נושא שעלה לדיון
*דרך אגב שלחתי כבר את ההודעה הזו והיא לא נשחה ואין לי עצבים להקליד אותה שוב- היא היתה מנוסחת כל כך יפה..* אתמול ביעור אמנות עלה הדיון מתי האמנות חוצה את הגבולות ו"עוברת את גבול הטעם הטוב"- כשהיא יוצרת םרובוקציות שונות שהן פוגעות באנשים מסוימים בחברה. במשך כל החלק הראשון של השיעור דנו בחציית גבולות כאלו לאורך ההיסוריה- מרבית חציית הגבולות התמקדו באמנים כמו דאלי או פיקאסו ובמוסיקת הג´אז- הוכיחו לנו שכל מה שנראה בזמנו כחוצה גבולות היום נראה בעיננו כלגטימי מאוד ומושא הערצה. אם בזמנו הסתכלו למשל על דאלי כ- חולה נפש היום הוא נחשב לגאון אמנותי. אם בזמנו המונה ליזה היתה חציית קוווים אדומים של הכנסיה והחוקים הבלתי כתובים של הדיוקן הנשי בתקופה ההיא- הרנסאנס (פירוט על זה ניתן לקרוא במאמר שכתבתי פעם והוא נמצא במאמרי הפורום) היום הוא נחשב לאחד מהציורים הטובים היותר. אם בזמנו מויקת הג´אז היתה מסיקה שטנית ששמעו במערות ותהחברה עם כתות מסוימות- היום מוסית ג´אז היא מוסיקה מתורבתת למדי. בחציו השני של השיעור הציגו לנו את מוסיקת הטראנס כאמנות שהיום נחשבת למוסיקה שטנית ששומעים במערות או יערות ומתחברת עם כתות משונות- והוכיחו לנו בדרך די פשוטה שהסיגריות ומוסיקת הגאז של פעם הם בדיוק כמו הטראנס והגרראס של היום- כך שאם נשפוט לפי העבר בעוד כעשרים- חמישים שנה, מוסיקת הטראנס תחשב בעיני הכלל כמוסיקה לגיטימית למדי, מוסיקה מתורבתת- וכפועל יוצא מכך גם הגראס. כל ההקדמה הזו באה להראות לנו שמה שבעבר נחשב לחוצה גבולות באמנות יהיה בעתיד לגיטמי- ומכאן שמה שהיום נחשב לא לגיטימי יהיה לגיטמי. את כל זאת ניסחו לנו כמעין משוואה תמידית- כל עולם האמנות מדדה על פניו באותם המושגים- מגיעה יצירה או מספר יצירות שמעולות הד תקשורתי גדול ומזעזעות את עולם האמנות- מתרגלים אליה והיא הוופכת להיות מקובלת ומתורבתת ברגע שמגיעה יצירה אחרת מאותו תחום האמנות שמזעזעת את כל עולם האמנות. כדיון יום יומי הנושא שעלה הוא ראי השואה והנאציזם באמנות היומיומית. כמובן שהתערוכה עליה דיברנו היא תערוכה המוצגת בעת במוזאון היהודי בניו- יורק- "בבואות הרשע- דימויים נאציים באמנות המודרנית". האמן שיצר את היצירות המוצגות בתערוכה הוא Alain Sechas´s בין ביתר בתערוכה ניתן לראות: 1. חתול תמים לכאורה שכאשר מתבוננים בו היטב ניתן לראות את בבואתו של היטלר ומוטיבים של צלב הקרס. 2. חבילת לגו פשוטה לכאורה- שהיא מעשה דגם של מחנות ריכוז והשמדה. *כמובן שיש עוד עבודות אלו שתי העבודות שלי השאירו משהו מיוחד יותר מהשאר* כאשר ניתחנו את היצירות ניתחנו כל אחת מהיצירות הן כיצירות הבאות למחות על מה שהנאצים עשו לעם היהודי ובמלחמת העולם השניה בכלל, והן כיצירות המציגות את הנאצים כמסכנים (החתול- היטלר יושב בתוך לול ככבכלוב לדוגמא). השאלה שעלתה היא האם העבודות האלו הן לגיטימיות? אמנם, לפי המשוואה שניסחנו הן אכן לגיטימיות, אך היום כמעט כל אמן מתנסה בחייו לפחות ביצירה אחת שמטרתה לזעזע- היכן נקבע מתי יצירה היא מזעזעת- אבל נעמו דבכך, או מתי זעזוע אחר "מבטל" את הזעזוע הקודם?!? האם היצירה הזו לא חוצה את הגבולות כי היא מתעסקת עם רגשות של ניצולי שואה- וזה כבר הרבה יותר מדי? בכל מקרה עיניין אותי לדעת מהי דעתכם בעינין- לגיטימי או חוצה את הגבול?!? *את האתרי אינטרנט חברה השיגה מYNET*
*דרך אגב שלחתי כבר את ההודעה הזו והיא לא נשחה ואין לי עצבים להקליד אותה שוב- היא היתה מנוסחת כל כך יפה..* אתמול ביעור אמנות עלה הדיון מתי האמנות חוצה את הגבולות ו"עוברת את גבול הטעם הטוב"- כשהיא יוצרת םרובוקציות שונות שהן פוגעות באנשים מסוימים בחברה. במשך כל החלק הראשון של השיעור דנו בחציית גבולות כאלו לאורך ההיסוריה- מרבית חציית הגבולות התמקדו באמנים כמו דאלי או פיקאסו ובמוסיקת הג´אז- הוכיחו לנו שכל מה שנראה בזמנו כחוצה גבולות היום נראה בעיננו כלגטימי מאוד ומושא הערצה. אם בזמנו הסתכלו למשל על דאלי כ- חולה נפש היום הוא נחשב לגאון אמנותי. אם בזמנו המונה ליזה היתה חציית קוווים אדומים של הכנסיה והחוקים הבלתי כתובים של הדיוקן הנשי בתקופה ההיא- הרנסאנס (פירוט על זה ניתן לקרוא במאמר שכתבתי פעם והוא נמצא במאמרי הפורום) היום הוא נחשב לאחד מהציורים הטובים היותר. אם בזמנו מויקת הג´אז היתה מסיקה שטנית ששמעו במערות ותהחברה עם כתות מסוימות- היום מוסית ג´אז היא מוסיקה מתורבתת למדי. בחציו השני של השיעור הציגו לנו את מוסיקת הטראנס כאמנות שהיום נחשבת למוסיקה שטנית ששומעים במערות או יערות ומתחברת עם כתות משונות- והוכיחו לנו בדרך די פשוטה שהסיגריות ומוסיקת הגאז של פעם הם בדיוק כמו הטראנס והגרראס של היום- כך שאם נשפוט לפי העבר בעוד כעשרים- חמישים שנה, מוסיקת הטראנס תחשב בעיני הכלל כמוסיקה לגיטימית למדי, מוסיקה מתורבתת- וכפועל יוצא מכך גם הגראס. כל ההקדמה הזו באה להראות לנו שמה שבעבר נחשב לחוצה גבולות באמנות יהיה בעתיד לגיטמי- ומכאן שמה שהיום נחשב לא לגיטימי יהיה לגיטמי. את כל זאת ניסחו לנו כמעין משוואה תמידית- כל עולם האמנות מדדה על פניו באותם המושגים- מגיעה יצירה או מספר יצירות שמעולות הד תקשורתי גדול ומזעזעות את עולם האמנות- מתרגלים אליה והיא הוופכת להיות מקובלת ומתורבתת ברגע שמגיעה יצירה אחרת מאותו תחום האמנות שמזעזעת את כל עולם האמנות. כדיון יום יומי הנושא שעלה הוא ראי השואה והנאציזם באמנות היומיומית. כמובן שהתערוכה עליה דיברנו היא תערוכה המוצגת בעת במוזאון היהודי בניו- יורק- "בבואות הרשע- דימויים נאציים באמנות המודרנית". האמן שיצר את היצירות המוצגות בתערוכה הוא Alain Sechas´s בין ביתר בתערוכה ניתן לראות: 1. חתול תמים לכאורה שכאשר מתבוננים בו היטב ניתן לראות את בבואתו של היטלר ומוטיבים של צלב הקרס. 2. חבילת לגו פשוטה לכאורה- שהיא מעשה דגם של מחנות ריכוז והשמדה. *כמובן שיש עוד עבודות אלו שתי העבודות שלי השאירו משהו מיוחד יותר מהשאר* כאשר ניתחנו את היצירות ניתחנו כל אחת מהיצירות הן כיצירות הבאות למחות על מה שהנאצים עשו לעם היהודי ובמלחמת העולם השניה בכלל, והן כיצירות המציגות את הנאצים כמסכנים (החתול- היטלר יושב בתוך לול ככבכלוב לדוגמא). השאלה שעלתה היא האם העבודות האלו הן לגיטימיות? אמנם, לפי המשוואה שניסחנו הן אכן לגיטימיות, אך היום כמעט כל אמן מתנסה בחייו לפחות ביצירה אחת שמטרתה לזעזע- היכן נקבע מתי יצירה היא מזעזעת- אבל נעמו דבכך, או מתי זעזוע אחר "מבטל" את הזעזוע הקודם?!? האם היצירה הזו לא חוצה את הגבולות כי היא מתעסקת עם רגשות של ניצולי שואה- וזה כבר הרבה יותר מדי? בכל מקרה עיניין אותי לדעת מהי דעתכם בעינין- לגיטימי או חוצה את הגבול?!? *את האתרי אינטרנט חברה השיגה מYNET*
