B l u e D e v i l
New member
את סותרת את עצמך
וזה קצת כמו המאמרים הסותרים שקיימים בעולם: הנה כמה שתומכים בדעה שלי:
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1428
http://www.betipulnet.co.il/articles/השמת_גבולות_לילדים/
http://www.shlomitoltchik.com/269.php
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4156465,00.html
מצד אחד את אומרת שאת לא קראת מעולם על חינוך - ועל כן את כנראה נולדת עם הידע. מצד שני את קוראת על חינוך *מדי פעם* מבינה כמה את צודקת ואז מסתכלת על השמש.
ועכשיו נשאלת השאלה, כשאת קוראת על חינוך מאמרים כמו שאני העלתי פה, את מסתכלת על הירח?
כדאי לקבל שיש גישות שונות בכל דבר בחיים. כולל בחינוך. אני מאמינה בחינוך עם הצבת גבולות ואת קוראת לזה סירוס - שמשמעותו שונה לחלוטין. משמעותו לא לאפשר לילד להביע את עצמו. הילדה שלי מביעה את עצמה מצויין, אבל היא עדין מבינה איפה זה א. גובל בחוצפה ויודעת לתת כבוד למבוגרים ממנה ב. איפה זה מפריע לשגרת היומיום ג. איפה היא רק ילדה ולכן אמא שלה, המבוגר האחראי שמקבל החלטות. לכל גיל יש יכולת הרחבת קבלת החלטות. היא מחליטה מה היא אוכלת לארוחת ערב או איזו חולצה היא לובשת לגן. ואני מחליטה שעכשיו היא צריכה לסדר את החדר שלה.
ואפילו פעם אחת היא לא אמרה לי שאני אמא רעה. רק כמה היא אוהבת אותי. אז כנראה אני עדין עושה משהו קצת יותר טוב.
אני אכתוב את זה פעם אחת ואחרונה - אם את באמת רוצה עזרה, את צריכה לדעת לקבל אותה. את לא יכולה לבוא בדרישות שהכל יעשה בדרך שלך. אז זו לא עזרה.
אנחנו גם לא מסכימות בנושאי גישה לחיים. אי אפשר לראות בעצמך פראיירית כשאת מכבסת לבעלך אבל לא לראות בו פראייר שהוא מפרנס אותך( שזו עבודה יותר קשה מכביסה וגיהוץ)
אי אפשר להתלונן כמה חמותך אישה רעה ואז להגיש לה על מגש של כסף הזדמנות פז להגיד לבעלך שיש לו אישה לא טובה.
וזה קצת כמו המאמרים הסותרים שקיימים בעולם: הנה כמה שתומכים בדעה שלי:
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1428
http://www.betipulnet.co.il/articles/השמת_גבולות_לילדים/
http://www.shlomitoltchik.com/269.php
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4156465,00.html
מצד אחד את אומרת שאת לא קראת מעולם על חינוך - ועל כן את כנראה נולדת עם הידע. מצד שני את קוראת על חינוך *מדי פעם* מבינה כמה את צודקת ואז מסתכלת על השמש.
ועכשיו נשאלת השאלה, כשאת קוראת על חינוך מאמרים כמו שאני העלתי פה, את מסתכלת על הירח?
כדאי לקבל שיש גישות שונות בכל דבר בחיים. כולל בחינוך. אני מאמינה בחינוך עם הצבת גבולות ואת קוראת לזה סירוס - שמשמעותו שונה לחלוטין. משמעותו לא לאפשר לילד להביע את עצמו. הילדה שלי מביעה את עצמה מצויין, אבל היא עדין מבינה איפה זה א. גובל בחוצפה ויודעת לתת כבוד למבוגרים ממנה ב. איפה זה מפריע לשגרת היומיום ג. איפה היא רק ילדה ולכן אמא שלה, המבוגר האחראי שמקבל החלטות. לכל גיל יש יכולת הרחבת קבלת החלטות. היא מחליטה מה היא אוכלת לארוחת ערב או איזו חולצה היא לובשת לגן. ואני מחליטה שעכשיו היא צריכה לסדר את החדר שלה.
ואפילו פעם אחת היא לא אמרה לי שאני אמא רעה. רק כמה היא אוהבת אותי. אז כנראה אני עדין עושה משהו קצת יותר טוב.
אני אכתוב את זה פעם אחת ואחרונה - אם את באמת רוצה עזרה, את צריכה לדעת לקבל אותה. את לא יכולה לבוא בדרישות שהכל יעשה בדרך שלך. אז זו לא עזרה.
אנחנו גם לא מסכימות בנושאי גישה לחיים. אי אפשר לראות בעצמך פראיירית כשאת מכבסת לבעלך אבל לא לראות בו פראייר שהוא מפרנס אותך( שזו עבודה יותר קשה מכביסה וגיהוץ)
אי אפשר להתלונן כמה חמותך אישה רעה ואז להגיש לה על מגש של כסף הזדמנות פז להגיד לבעלך שיש לו אישה לא טובה.