נושא מורבידי קצת...

[מיק67]

נושא מורבידי קצת...

בשבועות האחרונים אני פיזית לא משהו וכמובן שבאיזה שהוא שלב הגעתי גם למחשבות סופניות..
והחלק הכי מפחיד בכל הרעיון של מוות הוא "איך היא תסתדר בלעדיי?"
נכון, יש אבא שאוהב, אבל הוא לא באמת מבין אותה וגם לא מעוניין לחפש ולהבין. ואין אף אחד אחר שמבין אותה או מסוגל באמת לגרום לה להקשיב, לתווך אותה לאחרים וכן הלאה.
רק כדי שיהיה ברור - מדובר רק במחשבות שעלו בי...
ובכל זאת, האם אתם חושבים על זה? עושים משהו בעניין?

 

[TikvaBonneh]

בוודאי שעושים

יש לנו גם בעוד שבוע אירוח בפורום בנושא דיור ותעסוקה.
זוכרת שכתבתי לך את המטרות של ההליכה לבית הספר?
הן נגזרות מתוך הצורך בחיים עצמאיים.
הבן שלי בן 18 ועשה רק שתי בגרויות, אבל יש לו כמה חברים טובים, הוא בזוגיות יציבה, והוא עובד שלושה ימים בשבוע. זה הבסיס ליכולת שלו להסתדר בלעדינו.
זה הדבר העיקרי שאנחנו עובדים עליו והכי חשוב.

 

[מיק67]

אותי דווקא העצמאות לא מטרידה

הבת שלי ילדה מאוד עצמאית וחוץ מזה, אבא שלה מממן ויממן אותה בשמחה...
אני חושבת על מצב שבו רק אני חסרה, לא שנינו (כנראה שמצב ששנינו חסרים הוא יותר מדי אפילו בשבילי..)
יכול להיות שכשתהיה בת 18 ארגיש אחרת אבל כרגע אני מרגישה שכדי שתמשיך להתפתח בצורה המתאימה לה היא חייבת אותי וזה מדאיג אותי כי אני לא מצליחה לחשוב על תחליף.

 

[אמא של המלאכית]

כמוני כמוך

את יודעת מפתיע אותי כי גם אותי הנושא הזה מאוד העסיק השבוע, כל הזמן חשבתי מה יהיה איתה אם וכאשר אני כבר לא יהיה כאן, האמת שבעבר שוחחתי עם בני הבכור והוא מיוזמתו תמיד אמר אמא אל תדאגי לאן שאני לא אלך היא תמיד תיהיה איתי. ואני מדברת על בחור בן 20 שאומר את זה, לא ילד שאינו מבין. אמרתי לו ומה יקרה עם החברה שלך תטיל וטו, אז הוא אמר לי אמא מי שירצה אותי יקבל אותי איתה ואם לא אז לא, אבל אני מבטיח לך שהיא לעולם לא תישאר לבד. מעבר לזה יש לה עוד אחיות ואח שבאמת מקיפים אותה עם המון חום אהבה ואיכפתיות ואני מאמינה שהם תמיד יתמכו ויגנו עליה. אני מאמינה שאם היא הייתה בת יחידה הנושא היה מדאיג אותי הרבה יותר.

 

[schlomitsmile]

גם זה מדאיג אותי... אצלי אין פערי גיל כאלה בין הילדים,
אז מצד אחד אני חושבת שהפשוש(בן כמעט 11)
לא ינטוש את ה

(בן 14 וקצת)
אחרי ה 120 שלי,
מצד שני אני חושבת שזה קצת לא פייר כלפיו...

ובשלב הזה אני מגרשת את המחשבות האלה
כמו שמגרשים

כי הרי אין לדעת מה יהיה מצבו של כל אחד מהם בכל רגע נתון בעתיד,
אז אפשר להשתגע מהמחשבות האלה, אבל שום דבר טוב לא ייצא מזה

 

[אמא של המלאכית]

את צודקת

גם אני כשהבו דיבר איתי חשבתי לעצמי שזה לא הוגן כלפיו זה מצד אחד מצד שני מה יהיה איתה בקיצור אם אני יתעמק בשאלה אני כנראה יכניס את עצמי למקומות לא בריאים בכלל וכדאי ואף רצוי לגרש את המחשבות האלו

 

[dina199]

יש לי תרחישים יותר חמורים.

למעשה מוות של ההורים זה המקרה הקל. אם יש משפחה, על פי רוב היא תתמוך בא"ס..
הבעיה שבימינו לא מתים כל כך מהר. הרבה מאוד (לדעת יותר ממחצית) קשישים מפתחים אלצהיימר.
ואז זה מקרה שהילדים צריכים לטפל בהורים חסרי ישע , ופרק זמן די ארוך .

 

[randy1982]

מזה אני דווקא לא פוחדת

הסיכוי שאקבל אלצהיימר בזיקנה די גדול
כי במשפחה של אמי נשים שעברו את ה80 חלו בזה.
אבל אני כמעט בטוחה שבן שלי הא"ס לא יטפל בי, וטוב שכך.
חוץ מזה אפשר לכתוב איזה צוואה עוד בדעה צלולה שאת
מבקשת להיכנס לבית אבות כשתהיי סנילית.

 

[dina199]

במשפחה שלי ושל בעלי זה התחיל

מגיל 70 . וזה מאוד מפחיד כי זה מתחיל 'בקטן' וחולי אלצהיימר אף פעם לא מודים במצבם.
מצידם הם תמיד צלולים

יש גם מקרי אלצהיימר מוקדם , אפילו בגיל פחות משישים . ולצהיימר מתקדם זה יותר גרוע ממוות.(למעשה זה מוות. המוח מת)
ובימינו כולם מועדים לזה, לא רק כאלה ש'יש להם במשפחה' . כי בימינו מרפאים סרטן ומחלות לב , אנשים שהיו מתים פעם מהמחלות האלה חיים יותר , והרבה יותר מקבלים אלצהיימר (או דמנציה אחרת)

 

[randy1982]

אין ספק שזה כמו מוות.

סבתא שלי היתה ככה שנתיים

לדעתי כדאי פשוט לדבר עם הילדים
ולהבהיר להם שבבוא העת לא יקחו על עצמם את הטיפול בי
כי זה ממש סיוט לטפל באדם כזה.

 

[dina199]

הבעיה שבמשפחה שלי ושל בעלי

(גם במשפחה מורחבת) היו בעבר וישנם בהווה כמה וכמה, וזה יותר משנתיים.
זה בהחלט מדאיג אותי יותר ממוות .

 

[מיק67]

יש לך ילד בן 20??

אני תמיד מדמיינת אותך אישה צעירה בת 30...

זה נהדר שהילדים שלך מחוייבים לאחותם. השאלה היא האם הם גם מבינים את הדרך שלך, את מה שאת עושה בשבילה וימשיכו את דרכך?
הבן שלי הוא בהחלט פוטנציאל מבחינת היכולות והאישיות אבל כמובן שזה לא רלבנטי לגיל הנוכחי של שניהם וכרגע אני חושבת רק על היום ולא על עוד שנים רבות..

 

[אמא של המלאכית]

הי מיק

כן יש לי ילד בן 20 ואני לא צעירה בת 30 אבל צעירה בת 44

חוץ ממנו יש לי ילדה בת 7 ילדה בת 6 ילדה בת 4 (הפידידונת) וילד בן 2.5. אם הם מחויבים לדרך שלי, תראי הגדול בן ה-20 חושב כמוני הקטנים לא מחוייבים כרגע לשום דרך אבל מן הסתם הם סופגים את הדרך מהבית ורואים את ההתנהלות שלהם מולה ואיך שהם מגוננים עליה זה פשוט מדהים

 

[schlomitsmile]

גם זה חלק מעצמאות, לא? נראה לי שעצמאות אינה איזו פסגה שיש לכבוש,
ומשכבשנו אותה, אפשר לנוח

זה משהו שקורה כל הזמן.
גם לא להיות תלוי במישהו אחר אחד מסויים כדי להיות מסוגל להתפתח בצורה המתאימה לנו, זו עצמאות בעיניי.
נדמה לי שבכל גיל זה נכון.

 

[מיק67]

אני לא חושבת שילד יכול להתפתח

בצורה המתאימה לו בלי שההורים יאפשרו את זה. לא משנה אם הוא אוטיסט או לא.
למעשה, זה התפקיד ההורי מבחינתי - לאפשר את התנאים, לתת "ערוגה" טובה ולהתערב כמה שפחות בהתפתחות עצמה.
יש לי בן גדול בן 16 וחצי. ברור שאם יקרה לי משהו זה יהיה אובדן גדול עבורו אבל כשאני מסתכלת עליו אני יודעת שאת מה שבאמת חשוב הוא כבר קיבל. יש שם זהות חזקה, מגובשת דיה שכמובן תמשיך ותתפתח אבל הבסיס איתן.
בגיל 13 זה אחרת ואצל הבת שלי עוד יותר כי במובנים רבים היא צעירה מגילה הכרונולוגי או שנכון יותר לומר שצורת התפתחותה היא אופקית ולא אנכית ולכן יש עדיין חלקים רבים שהיא עובדת על התפתחותם.
בכדי לעשות את זה היא צריכה (כמו כולם) תנאים מתאימים, רק שבמקרה שלה התנאים הם לא סטנדרטיים ולא קרובים לשם. הם מאוד ייחודיים ורוב העבודה שלי איתה מסתכמת בלהבין אותם ולהתאים אותם כל הזמן לשינויים שהיא עוברת.
בשביל זה צריך לא רק להכיר אותה מעולה אלא להצליח להתעלם מהסביבה ונכון להיום, כשאני מביטה על משפחתי הקרובה, אני לא רואה אף אחד שיכול למלא את התפקיד הזה.

 

[schlomitsmile]

מסכימה איתך, אבל נראה לי שזה משהו שלא נגמר זה מה שניסיתי להגיד

זה לא שבגיל 18 למשל, הבנאדם משלים את ההתפתחות שלו,
ואז כבר פחות בעייתי אם ההורה הזה שהוא תלוי בו, נמוג.
במיוחד כשמדובר בהתפתחות אופקית ולא אנכית.
לכן בהרגשה שלי, כל מה שאני יכולה לעשות,
זה את מיטב יכלתי כדי לתת להם צידה לדרך, גם כשלא אהיה שם.

וזה מזכיר לי שני דברים:
פעם שאלתי את אמי, איך למרות ילדותה השואתית,
היא יצאה "כ"כ טוב"

תשובתה היתה: עד גיל 4 קיבלתי כ"כ הרבה צידה של אהבה
שזה הספיק לי להמשך.

והדבר השני- השיר שהשמענו בבר-מצוה של הבכור (לפני 5 שנים).
אנשים בד"כ לא מקשיבים למילים באמת, ולא הבינו למה התלחלחו עיניי

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=612&MessageId=120100399

 

[schlomitsmile]

אופס... הקישור הנכון כאן הוא http://www.youtube.com/watch?v=xTTCD0U_HJg

 

[אמא של המלאכית]

בהחלט שיר מדהים

עם משמעויות אדירות בשבילנו

 

[dina199]

אל תחשבי

זה רק מכניס לדיכאון.
כשאין בעיות כלכליות זה כבר דבר גדול.
בת כמה היא ?

 

[מיק67]

היא כמעט בת 13

והמחשבות אמנם מדכאות אבל אולי גם מובילות למשהו?
אני לא חושבת על מה יקרה אם אמות בשלב כלשהו בבגרותה אלא מה יקרה אם לא אהיה פה בשנים האלו שבהן אישיותה וזהותה מתגבשות.
והנושא הכלכלי גם הוא חשוב באמת וצריך לתכנן את הדברים ככה שיהיו לה כמה שפחות דאגות כלכליות.