נושא לדיון ב'

נושא לדיון ב'

מה היית עושה אילו בן זוגך מרבה לשהות בבית הוריו/אחיו ומגיע הביתה עם רעיונות שהם נתנו לו. הבן של אמא ואבא. זה נשמע מוכר לכן/ם.
 

ענתי 10

New member
נושא כואב.

בעבר, בתחילת הקשר היו המון קטעים כאלה. למרות שהוא הכחיש כמובן, אבל ישר ידעתי מתי זה משפט שלו ומתי של אמא שלו. בכלל נושא של חמותי הוא מאוד כואב, במיוחד כל מה ששייך לעבר. באיזה שהוא שלב היה איזה פיצוץ ואפילו רציתי להחזיר לו את טבעת האירוסין, ואז החלטנו שהזוגיות שלנו היא "זוגית" ואין שם מקום לצלע שלישי בדמות אמא שלו. לא רוצה להכנס להרבה פרטים, אבל עם הזמן זה השתפר
והיום זה כבר די בסדר
 

hilabarak

New member
הבעייה היא קצת רחבה יותר

לדעתי. את מתארת אדם שלא התבגר (ולכן הוא מושפע יתר על המידה מאחרים), אולי ספציפית זו ההתנהגות הכי מעיקה שלו. אבל לדעתי יש לו עוד הרבה התנהגויות לא בוגרות, מהניסיון שלי זה לא ייתכן שאדם יושפע מ"אמא ואבא" ויהיה בוגר בשאר התחומים. אין הרבה מה לעשות, כי אם התחתנת איתו, סימן שזה התאים לך בזמנו לפחות. או שהיית לא בוגרת בדיוק כמוהו, או שרצית לקחת תחת חסותך מישהו או כל פסיכולוגיה בגרוש שכרגע איננה משנה. כרגע יש בעייה ולא תוכלי לטפל רק בסימפטומים. כי גם אם תמנעי ממנו חלוטין ללכת להורים הוא יהיה נתון להשפעה של מישהו אחר. תכלס, מה לעשות ? ראשית הכי חשוב, להחליט האם את יוצאת למסע. מרגע היציאה בדרך כלל אין חזרה. שנית להחליט על טיפול זוגי או עצמי. אני ממליץ תמיד להתחיל עם עצמך. לפתח חשיבה, להירגע, לראות את התמונה, להעריך ואז יותר קל לראות מה הפתרון הכי טוב לך ולו ולילדים (אני מניח הנחה ברורה שהוא לא מעוניין לפתור, כי אחרת לא היית שואלת אותנו). אם החלטת על עצמך (לדעתי בחירה נבונה), אפשר ייעוץ כזה או אחר, ספרים , סדנאות ,הרצאות וכולי. אם החלטת מראש שזו הבעייה וזהו, אז פשוט ללכת לטיפול. רק להיות מוכן מראש, שכל בעייה שאתה אנחנו חיים, יש בה הרבה יותר מתחת לפני השטח ועלינו להיות מוכנים לראות את האמת כדי שנוכל לטפל.
 

g u r a

New member
../images/Emo57.gifתודה לאל

לא מכירה את זה.ולא הכרתי מעולם. האיש שומר על מרחק סביר מהוריו. לפני הנישואים כל החלטה שלקח בחיים היתה עצמאית,וגם אחרי החתונה, הכל אנחנו עושים לבד,ורק לאחר מעשה מספרים להם. לפעמים- כמו עם הבית שקנינו ספרנו להורים שאנחנו מוכרים ורוצים לקנות,והם "שיהיה בהצלחה,אתם עושים צעד נבון." לגבי אמא שלי- אותו הדבר,מספרת ומשתפת,והיא רק מביעה את דעתה.
 
אין מצב ושום סיכוי

בעלי לא סובל את המשפחה שלו ולא הולך אליהם כמעט מה שכן, הוא הרבה הולך לחברים ואוהב להיות בערב אצל חברים הוא חייב לפחות פעמיים בשבוע מהעבודה ללכת לשתות קפה אצל איזה חבר ככה הוא אז לפעמים אין לי בעיה עם זה ולפעמים זה מרגיז אותי באדי
 
אוי ואבוי

תעמידי אותו במקומו, מפני שאני יודעת, מנסיון שהאמא מנסה לסכסך בכל הזדמנות. אצלנו יש נתק כבר הרבה זמן ככה שאין לנו משפחה מהצד שלו בכלל.
 
השאלה לא עלי תודה לאל

אין לנו בכלל את הבעיה הזו לא אני קשורה למשפחה אף על פי שאנחנו גרים בשכנות עם המשפחה שלי אני רואה אותם פעם בשבוע לכל היותר והוא רואה את המשפחה שלו רק אם אני לוחצת ללכת אליהם. אז זה לא עלי פשוט שמעתי הרבה מחברות על המשפחה של הבעל ורציתי להעלות את זה לדיון.
 
למעלה