נושא כאוב

[Vintage Queen]

נושא כאוב

טוב אז ככה, רציתי לדעת את דעתכם בנושא, יש לי כלבה מבוגרת (17 לפחות)-שאצלי כבר 13 שנה! ורק בזמן האחרון ממש, מצבה התחיל להחמיר, באמת שעד לפני חצי שנה מצבה הגופני היה ממש טוב יחסית לגילה, לא היו תלונות או בעיות =] אבל בתקופה האחרונה (ומזל שרק עכשיו) התחיל לה קטרקט בשתי העיניים, השמיעה מדרדרת, וי לה בעיות חניכיים שאי אפשר לנתח עקב הגיל, ככה שקשה לה לאכול (למרות שהיא ממש לא רזה), בשבועיים האחרונים היא מתחילה לאבד את היכולת לשלוט על התלת שתן, היא באמת בחיים לא השתינה בתוך הבית ובזמן האחרון זה קורה הרבה... השאלה היא, עד מתי? מתי זה כבר הופך לסבל ועדיף להרדים? האם שווה להתיעץ עם ווטרינר על זה? אני בטוחה שיש לה עוד זמן אבל אני לא רוצה שהיא תסבול ורק כשזה יהיה בלתי נסבל נתן לה ללכת =/ אני חושבת על זה המון בזמן האחרון, מישהו יכול לתרום מניסיונו האישי? =I

 

[קים 26]

../images/Emo57.gifקודם כל כל הכבוד על ההגעה לגילה ../images/Emo57.gif

מניסיון של הרדמת כלבה בת 15- כשיגיע הרגע אז הוא יגיע-את תדעי כי היא פשוט תבקש כבר ללכת. אני יכולה לומר לך שהיום אני מצטערת שלא הרדמתי אותה מוקדם יותר ונתתי לה לחיות בימים האחרונים בגלל אחותי שלא רצתה להיפרד וזה היה אנוכי ביותר. ברגע שתראי שהכלבה כבר ממש לא מתפקדת (לא הולכת ולא אוכלת ולא עושה צרכים) וסובלת והגיע הזמן להיפרד-אל תהססי, תני לה ללכת בנועם ובכבוד. שתהיה לך שבת שלום ושלא תדעי צער

 

[sheepii]

אכן נושא מאוד מאוד כואב

לפני 3 חודשים לא ישנתי בלילות מהידיעה שאני אצטרך להתמודד עם החלטה שכזו. כלבי האהוב קושקושון (היה בן 11 או 12) ז"ל חלה בסרטן עור ו5 חודשים אחרי הגילוי המצב שלו התדרדר בצורה כזו שידענו שאותו רגע יגיע - בשבועיים האחרונים לחיו הוא סירב לאכול,בקושי הסכים לשתות ובקושי יכל לעמוד על רגליו. שבוע אחרון לחיו הזרקתי לו אוכל רפואי נוזלי במזרק 4 פעמים ביום - 6 תרופות שונות- בשלב מאוד מוקדם זה הפך כבר להיות סבל עבורו,הוא נגמר לנו מול העיניים ולהכריח אותו לאכול (ימים אחרונים - הקיא את האוכל) ולקום לעשות את צרכיו היו ממש סבל עבורו - הגיעה אלינו פעמיים הביתה וטרינרית - בפעם הראשונה היא אמרה שהוא לא סובל ,בפעם השניה זה כבר היה ברור.. לדעתי - את תדעי לבד - שתרגישי שהיא סובלת - לא לפני... שהיא תתקשה עם הצרכים הבסיסיים - אני חושבת שלבד תביני מתי הזמן הנכון - את מכירה אותה הרי הכי טוב..... אנילא מתחרטת שנתתי לו ללכת בכבוד - בשינה - שאנחנו איתו ושהסבל שלו יגמר... אנחנו עדיין כואבים את אובדנו.. תהניי מהזמן שייך לך איתה!!תהני מכל רגע .... מציעה לך לא לחשוב עדיין על הסוף...

 

[enbalush]

עד מתי...

קודם כל אפשר לשפר לה את איכות החיים ממש כמו אצל זקני-אדם וכך להאריך את חייה באיכות חיים טוב יחסית. יש כדורים לשליטה על שתן, מזון אפשר להרטיב, או לקנות מזון רפואי רטוב שיתאים לה וטרינר, יש דברים שעם הגיל משחקים אבל נם לא סיבה לסוף החיים, בעיות שמיעה וחירשות הן לא סיבה לסיים חיים. הכלב שלי עבר ניתוח בגיל 15! כך שאם תעשו בדיקות דם (שהן חובה בגיל מבוגר) מקיפות תוכלו לדעת אם היא כשירה להרדמה ולניתוח וזה יכול לשפר את חייה, סך הכל אם תחשבו על זה גם זקני-אדם עוברים ניתוחים בגיל מבוגר ולא חוסכים זאת מהם בגלל שיש סכנת פטירה. לא רק ששווה להתייעץ עם וטרינר, זו חובה! אגב, אם אתה מאזור ראשל"צ אני יכולה לתת לך את השם של הוט' שטיפל בכלב הזקן שלי באחריות גדולה וביושר והציל את חייו.

 

[sheepii]

../images/Emo45.gif

 

[Vintage Queen]

ברור שהתייעצנו

לגבי הנושאים, והם אמרו לנו שניתוח אצלה זה לא פרקטי וההרדמה תכביד עליה ואי אפשר לדעת אם היא תצא ממנה (רצינו להעביר אותה ניתוח עיניים-בגלל הקטרקט)... היא פשוט באמת ממש ממש מבוגרת... וברור שאנחנו מקלים עליה בכל דרך אפשרית (מזון וכו) הבעיית שתן זה משהו חדש, שבהתחלה לא הינו בטוחים אם זה היא או הכלבה השניה,(כלבה צעירה פשוט) בשבוע הקרוב היא תראה וטרינר ואם יש כדורים לשליטה בשתן, אז אני רגועה יותר =]

 

[ella100]

היי Vintage Queen

הסניור שלי ז"ל היה כמעט בן 17 רוב הדברים שתיארת הם ה"שיגרה" של כלבים זקנים,כולל פיפי בבית- דבר שלא עשה בחיים קודם. גם בתקופה הקשה היה משתדל להתאפק והיה עושה ברגע שעברנו את מפתן הדלת או נכנסנו למעלית (העיקר-לא בבית

) ואני הכנתי לעצמי אז "ערכת פיפי" תיק עם שקית,סמרטוט והייתי מנגבת על המקום . כמובן שהיו עוד בעיות בריאות(פרוסטטה ענקית,מים בריאות,כל המערכות במאמץ,אחרי ארוע מוחי שיצא ממנו טוב . בחדשים האחרונים של חייו הוט' ביקש לראות אותו כל שבועיים-וכך היה. כל הזמן עם היד על הדופק והתאמת תרופות לפי הצורך והתלבטות לגבי סרוס שהסכנה היתה שלא יתעורר ממנו. הגיע רגע שהוא התמוטט והוט' הודיע בפסקנות שבשלב הזה הוא סובל ושהגיע הזמן להפרד ממנו. הוט' שלנו מאד עדין עם החיות המגיעות אליו והיה גאה מאד בפציינט הסניור שלו (היה לו עוד אחד קצת יותר מבוגר) ובשלב שהוא הודיע שהגיע הזמן היה מאד החלטי,הסביר במה מתבטא הסבל- אם לא ההחלטיות שלו אני הייתי מושכת ומושכת. זו החלטה כל כך קשה.הלהפרד. אז להיות בקשר עם הוט' לגבי הכדורים שציינו לך-אז עכשיו זו תרופה בסירופ בתנאי כמובן שיש מקום להשתמש בה. כבר אומר לך שכדאי לך לחפש בחנויות לחיות-חומרים מעולים שיש עכשיו המעלימות את ריח הפיפי (אקונומיקה ממש לא לענין כאן.רק נוצר ריח רע). את יודעת שזה ממש עולה להם בבריאות הפיפי הזה-אבל זה הופך להיות חלק מתקופה וצריך להתארגן בהתאם.

 

[R E N I]

אנחנו נאלצנו להרדים את הכלבה שלנו בגיל 16...

היא סבלה מכל כך הרבה בעיות- ניוון שרירים (ובגלל זה היא גם לא יכלה בכלל לשבת, שלא נדבר על לעמוד וללכת), דלקות, אי ספיקת כבד, אי ספיקת כליות, אנמיה קשה מאוד ועיוורון בעין אחת... היא לא רצתה לעשות את צרכיה במקום שהיא שכבה בו, ובלילה הייתה מייללת 2-3 פעמים שייקחו אותה לדשא לעשות את צרכיה. היא עדיין אכלה ושתתה, כמובן עם עזרתנו (קירבנו לה צלחת עם מים ואוכל לפה והיא הייתה מלקקת), אבל קיבלנו החלטה ביחד עם הוטרינר שאלו לא חיים, והיא לא יכולה להמשיך לחיות כך עם כל כך הרבה מחלות וסבל.. העדפנו להרדים אותה מאשר לחכות שהיא תמות לבד בסבל נוראי. זו הייתה החלטה קשה ביותר, אבל לראות אותה סובלת היה קשה הרבה יותר מאשר לוותר עליה. אני כמובן התנגדתי בהתחלה, אבל הבנתי שזה אנוכי מצדי לאפשר לה לחיות רק בגלל שאני מעוניינת בכך. מוסיפה תמונה של המתוקה בימים טובים יותר...

 

[enbalush]

מדהימה, היא וגם את.

 

[קוקה7]

באמת נושא כאוב, וכל כך מזדהה איתך...

טייסון שלי בן 16 נמצא איתי מחצית מחיי, לשמחתי הרבה הוא עדיין מתפקד למרות ש.... יש לו קטרקט בעיניים הוא לא שומע רק אם צועקים... הוא מקבל כדורים לטובת בעיות באגן והוא אחרי הסרת גוש סרטן ממאיר..(לפני שנה!!!) אני מאמינה שאת תראי מתי היא סובלת....אני חושבת שכאשר הם מגיעים לשלב שבו הם עושים את הצרכים על עצמם, לא מסוגלים לקום, ומפסיקים לאכול אלו הסימנים לסבל...אני חושבת.... בכל מקרה אני בטוחה שההחלטה קשה מנשוא.... מה אומר לך....הרבה בריאות ואריכות ימים....