שוב,
עדיין לא הסברת מה ההבדל. >כצורים חיים אנו זקוקים למזון כדי לשרוד< א. לא צריך לרצוח בעלי חיים תמימים בכדי לשרוד, ויעידו על כך הצמחונים למיניהם. ב. גם אם נזדקק לבעלי החיים בכדי לשרוד, אין הצדקה להשתמש בהם לתשמישים אחרים מלבד "אוכל נפש". אין הצדקה ליצור נעליים ובגדים מעור, ולא למוצרי מאכל שאינם בגדר פיקוח נפש. ג. אם המטרה היא לשרוד, אין שום מקום לתיעוב הקניבליזם. מדוע מין אחר כן, ואותו המין לא? הרי אנו צריכים לשרוד! ד. אם אדם יפחד עד מוות מנקמת האל שלו ויחשוב שהוא מפייסו בהקרבת בעל חיים, הרי שגם זה כלול ב"לשרוד". מכל האמור, אין בטענת ה"לשרוד" כדי להצדיק הריגת בעלי חיים. כמו שכתבתי, ההצדקה לכך היא שהאדם הוא היחיד בעל הפוטנציאל לפתח את עצמו ואת העולם. לכך יש לו רשות (מאת יוצר העולם) לשלוט על כל מרכיבי העולם שמתחתיו. "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ: כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל:" [בראשית ט, ב] החזרה שלך על הדברים לא מוסיפה כלום. מובן שאלוקים לא צריך את הקרבנות שלנו, וגם לא את המצוות שלנו. הקרבנות, כמו שאר המצוות, נועדו לקרב אותנו לאלוקים. היות ואיננו משיגים את מהות האלוקים, גם את הדרך להתקרב אליו איננו משיגים. לכן הוא הורה לנו את הדרך הזו, וחלק מההוראה - להקריב קרבנות. כמדומני שיש לך חוסר הבנה בבסיס הענין. לדעתך - אלוקים קיים בדמיון האנשים. לכן אינך מקבל את ההצדקה בהוראות שאנשים המציאו כלפי דבר ממוצא. ההבנה היא שאלוקים קיים במציאות, מקיים את המציאות ובתוכה אנחנו. הוא הורה לנו כיצד להתנהג בעולם ואנו נצטרך לנהוג כך, גם אם הדברים "לא מסתדרים" עם ההגיון שלנו. הרי אנו בקושי מגרדים את קצה החוט של היצירה שלו, ורב הסתום על המובן. אז ודאי שלא הגיוני שנבין את כוונתו! לכן, לא משנה אם זו מצוות ארבעת המינים, תפילין או קרבן. גם אם איננו מבינים את התועלת, הרי שנעשה זאת בגלל המְצוֶוה. אתה מודד את המצוה לפי הרגשות שלך! הרגשות אינן רלוונטיות בהבנת הוראות האלוקים. אמנם ניתן איזשהו "טעם" להבנת הענין, והוא תיקון האדם ע"י הבאת הקרבן. >האדם הוא זה שחטא, וצריך להענש... הוא מעניש במקום זאת חיה תמימה< שוב, גם אם האדם צריך אוכל כדי לשרוד הוא "מעניש" חיה תמימה. אם האדם צריך לתקן את מעשיו כדי לשרוד יש באפשרותו להשתמש בבעלי החיים. כן. >ומה נראה לך שהאדם לומד מהעניין?! שזה בסדר לעשות מעשים רעים כל עוד אתה יכול להרוג איזו חיה מסכנה אחר כך ולהגיד סליחה.< בהסתכלות פשוטה ושטחית ייתכן שזו תהיה ההבנה. אך בהבנת מעשי הקרבנות, אין שום מקום להבנה כזו. אדם קונה במיטב כספו בעל חיים, מעלה אותו לירושלים, ושם, במעמד אנשים רבים הוא צריך לספר בדיוק במה הוא שגה. כל התכונה תהיה מסביבו, הוא יראה כיצד כל אברי הבהמה המייצגים את האברים (החומריים) שלו עצמו, מוקרבים לפני ה', וכך הוא עצמו צריך לנהוג בחיי המעשה. וכי לאדם יהיה קל לעבור את כל התהליך על כל תזוזה שגויה? >היקום לא נברא בשבילך, בשבילי או בשביל בני האדם. בני האדם מול היקום הם חלקיק מיקרוסקופי של גרגר חול אחד!< מבחינה פיזיקלית, האדם הוא כמעט שום דבר לעומת היקום. אך מבחינת כלי ההתפתחות שיש לו - האדם הוא לעין שיעור יותר מובחר מכל חלק בבריאה. מעשי האדם כיום - והחורבן שבעקבותיהם - לא רלוונטי. האדם הוא בעל הבחירה להשתמש בכלים שקיבל למטרת קידום העולם או להחריבו. ואם מדברים על "בריאה", מסתתרת כאן הנחה שיש "בורא". אם כך, אותו בורא יכול לומר אם וכיצד להשתמש בברייתו, בין אם זה מובן ובין אם לא.