העלית נושא שמעסיק אותי מאד.
איך לספר לילדים על הפונדקאות? מתי? אצלי יש ילדים בכל מיני גילאים (5-12) ואני מניחה שהשיח עם כל אחד או עם כל שכבת גיל יהיה שונה. כבר מזמן העסיקה אותי השאלה איך לספר להם, (התייעצתי גם עם אלי תימן החכמה והנפלאה) ובעיקר הטרידה אותי השאלה, איך לעשות זאת באופן שיהיה להם ברור למעלה מכל ספק שהתינוק/ת/ות האלה שלנו לחלוטין, בדיוק כמוהם. (שלא יחשבו שאלו תינוקות של מישהו אחר ולא קשורים אלינו בקשר דם ביולוגי) והחלטתי שבבוא העת (אני מניחה שזה יהיה בשליש האחרון של ההריון כפי שהייתי עושה אם ההריון היה אצלי) אסביר להם בצורה פשוטה ביותר, שהיה לי תינוק קטן בבטן, שהיה שייך לאבא ולי ופשוט לא היה לו מקום לגדול שם בבטן, ולכן הרופא הציע לנו לבקש את עזרתה של אישה נפלאה, שהסכימה לגדל את התינוק שלנו בבטן שלה עד שיוולד. באופן הזה הפונדקאית מוצגת בעצם כסוג של שמרטפית ששומרת על הילד שלנו, מטפלת בו ומגדלת אותו עבורנו, אבל לה עצמה אין שום קשר אליו. (זו האמת, לא?) חשבתי גם על סיפור שממחיש את הדברים, אולי גם בבוא העת אכתוב אותו ואכין להם איזשהו ספר. הסיפור יעסוק בתרנגולת שהטילה ביצה, אולם מסיבה כלשהי לא יכלה לדגור על הביצה. אך היא כמובן לא רצתה לוותר על הביצה, ולכן חיפשה תרנגולת אחרת, טובת לב ונדיבה, שהסכימה לדגור עבורה על הביצה שבועות ארוכים עד שהאפרוח בקע מן הביצה, ואז כמובן היא נתנה אותו לאימו שגידלה אותו עם שאר אפרוחיה. מקווה שנגיע לגשר הזה בקרובבבבבב...
בת שבע וחצי...שואלת המון שאלות, כל הזמן! (לפניי יומיים היא שאלה אותי "אמא , אפשר להסתבך בלידה? " ואחריי שהסברתי לה שאכן זה יכול לקרות...היא הוסיפה : "ואת...הסתבכת בלידה???" פה כבר נתקעתי
) אשמח לשמוע את דעתכם תודה
אילנית
