה. היא ובעלה רוצים לפנות לפונדקאות בגלל שמאז מה שהיא חוותה, יש לה פחד נוראי מכאב - היא מפחדת שיכאב לה, ומפחדת מללדת במיוחד. היא מפחדת שבמהלך ההריון הצירים והלידה היא לא תצליח להתמודד נפשית עם הכאבים ועם התחושות הנפשיות שהיא תרגיש עקב כך. אני יודעת שבקריאה ראשונה יכולה לעלות תמונה של אישה לא בריאה בנפשה, אבל זה ממש לא כך. היא ובעלה גם רצו לפנות לאימוץ אבל הם רוצים תינוק ובלי בעיות פוריות אפשר לאמץ רק ילדים גדולים מה דעתכם ?
 

מירבי*

New member
רותי שלום../images/Emo20.gif

חברתך עברה התעללות קשה והיום נושאת בתוצאות, משמח לשמוע שהיא הצליחה לבנות לעצמה מערכת זוגית טובה ותומכת. חוק הפונדקאות בארץ מאפשר רק לזוגות שאין ביכולתם ללדת ילד לעבור את התהליך, מדובר על בעיות פיסיות, ותמיד אצל הנשים. לחלק מהנשים יש בעית פוריות המונעת השרשה של העוברים, לחלק מהנשים אסור לשאת הריון בגלל מחלה כל שהיא ויש את הנשים שנולדו ללא רחם או שעברו כריתת רחם במהלך חייהן מכל מיני סיבות. המקרה של חברתך הוא שונה ואני סבורה שלא יאשרו לה לעבור את התהליך, אגב, גם תהליך שאיבת הביציות והכנת הגוף לשאיבה כרוכים באי נעימות, כאב, מדובר בזריקות יומיות, בדיקות דם ואולטרה סאונד ושאיבת הביציות בחדר ניתוח בהרדמה כללית. בכל מקרה, כדי שחברתך תוכל לדעת בוודאות הציעי לה לצלצל לאביבה נמרודי, מתאמת הוועדה לנשיאת עוברים ולהתייעץ איתה בעניין, מספר הטלפון הוא - 02-5681275. בהצלחה
 

mondani5

New member
רותי שלום!

כפי שמירב כתבה לך הליך הפונדקאות לא מתאים למקרה של חברתך,נהפוך הוא ונניח וגם סבלה מבעיה גנקולוגית קשה ,בספק עם היו מאשרים אותה עם המשקעים שנותרו בליבה. היה רצוי שתטפל קודם בבעיה של הפחד מכאב,זה כן בעיה נפשית למרות שקשה לך לקבל זאת ,זה כמו הלם ,טראומה קשה,ויש חשש שיהיה לה הפחד לטפל בתינוק שתלד ותכנס לדיכאון לידה. אני מציעה לך לתמוך בחברתך בעיניין טיפול יעוץ פסיכולוגי על מנת שתשתחחר מכל ההתעללות שעברה בילדותה,אני מכירה עשרות נערים ונערות מתחום עבודתי שעברו התעללות קשה מאד והם בעלי משפחות מאושרות,פשוט צריך לעבוד על זה. בברכה אירית
 

miri71

New member
לרותי שלום

אני תומכת בדעתה של אירית בהחלט לפנות לטיפול פסיכולוגי. לא שניתן לחלוטין להשתחרר מההתעללות שעברה בילדותה, אבל כן ניתן לעבד את הנושא ע"מ שהיא תלמד איכשהו לחיות עם זה. הבעיה נראת לי מורכבת יותר מפחד מכאב פיסי בלבד, כוון שהאמהות מפעילה בתוכינו נושאים הקשורים לקשר עם האם שלנו, לעיתים מופיע פחד לחזור על הטעויות שהאם עשתה לנו ובצדק, כוון שאצלינו לא מלמדים באונברסיטה איך להיות הורה והמודל שראינו בילדות נשאר איתנו. אנחנו יכולים לחקות אותו או להתנגד לו, אבל בהחלט משפיע על ההורות שלנו. שהיה המון בהצלחה
 

לי לך

New member
לדעתי דרך ivf היא הרבה יותר כואבת

ההריון עצמו לא כואב, אולי לפעמים קצת לא נוח אבל יותר סביר שהיא תחווה תחושות גדולות עצומות וטובות- חויה ענקית עם עצמה, נשיותה (סליחה,שאני מסבירה זאת דוקא בפורום זה). אפשר היום ללדת בניתוח קיסרי מתוכנן מראש או לקחת אפידורל ולראות טלוויזיה בזמן הצירים... אני אישית ממליצה טיפול אישי לחברתך, טיפול זוגי וקבוצת הכנה ללידה ועוד מכל מה שאפשר להעזר על מנת לאפשר לה לחוות ולהנות מהדבר האדיר הזה(הריון ולידה) האמיני לי- שבר בעצם או אבנים בכיס המרה הרבה פחות נוח וכואב הרבה יותר, גם כי נמשכים יותר זמן ומחייבים סיבולת גבוהה יותר. ואני יכולה להמשיך ולשבח ולמצןא עוד אלף סיבות מדוע חבל שהיא תפספס אבל באמת מיותר, וגם לא הפורום המתאים... גם קיים טיפול מצויין נגד דכאון לאחר לידה ובעצם אפשר לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים ולסלק הפחד. מקווה לטוב בשבילה. לי לך
 
תלדי לבד

אני לא חושבת שזו הסיבה להביא ילד בדרך פונדקאות או בדרך אחרת. שתלד בעצמה במיוחד שאין לה שום בעיות פוריות וכשהיא תגיע ללידה היא תראה שכל דקה שווה. ואם היא מפחדת מהכאב אז יש עכשיו כל כך הרבה דרכים לשעכוך כאבים כמו טישטוש בהתחלה ובשלבים יותר מתקדמים של הלידה ניתן לעשות הרדמה אפידורלית ככה שזה לא סוף העולם. שתלד תינוק בעצמה כי זו חוויה בלתי נשכחת. בהצלחה
 

אנידס

New member
היי רותי

אני אמנם לא מהפורום, אבל חייבת להגיב. לבי לבי עם חברתך בשל הקשיים שעברה בחייה, אך נדמה לי כי למרות הטפול המוצלח שעברה, עדיין אין בכך די. לפי תיאורך נראה כי היא אינה בשלה דיה להיות אמא. ההריון והלידה (על כאביה) הם רק ציון דרך במסלול ארוך ארוך של התמודדיות, פחדים, לבטים וקשיים (ויש להוסיף שגם אושר והנאה מרובים). לדעתי האישית אם היא אינה מתמודדת עם הפחדים הללו בהתחלה יש בכך בעיה מסויימת. האם היא תוכל להתמודד עם הקשיים בהמשך הדרך? אמנם לא תמיד הם כרוכים בכאבים אבל הם לא קלים כלל ועיקר. אם הבחירה באימוץ או בפונדקאות היא רק בגלל חבלי הלידה והתחושות שנלוות אליה נראה לי שכדאי שידחו קצת את ההורות. אם האימוץ נובע מהרצון להיטיב עם ילדים שלא שפר עליהם גורלם זה כבר משהו אחר. אגב, כמעט כל אישה שאני מכירה חוששת מכאבי הלידה ומנסיון אני יכולה לאמר שהכל עניין של תפיסה - זה פחות נורא ממה שזה נראה, בעיקר עם כל האמצעים הניתנים להקלה. בכל מקרה בהצלחה
 
הריון

אני ממליצה לך כן להכנסלהריון וללדת .ולהרגישאתהילדבבטנך איך הוא זז מתנועע ותעברי את הלידה בשלום ותגידי שזה היה שווה כל כאב שבעולם אשתי עברה ניתוח קסרי והיה לה מאודקשה ועברה עוד משהו ועברה את זהוהיום ישלנו ילדהבת שנתים ואנחנו רוצים עוד אחדץאת תוכלי לראות את ילדך באולטרא סאונדותהני מכל רגע ילדמאומץ יכול ללכת לך בגיל שמונה עשרה מאחל לך בהצלחהוהריון ולידה קלים
 
שתבקש ניתוח קיסרי

ולא יהיו לה כאבים בכלל, גם לא צירים.בהריון עצמו אין כאבים ההפך היא תפרח
 
למעלה