נושא לדיון 2

[m i t a l y]

נושא לדיון 2

לעיתים אני חושבת לעצמי, שבכל מערכת יחסים יש שני צדדים, כמו כמו שאומרים יש "שני צדדים למטבע". ולכן, במערכת היחסים שלנו עם הורינו, כאנשים בוגרים, והורים לילדנו, אנחנו סוחבים אתנו זכרונות ילדות, נעורים, בגרות... האם אתם לעיתים מכים על חטא, על עוול שאתם חשים שאולי עשיתם להוריכם או פגיעה שפגעתם בהם ולא התנצלתם?

 

[גלבועא]

סיימתי להתנצל ולבקש סליחה

אני זוכר איך בגיל 13 כפו עליי להתנצל, אני זוכר איך בגיל 17 השפילו אותי על מנת שאתנצל. חדלתי וסיימתי להתנצל. אינני מנהל מערכת יחסים עם אבי יותר. אשר על כן אין לי יותר, לשיטתך, על מה להתנצל.

 

[pf26]

לא ממש

עם אבי לא היו לי החשבנויות. לגבי אימי - אם מישהו צריך להתנצל זו היא. מטבעי אני מרגישה אחראית לכל אסון שקורה בעולם (כולל רעב באפריקה?!), אבל במקרה הזה, אני מתקשה למצוא דברים מהותיים עליהם עלי להתנצל. מה שכן - אני מתחילה למצוא נושאים עליהם אתנצל בפני ילדי

 

[avi 38]

להיתנצל על מה

אך אמרו כאן קודמי נימאס לי להיתנצל בגיל 13 ,17 , ועד היום אני את מערכת היחסים עם אמי סיימתי כל החיים רק סייעתי די להשפלות די לעלבונות רוצה לחיות בשקט

 

[קורות חיי]

לא, גם הם מעולם לא התנצלו בפני.

 

[אלמוגית 5]

אני חושבת שהורי לו היו חיים כיום הם

היו צריכים להתנצל בפני. לא מרגישה שום צורך להתנצל בפניהם. לא הגעתי אליהם על דעת עצמי, לא ביקשתי מהם לארח אותי בביתם. כל מה שעשו עבורי היו חייבים לעשות, ולדעתי עשו את המינימום תוך דיכוי מוחלט של ילדותי. עונשים, מכות, העלבות.

 

[גלבועא]

מצטרף מאוד

ילדים לא באים לעולם מיוזמתם, ועל החובה היא של ההורים לגדל אותם באהבה, בבטחון.