נושא חשוב

talrod1

New member
נושא חשוב

אז ככה , אני בן 23 ולא מזמן חזרתי מטיול בניו -זילנד. אני יגיד את זה נורא פשוט וברור ,אחרי שחזרתי מהטיול הזה הבנתי ששמה שאני רוצה להיות ושמה טוב לי (מאוד). הגעתי לארץ וחזרה למציאות המנטליות אני פשוט לא יכול לסבול את זה ,אני הולך לעבודה וכל הזמן חושב על זה..אני לא הכי מתפקד ב100 אחוז בגלל זה. ההתלבטות? להשאר בארץ..וללמוד פה את המקצוע שאני רוצה או שפשוט לפרוש כנפיים ולעשות את זה בניו זילנד אין לי פחד מהשפה או להסתדר כי אני כבר מכיר את המקום והוא מרגיש לי כמו הבית ,וגם מהסיבה הזאת זה בדיוק מה שאני צריך אני מרגיש שבאוירה הזאת אני יכול יותר להצליח גם. מה גם האמתי שאני מפחד כי לטוס לשמה אני הולך לטוס עם חברה שעובדת עם מוצרי ים המלח ורובנו שמענו על זה אבל אני נוסע עם חברה מאוד מאוד ותיקה שאני הרבה זמן ב"רומן" איתם. אני יודע ,אני צעיר בן 23 יש לי את הזמן שלי אנשים מתחילים ללמוד גם רק בגיל25 בפעם הראשונה שהמחשבה שלי הייתה לעבור לשמה חשבתי שזה סתם משו חולף אבל זה פשוט חוזר אליי כל יום וכל יום ואני לא מפסיק עם זה אני כאילו מרגיש שברגע שאני אנחת בניו זילנד כל הלחץ כל הפחדים פשוט יעלמו. מה אתם חושבים? הרי להתחיל ללמוד פה בארץ ובסופו של דבר שהמטרה שלי היא בכלל לגור בניו זילנד יש סיבה בכלל להתחיל פה? כן ,זה יקר אבל זהיקר אם אני חושב בשקלים בכסף שלהם זה פחות או יותר כמו מכללת נתניה . בגדול מה שאני בא להגיד זה שכבר במשך הרבה זמן אני מרגיש לא טוב פה וזה לא הייתה הרגשה ליום אחד או יומיים אלא מאז שחזרתי ,האם זה צריך לפתוח לי תעיניים והלגיד לי שמקומי לא פה? וגם אם לא אצליח הכוונה היא בהלרוויח את הכסף הנדרש לחשוב על זה לחזור הביתה ושוב עבודה זה מציק. העיניין המעניין הוא שבניו זילנד אני מתנהג אחרת ובן אדם שונה לגמרי יש לי רצונות עזים יותר להצליח ופתאום אני מגלה שיש לי תחביבים חדשים ושיש לי חשק לעשות אותם ,שמה אתה יכול להרגיש חופשי ללכת עם תרנגולת על הראש ואף אחד לא יגיד לך כלום אלא אפילו יצטרף אלייך פה בארץ אני יתן לכם לחשוב על התגובה . מה דעתכם? תודה רבה.
 
הקטע בלהיות אדם בוגר ברשות עצמו

הוא שפתאום אתה קולט שאתה בסופו של דבר תשלם את המחיר של ההחלטות שלך. יש מחיר שמשלמים בהגירה לניו זילנד, ויש מחיר שמשלמים בלהישאר פה ולהיכנס לתהליך של בנייה עצמית הכוללת לימודים, עבודה, משפחה וכו'. כשקראתי את הנרטיב שלך היה חסרה בו לטעמי התייחסות של שיקולים מחושבים. יותר הלכת על הרגשות שלך. מספיק לך להרגיש (יותר נכון לשער) שמהרגע שתדרוך כף רגלך בניו זילנד הפחדים שלך יעלמו כדי לוותר על כל שיקול מחושב. למה אני מתכוונת שיקול מחושב? למשל נתון אחד מאוד חשוב לקחת בחשבון הוא שנקודת המבט שלך על ניו זילנד נסמך על הניסיון שלך כתייר. אדם שהיה בחופשה וטייל, לא של אדם שהיגר לשם ועבד קשה כדי לפרנס את עצמו ולהתקדם בחיים. חזרת מטיול לנקודת זמן שבה עליך להבין שנגמרו הטיולים ועכשיו צריך להתחיל לעשות את הדברים שצריך לעשות כדי לחיות את החיים. נקודת הזמן הזו עושה לך רע והיא לא קשורה למקום, היא קשורה לזמן. במקרה יצא שאתה פה אחרי שהטיול נגמר. יכולת גם להיות במקום אחר - ועדיין להיות באותה נקודת זמן בה עליך להתחיל לבנות ולחיות את הרוטינה הבסיסית של חייך שקשורה להחלטה כמו "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". אתה מדבר כאילו אם תעבור לניו זילנד אוטומטית יהיה לך פטור מלקחת אחריות על החיים שלך, לעבוד, ללמוד, לגדל משפחה, לפרנס וכו'. אני מתחברת לתחושת החופש שהרגשת מתוך שהיית במקום אחר ויכולת להתנסות בכל מיני דברים שפה לא היית חולם לנסות מכל מיני סיבות. זו התנסות חשובה, שאם אתה מצליח לשחזר אותה ללא תלות בנ"צ, יצאת ברווח גדול מהטיול הזה. אבל אם נדמה לך שללכת עם תרנגולת על הראש ולהרגיש חפשי מה"מה יגידו" אפשר רק בניו זילנד חבל לי עליך כי הטיול אז עשה רק חצי עבודה.
 

talrod1

New member
ממ

היי יעל , אני מכיר את כל הויתורים שאני עושה בהגירה , לימודים ,משפחה ,לכלכל את עצמי. יש י שיקולים מחושבים ,אני לא הצגתי אותם כן כי הם כרגע חסרי טעם , כי אני יודע למשל ,שאני יודע שאצטרך לעבוד קשה ,אז כן אני מקבל את זה על עצמי. וכשאמרתי הפחדים יעלמו אני מתכוון לפחדים מסוימים שהם לא משנים כרגע והם כן במצב כזה יכולים להעלם . הטיול שלי בניו זילנד האמתי לא כולו היה בתור "תייר" החודש הראשון שלי בכלל היה כשגרתי אצל חבר של ההורים ,חודשיים מהם הייתי בדרכים וחודש שלישי הייתי גר בהוסטל עם אנשים והתחברתי למקומיים מאוד ,זה לא שהלכתי עם מדריך ביד ומצלמה ,הטיול שלי היה שונה ממה שאת חושבת ,אני יודע איך זה לגור שמה ואני מבין אילו אנשים חיים שמה בגלל עצם ההבנה הזאתי זה מה שגורם לי כ"כ לרצות להיות שמה ,כי כן אולי לך זה נשמע תמוהה ,אבל לי מרגיש שבסביבה כזאת יהיה לי יותר טוב וגם אני ארצה פי 2 להשקיע ממה שפה כי זה החיים שאני רוצה לבנות לעצמי. לגבי נקודת הזמן ,האמתי אני מהרהר על זה הרבה כי זה יכול להיות מאוד זה ,אבל חזרתי מניו זילנד פני שלושה חודשים ,וזה עדיין נשאר. אני לא מתכוון לעבור לניו-זילנד במטרה להיות אף אחד ואחד שלא יקח אחריות על החיים שלי ,כי שמע אף אחד לא יגיד לי מה לעשות ,זה ממש לא הנקודה. ולגבי הקטע עם התרנגולת אני יודע שהבנת את הנקודה אבל אני לא חושב שהצלחת להתחבר אליה עד הסוף ,אני מאוד נהנתי מהטיול ויצאתי מימנו עם הרבה תובנות אני לא אתחיל לספר לך אותם עכשיו אבל הקטע עם התרנגולת הוא רק קטע קטן בשביל להמחיש לך ששמה הצורת חיים היא ההפך המוחלט לישראל וכן ,אני הבנתי על עצמי שזאת צורת חיים שמתאימה לי ולרצונות שלי. אז ללכת לעבוד קשה כן אני מודע לעיניין ,פה אני לא יעבוד קשה?אין ספק שזה לא אותו דבר אבל עדיין ,כל השיקולים המחושבים כל נלקחו ממזמן ,עכשיו זה ר לדעת שאני באמת צריך להבין שאני לא יכול באמצע לעצור ולדעת שברגע שיש מטרה ברורה ,הדברים הרבה יותר נעשים פשוטים.
 

The Living Life

New member
ואם הוא לא רוצה להקים משפחה?!?!../images/Emo46.gif

דיי נמאס כבר מהכפייה הזאת. בכל מקום מדברים איתך כאילו ברור מאליו שאתה כמו "כולם", רוצה להיות אבא משעמם ולהקים משפחה ולהפוך לעבד. "אתה מדבר כאילו אם תעבור לניו זילנד אוטומטית יהיה לך פטור מלקחת אחריות על החיים שלך, לעבוד, ללמוד, לגדל משפחה, לפרנס וכו'." סליחה?! באיזו זכות את קובעת שאין לו פטור מלהקים משפחה ולפרנס? זאת מדינה דמוקרטית! אף אחד פה לא חייב להקים משפחה ולפרנס אף אחד חוץ מאת עצמו! (ויש מקרים שהאדם לא יכול לפרנס את עצמו ואז יש קצבה מהממשלה, כי אנחנו לא מדינה דרוויניסטית פה!) וגם אף אחד לא חייב ללמוד! יש המון אנשים שחיים את החיים בכיף ובסבבה בלי העול הדבילי הזה שנקרא "להקים משפחה" ואפילו בלי "ללמוד" ואפילו בלי "להיות שכיר" ותהיי בטוחה שהם חיים לא פחות טוב ממך. נמאס כבר מהכפייה ההורית הזאת
 
כפייה?

רשמתי רשימה סטנדרטית. אפשר לחיות חיים לא סטנדרטיים ולהחליט כמה מעורבים שם ומה רוצים לעשות. ברור שיש המון אנשים ש... הרשימה הייתה רשימת המחשה לתהליך טבעי שקורה בהתבגרות בו אדם מחליט איך הוא חי (ששם בעצם ההתלבטות) מבחינתי שיהיה כתוב שם ניקוי חלונות בסנפלינג למימון מסעות לקוטב.
 

גרא.

New member
talrod1,זו הפנייה השלישית שלך לכאן בדיוק

באותה שאלה (הראשונה ב-8/3,השנייה ב-24/3 )בשתיהן קבלת תגובה.מה הסבה שאתה חוזר שוב על אותה השאלה?
 

talrod1

New member
היי גרא

סליחה ,כי כל פעם אני ל שמתי לב שכבר הגבתי פה ,זאת טעות.
 

גרא.

New member
talrod1,אין צורך לבקש סליחה,דברים כאלה קורים.

לעיתים בהסח הדעת.
 

michav19

New member
היי טל../images/Emo42.gif

הבנת שאתה מרגיש מעולה עם החיים בניו-זילנד והיית רוצה לחזור לשם ולהמשיך להתקדם בחייך שם ואולי אפילו לא לחזור לישראל. יחד עם זאת אני שומע חששות גדולים שמציפים אותך בנוגע לירידה מהארץ, אולי כי קשה לך לחשוב על ניתוק מהמשפחה בארץ?
 

talrod1

New member
האמתי,

שלגבי ניתוק מהמשפחה אני לא חושש,זאת אומרת ברור שאני אוהבת את המשפחה שלי , אבל אני כבר בן אדם בוגר ובחיים ממשיכים יש לי פשוט שני אפשרויות ..להשאר פה לבנות את עצמי מבחינת לימודים והכל ולהגיע לשמה בצורה יותר מסודרת ..במקום להגיע לשמה והאמתי שזה מרגיש סוג של הגרלה ,נכון מנסים ואם לא הולך אז זה לא נורא במקרה הכי גרוע חוזרים לארץ ,אבל אתה יודע אני לא רוצה למצוא את עצמי בגיל 26 מתחיל ללמוד כשחזרתי. אבל אני מבין כבר שזה שיקול שלי..שמע ,אני הכרתי בן אדם שהתחיל בסביבות ה-30 שלו לעשות תואר בהנדסה..וסיים בגיל 34 משו כזה..זה די עודד אותי ואני מאוד מעריץ אנשים כאלה שאולי הוא לקח את הזמן הרבה כי הוא לא הבין מה הוא רוצה לעשות או שפשוט לא בער לו. בכל מקרה ,יש לי את הפחד הזה מזה שבעצם כשאני הולך לשמה זה מרגיש ללכת על סוג של עיוור .. איך מקבלים את ההחלטה הנכונה?
 
למעלה