נושא חדש - איך להמנע מ-*&^%$#$

נושא חדש - איך להמנע מ-*&^%$#$

אתמול רצתי לתחנת האוטובוס כדי לתפוס את האוטובוס ובשניה שהגעתי לתחנה הנהג סגר את הדלת. הוא עוד לא יצא מהתחנה, הסתכל עלי באדישות מכעיסה והתחיל לסוע... דפקתי על דתלתו והוא הסתכל באדישות, לא ספר אותי ונסע.... ואני התחלתי ל-%$#@&^% אותו ואמרתי ^%#@! %$# %%% $#@!!! אחר כך קלטתי שקיללתי. קלטתי שלא שמרתי על טוהר המילה! הכעס הציף אותי והשתלט עלי. הרי, רצתי לתחנה, לבי הלם בחוזקה, נלחצתי ומישהו נהג בי בחוסר התחשבות מוחלטת! למישהו יש עיצה בשבילי כיצד הייתי צריך לנהוג? כיצד הייתי צריך לחשוב? שלכם טלאור נתנאל, התלמיד
 

סבגבגית

New member
היי טלאור נתנאל התלמיד

ברכות על הניהול
לעניות דעתי יש כאן שתי נקודות: הנקודה הראשונה היא - לא לקחת דברים באופן אישי והנקודה השנייה - לשמור על טוהר המילה הנקודה הראשונה מובילה לשניה ואנסה להסביר: אתה מרגיש שהנהג נהג בך בחוסר התחשבות. אולי הוא חסר התחשבות ללא קשר אליך? אם היית יוצא מנקודת הנחה שזה לא אישי, אולי היית פחות כועס (או אפילו לא כועס בכלל....) ואז ממילא לא היית צריך ל $%$#)*&% כך שאם לא היית בוחר לראות את זה כפגיעה אישית, הרי שלא היית עומד במבחן של לשמור על טוהר המילה..... זה מה שאני חושבת, והלוואי שבמצב שבו עמדת הייתי נוהגת כמו שהצעתי
 
תודה סבגבגית

ראשית ברכותי על הימצאותך בפורום. אני מברך אותך שהפורום יעניק לך השראה וכוח....
אשאל שאלה - אמרת: "אולי הוא חסר התחשבות ללא קשר אליך?" אבל כן היה קשר אלי! אני רצתי והוא עוד לא עזב את התחנה ואני הפסדתי את האוטובוס! אז כל הקשר היה רק אלי! אני איחרתי לפגישה בגללו! אני לא משתנה במשוואה הזו?
 

סבגבגית

New member
יבורך המברך........

עבורך כל הקשר היה רק אליך. אבל אם אסנן את הסיטואציה דרך ההסכמה שאומרת ששום דבר איננו אישי אגיע למסקנה ששום דבר לא קשור אליך. נתאר מצב היפותטי: נהג האוטובוס לא אסף אותף מהתחנה. אתה מאחר לפגישה. פתאום עובר עם רכבו מכר שלך ו"במקרה" הוא בדרכו ליעד שאתה רוצה להגיע אליו. אתה תופס איתו טרמפ, מגיע לפגישה עשר דקות לפני הזמן, ועוד יש לך זמן לשתות קפה/תה/מים. אתה שמח וטוב לב. האם במצב כזה הייתה מברך את הנהג שברח לך מתחנת האוטובוס? אתה לא איחרת לפגישה בגללו כמו שלא הגעת לפגישה עשר דקות לפני הזמן בגללו. מה שרציתי בעצם להגיד הוא שאתה המשתנה החשוב ביותר במשוואה הזו. אולי אפילו היחיד (טלאור נתנאל =טלאור נתנאל) אתה הגורם ואתה התוצאה.... ועוד מחשבה: אולי עשית מעט יותר מכפי יכולתך כדי להגיע לפגישה בזמן? במקום לעשות כמיטב יכולתך ניסית לעשות מעבר ליכולותיך ואז הכל התפקשש? מקווה שהבנת אותי. אם כן, תענה לי חזרה ותסביר לי בבקשה למה התכוונתי......
שיו כמה דיברתי............
 
תשומת ../images/Emo23.gif

פעם הייתי %$#$%$ הרבה ואחרי שקראתי את ארבע ההסכמות ותרגלתי אותן למשך זמן רב למדי הצלחתי ליישם אותן בדרך שנראתה לי הכי טובה למשך זמן רב. הצלחתי גם להפחית משמעותית את ה-$%%%^ עד כמעט הפסקה מוחלטת לזמן מה. כל פעם שהייתי מתעצבן או שמישהו לידי היה מתלהם והייתי מרגיש שאני נסחף הייתי מצליח לעצור את האוטומט ולהימנע אך לא תמיד. יש לציין שזה לא מנע מחשבות שליליות
מבפנים אך גם זה הצלחתי להפסיק אחרי זמן קצר. זה עניין של תרגול ותשומת לב ומשמעת עצמית אני בשלב מסוים קצת התרופפה לי המשמעת וחזרתי ל-#$%$#%
אך המודעות עדיין נשארה. הלך האוטובוס יבוא עוד אחד... נכון זה די מתסכל במיוחד אם אתה רוצה להגיע הביתה או לאיזה מקום או עם האוטובוס עובר רק פעם ב.. פעם הבאה פשוט שים לב לזמן ותזכור להיות לפני.
 

doriya88

New member
מחשבה שיש לי בנושא

מתסכל להיות במצב כזה. הכעס אמנם יוצא מול נהג האוטובוס אך בא ממקום פנימי שלך עליך, ועלתה לי שאלה תוך כדי כתיבת הדברים - כמה זה קורה לך בחיים (שהאוטובוס בורח לך מתחת לאף...)? באיזו תדירות או תכיפות? רובנו חווים מצבים אלו, ואם נתבונן בזה יותר לעומק - אולי כדאי לבדוק כיצד היתה ההתנהלות שלך עוד לפני שהגעת לתחנה , ולמידה שלה יכולה לשנות את פני המשחק. וכן, זה בסדר להוציא קיטור וכעס גם בקללות, העיקר שאתה מודע ולומד מכך. ומתקן לפעם הבאה, אפשר ללמוד מכך בדרך מעשית, או במילים אחרות - להיות אחראי : לבדוק באינטרנט לוחות זמנים, בזמן הקרוב לשעת היציאה שלך להיות ממוקד ופחות להתברבר (למשל - שיחות טלפון מתמשכות, שיטוט באינטרנט, וכו'), לצאת לתחנה כמה דקות לפני.... מנסיון אישי שלי, פעולות אלו משחררות לחץ מנטלי, נפשי ופיזי של האם אגיע בזמן לתחנה, האם אתפוס את האוטובוס.... ומביאות לדיוק שלטעמי מיוצג בהסכמה הרביעית - לעשות תמיד כמיטב יכולתכם. ואז, יהיה קל יותר לשמור על טוהר המילה........ ואפילו להיות מרוצה מעצמך, שקט, רגוע ומחייך את חיוכך הקסום.... מה דעתך? להשתמע, באהבת הלב, דוריה גד-כהן "בדרך הרוח" פנג שואי, "מעברים קסומים", הנחיית קבוצות [email protected]
 
מה שאותי מעניין זה...

מה היה אחר כך שפיספסת את האוטובוס? אולי היית אמור לפגוש ולדבר עם מישהו בתחנה? אולי הנהג עשה לך טובה כי במקום זה, התבוננת פנימה וריפאת משהו? ואולי זה לימד אותך על ניהול זמן והקשבה לעצמך? (אולי נשארת במקום מסוים קודם עם אדם שלא רצית לדבר איתו..) יש כל כך הרבה פרטים מסביב. אז אולי תשתף ואז יהיה אפשר להעמיק בשיעור שקיבלת
 
השיעור אודות הכעס

זה שיעור חשוב וטוב. כעס לא נגרם על ידי הגורם שעליו אנו כועסים כעת. הכעס כבר היה שם, והגורם החיצוני פשוט עורר אותו. ברגע שמבינים את זה לעומק, ולא רק בשכל או במחשבות....אפשר למשל: - לרפא ישירות את הכעס העמוק בפנים - בזמן אמת להתבונן על הכעס שכבר היה שם, ולראות איך הוא נלחץ, ולנשום אל הגוף - ללמוד לעבוד ישירות עם הגוף - להרגיש את הביטוי של הכעס בגוף (כל רגש מתבטא בגוף), לחוש את הגוף ואת מקום של הכעס, לנשום לשם, בלי לנסות להעיף/להזיז את תחושת הכעס. - ללמוד על איך עובד המנגנון של הרגשות שליליים - חלק מהמנגנון (יש עוד חלקים) זה שאנחנו מזינים שוב ושוב את הסיפור שעורר את הכעס. למרות שזה כבר לא קיים כעת. כאשר אתה מפסיק להזין את הסיפור, זה עולם אחר של רגשות. חלק נוסף במנגנון (יש עוד חלקים) זה שאנו מצדיקים את רגש השלילי. נתתי כמה אופציות על קצה המזלג
כמו שאומרים
אוהבת אוהבת מיכל
 
היי נתנאל

ביקשת תגובה הכן זה שהתרגזת וקללת מראה שאתה אדם אנושי מתרגז כועס ...... חושב לעצמך שאתה בטח לא היית עושה דבר כזה.אם היית במקום הנהג בטח היית פותח את הדלת לאיש שרץ.נכון אך בוא נלך לצד של הנהג שמי יודע איזה יום עבר עליו ווגם הוא צריך להחזיר למשהו. או אולי הוא חושב שהנסעים צרכים לחכות לו ולא ההפך.נכון הוא שזה היה רק פתחית דלת.אך לך תדע איפה היה הראש שלו באזה סטואציות הוא התעורר זה שקללת כמו שכתבתי בתחילה בא מכעס מידי בלי שליטה בטוחני כי זה לא מנהג אצלך. ככה זה כשלא חושבים מממהרים הכול יוצא משליטה.אך לא כול כך נורא אתה צריך להטמיא בעצמך ולומר שאתה בכול מקרה לא מקללל חושבת שזה יעבוד.האם התמונה היא שלך?האם תרצה שאביע דעתי במסר אישי בברכה אלמוגית1 ?.. .
 
למעלה