נושא אחר...

הבנתי גם קודם אבל התיחסתי לצד אחר של הסיפור

שהוא ההתנהגות מול אמא שלו.
עכשיו נתייחס להתנהגות מולו. את בטח יודעת שבעל המאה הוא בעל הדעה. אם או כש תצאי לעבוד תהיה לך המשכורת שלך לקבל החלטות בנוגע אליה. אם תרצי לשכור מנקה ויהיה לך יותר חשוב שבמקום לנקות בין הדברים בארון היא תעשה כביסה אז לפחות דעי שיש מי שעושה.
או תוכלי לקבל החלטה שזה הכסף שלך והזמן שלך לשלוח את הבגדים שלו למכבסה +גיהוץ. גם היום אני חושבת שאת צריכה לעשות את זה בלי לשאול אותו, אבל היום כשהוא עובד בחוץ ומצפה ממך לעבוד בבית יותר קשה לקבל כזו החלטה.
אנחנו גם סתם נטפלות לנושא הכביסה,אני בטוחה שמדובר על עוד נושאים רבים.
אני לא יודעת כמה את מתאימה להיות אמא שנשארת בבית, אבל בטוח שאת צריכה ללמוד לחלק את הזמן שלך בצורה אחרת. יש לך ילדה בת 4 וחצי.זו ילדה גדולה,מבינה,בוגרת, מודעת. הבת שלי שנה תחתיה והמצבים שאת מתארת בחיים לא היו מתרחשים.היא מאוד מאפשרת. היא חונכה להבין שאני לבד איתה והכל עלי ולכן היא צריכה לשחרר. אז היא יכולה לעמוד לידי כשאני תולה כביסה בחוץ ולהסתובב בחצר (כולל לעשות דברים של ילדים, היא טיפסה על האוטו אבל אני לא אמא לחוצה וזה לא מפריע לי בכלל) והיא יכולה לשחרר אותי לגהץ או לבשל.
גם בגיל שנה וחצי זה היה ככה אגב, ולשמחתך אני מניחה שבן השנה וחצי גם ישן צהרים ומשחרר אותך לשעה לפחות.

מצורת הדברים שלך - המעשה יערער אותו, זה עובד לטובתי, לא השאיר לי ברירה... מלמד שאתם במלחמה והמצב הזה רק יחמיר. את מוכרחה לפתור את זה מולו.
 

lviae

New member
שמחה שהבנת, כי זה חוסך לי ״לתקן״

השערות...

תראי, הגדולה היא בת 4 אוטוטו, והיא בסדר גמור.
היא עוזרת והכל.
הבעיה היא רק שהם ביחד. חזרתי אין ספור פעמים ולא יודעת איך מפספסים.

כשהוא בוכה - היא בוכה איתו, היא מאוד רגישה, וכן להיפך.

קחי דוגמא שקוראת כמעט כל פעם:

היה מצב שהייתי עושה משהו והתינוק בוכה כי ראה אותי עוברת ולא מתייחסת, בכה בכה והיא מה אומרת: ״אמא! אח שלי בוכה, תרימי אותו״!

לא מתייחסת לזה - ומה היא עושה - מנסה לנחם אותו, מחבקת אותו, מנסה לתפס על הלול כדי לנגב לו דמעות, והוא לא רוצה שתציק לו, הבכי גובר, ואז היא מתחילה לבכות ואומרת: ״את אמא לא טובה״!

מסבירה לה שהקטן צריך ללמוד שאמא עסוקה, אז אומרת: ״תרגיעי אותו ואז כשיהיה בשקט תניחי אותו, אם נהיית עצובה כשאח שלי בוכה״...

ועוד ועוד.
מה תעשי עם זמזם ימשיך לזמזם עד שתעשי צעד?
והקטן יכול לבכות שעות ארוכות מאוד ולישון תוך כדי, אבל זה כבר קשור ללב, ואני לא יכולה לשעת את העובדה הזו שישן בוכה, כואב לי מידיי, וגם זה מעיר אותו משינה כי הוא חולם על בכי.

בקיצור - סיוט.
הוא בן שנה ושלוש חודש
 
לא היתי מסכימה לשמוע מה שהבת שלך אומרת לך

פשוט לא.
בזמן שאת משכיבה אותה לישון והפעוט לא אישיו, או כשהוא ישן או רגוע, קחי אותה ותסבירי לה באופן חד משמעי שאמא קובעת את החוקים בבית. "את אמא לא טובה", למה את נותנת לו לבכות וכו וכשהוא צורח ברקע לנסות להסביר לילדה שמשום מה אטומה כלפיך לא היה עובר אצלי לסדר היום.
כל הכבוד לה שהיא אחות רגישה. נקטס.
ואלוהים יעזור לך איך את סובלת את זה ששניהם בוכים ביחד. תוך רגע הגדולה היתה נשלחת לחדר שלה לבכות שם ולא לעשות לאמא כאב ראש מיותר. מספיק ילד אחד להתמודד איתו.
היא לא נשמעת בת 4. סורי.

לגבי המשפט שלך על לחסוך לתקן טעויות - אני חייבת לספר לך שהוא יוצר אנטגוניזם אדיר.
אם הית כותבת את זה רק לי אז היתי בולעת את הצפרדע ומקסימום מתעלמת מההודעות שלך. אבל את כותבת בצורה כזו או אחרת לבנות נוספות פה.
אף אחד פה לא חייב לך כלום. אם יש לך בעיה לספר את כל הסיפור או להסביר כמו שצריך גם לקשות הבנה אז זה חלק מהכתיבה בפורום והרצון לקבל עצה מצד שלישי.
 

נומלה

New member
יש לך הבנה משונה של פירוש המילה תקשורת זוגית

לדעתך זה "ביקשתי" הסברתי" "אמרתי מה מתאים לי" אף פעם אני לא קוראת פה שהקשבת לדקה לצד שלו וחיפשתם ביחד פשרה בין הרצונות שלכם. לדעתך החלטה מתקבלת פה אחד. הפה שלך. העובדה שמשהו לא נראה לך איננה אומרת שהוא חייב לשנות את מנהגיו. היא יכולה להראות שאת תחיי עם מנהגים שלא נראים לך. גם זו פשרה קבילה. ובמכונת הכביסה שלי אפשר לכבס גם רק שתי חולצות. זה אולי יותר בזבזני במים אבל זה אפשרי. כל הסיפור נקרא כמו מאבקי כוח עם הבעל ולא כמו בעית חמות.
 

lviae

New member
היום דברתי איתו למה הגיב איך שהגיב...

אז אמר שמכיוון שאמא שלו אוהבת להעיר - אז על כל הערה נוצר בינו לבינה - ריב.
שאלתי אותו ״למה״? והוא ענה ״כי אני תמיד מגן עלייך גם אם אם יוצא שזה לא נכון״!

שאלתי ברצינות - מה איכפת לו שתכבס כי היא במילא מציעה את עצמה...?

הוא ענה: ״כי אני לא רוצה לתת לה סיבות״.
שוב, קו ההגנתי לכיוון שלי.

שאלתי אותו - מה איכפת לו היא במילא חושבת שלילי עליי..
אז ענה, שאין צורך ועוד סיבה ושהוא לא אוהב שמישהו מלכלך
עליי.

אמר שהוא רוצה שאת הדיעות שלה תשמור לעצמה, וזה מה שהוא
מנסה...למנוע שלא יהיה לה.

עכשיו שהסביר ככה - אני מבינה את הסירוב, אומנם לא איכפת לי מה היא אומרת - והוא יודע זאת, אבל אני מבינה את התיסכול שלו.
 

mykal

New member
משהו לחידוד חשיבה,

את לטעמי, ואני אומר בזהירות מירבית,
הולכת על חבל דק, ממש על הקצה--מבחינת היחסים שלך עם חמותך--בעלך.
את דוחפת אותו לזרועותיה, כשהוא 'נאבק' עליך אצלה.

זה לא נעים לו לשמוע--שאת 'לא אכפת לך מה היא אומרת'-היא אמא שלו,
לו כן אכפת מה היא אומרת--אז כמה זמן את חושבת תהיה לו הסבלנות להגן על שמך הטוב,
כשהוא עצמו יפסיק להאמין --כי צרכיו לא ממולאים על ידך.(לענין הכביסות).
את צריכה להחליט--חד משמעית-אני לא מערבת אותה.

או שתאתגרי עצמך, ותמצאי פתרון לבגדי היצוג שלו--(זו הפרנסה שאתם חיים ממנה)
(אפשר למצוא הרבה פתרונות טכניים. (בכלל לבעיות טכניות הפתרונות טכניים)
או שתגידי לו, אני לא מצליחה עם הכביסות--פעם בחודש הוצאה של.x כסף,
במקום דברים אחרים. ולי יהיה שוה ההשקעה הזו, בשביל השקט של שנינו.

תשבו בנחת ותסכמו--כדי שלא לריב על ענינים מיותרים.

בהצלחה.
 

lviae

New member
אוף, את כל פעם צודקת:(?

נכון. מבינה! מבינה את עיניין ההגנה.
אני משנה כיוון לטובתו - שומרת על איפוק - כי הבנתי את המסר.

אבל מצד שני זה מרגיז אותי!!!!
אני לא באופי של לגהץ עבור מישהו שיש לו ידיים!
יש סוף שבוע שהוא רגל על רגל, ועוד שאני ממשיכה כרגיל כי אין לי מנוחה, אז בגלל חשיבה וכן דיעה כזו אני לא רוצה לחשוב על גיהוץ עבורו.

מה גם שהתרגל שעושים בשבילו...תודות לאמא שלו שהרגילה אותו.

תראי מה אומר לי:
״את יודעת מה ישבור אותה״? אני עניתי ״מה?״
והוא ענה: ״לראות שאני מסתדר איתך ושאני מלוכדים״!

וכן הוסיף: ״גם אם היא תחשוב שאני אמור לחיות עם מישהי, ועדיין את תראי חיוך והכל ולא תתני לה עוד ספק אז היא תוכל את עצמה וזה כי אין לה חומר״...

כשהוא עונה ככה - אני חושבת שזה תירוץ שיצדיק שאני צריכה לגהץ לן.
כאילו שהוא יחשוב ויגיד הכל כדי לרכך...אבל אני בשלי.
אבל בגלל זה אני אומרת שלא איכפת לי מה אמא שלו אומרת.

תודה!
 

mykal

New member
מציעה שתלכו

לכמה שיחות ליעוץ זוגי.
תאמיני לי זה יחולל שינוי שכדאי לך.
כי אתם לא ממש נותנים אמון אחד בשני--
אמא שלו והמשפטים איתה ועליה עומדים ביניכם.
מישהו ניטרלי, צריך 'לשלוף' אותה מביניכם.
כדי שתנהלו זוגיות ולא 'שלישיה'.
 
מישהו שיש לו ידיים

עובד ומפרנס אותך ואת הילדים שלכם. אני ממש מנסה להבין איפה החלק שלך לעבוד עבור כלכלת המשפחה?

הוא מביא לך את הכסף הביתה ואת מגהצת לו. זו חלוקת תפקידי משפחה. יש לו ידיים כדי להביא את הפרנסה ש-ל-ך-!
הוא עובד בחוץ עבורך ואת עובדת בבית עבורו. אני מקוה שאת מצליחה להפנים את מה שאני כותבת.
שניכם בנוסף עבודים עבור הילדים. אבל החלק שלך עבורו לא מתממש. להביא לו ילדים זו לא העבודה שלך. דאגה לכביסה שלו-כן. ואם את לא מסוגלת להתמודד עם זה בעצמך תסבירי לו כדי שהוא יוכל לקבל החלטה מה הלאה.
את נשמעת ממש רע.
מייקל מותק ומנסה בטוב להסביר אבל ככל שאת עונה זה נשמע יותר ויותר רע.


חמותך מלכלכת עליך כי כנראה קשה לה להבין למה כביסות, בישולים ונקיונות זה עליה גם אחרי שהבן שלה התחתן ומפרנס את אשתו. כן, היא מוכנה לעשות את זה בשבילו - היא אוהבת אותו. זה לא אומר שהיא אמורה לעשות וזה לא אומר שזה בסדר.
ובהמשך לשיחה שלך איתו, את באמת לא קולטת ש*את* זו שהיתה צריכה לדבר איתה ו*לבקש* ממנה שאם לא אכפת לה תעזור לכם?
 

lviae

New member
אני מבינה אותכם אבל הרוב פה

מבין רק את האחר אבל - לא אותי. מוזר.
חוץ מאחת (mykal?).

בלו, לא מעניין אותי אמא שלו!!!! לא איכפת לי דעתה.
לא מעניינת אותי.
למה? אני יודעת מה היא אומרת לו.
אני יודעת שהיא רוצה לכבס לו והכל, וזה מספיק לי.
כשם שהיא טוענת שיודעת עליי וצודקת, אני את מה שאני יודעת - יודעת מהבן שלה ועוד ששלה זה עיוות של פרי דמיונה.

אז...עם הבן שלה עושה טעות, זה יגיע עליה, ואני אמשיך לעשות את זה
אם כל כך הכרחי מבלי לשאול - כי אני יודעת שלה לא איכפת מי מביא לה.
היא התקשרה בכדי לברר כי זה היה ״הפתעה״ עבורה כי סירב לה.
אמר לה שאני הבאתי לה, ואין לי בעיה.

אבל בגלל שהסביר את עצמו למה הוא לא רוצה שתעשה לו טובה - אני מורידה פרופיל.

לגבי הילדה, זה בסדר. את זו את, אני זו אני.

וחוץ מזה, גכשם שאת מקבלת מילים יפות כגון: ״אמא! אני אוהבת אותך, את אמא טובה״ תלמדי לקבל גם את דעתה שבאות לה מהרגש.
ואף הכרחי שילד יביעה את הרגש שלו. את יכולה להתווכיח עם זה, אבל זה עובדה שאומרת שכדאי לא למנוע מלהביעה רגש מילד.

וחוץ מזה, זה מילים שקלטה מילדים אחרים שהתארחה בהם.
אבל לאט לאט תבין - שמילים שהיא שומעת מילדים אחרים - לא תאצץ לי. על מנת לחנך טוב - יש לי סבלנות.

טעות לשלוח ילד שבוכה לחדר, ועוד שהוא מגלה הזדהות. את מסרסת את האופן שאומר לו ״תזדהה״ וזה לא טוב.

כמו שציינתי, זו את, וזו אני.

לגבי הבן זוג. לא רואה לנכון לגהץ!
יש לו הרבה זמן סופ״ש לדאוג לדברים שלו.

למה שאני לא אקלח אותו/לעשות צרכים עבורו/ללכת לאכול במקומו/להלביש אותו!!!

גיהוץ זה שלו ולא מעניין אותי שעובד.
אם אעזוב אותו (או הוא אותי, אם יכניס שכל כי הוא לא רוצה) את חושבת שיחפש מישהי אחרת עבור גיהוץ?
אם לא יגור עם אימו - הוא יתנהל לבד, אז שיתנהל עצמאי עכשיו כשם שהיה מתנהל כעצמאי אם היה גר לבד.
אני רואה את זה ככה, וזה לא משנה אני בבית/לא בבית.

ו...אם כל אחת שמגיבה - לא מגיבה מתוך רצון להסביר - אז שבאמת תחסוך לעצמה זמן.

לא חוכמה ״לתת״ משהו ולהזכיר את הנתינה.
 

dori78

New member
אוי ואבוי. מהר לסופר נני.

מרוב שאת מפחדת "לסרס" את הילדה, את מגדלת חוצפנית שמתייחסת אלייך כאל שווה לה.
איך את רוצה לחנך אותה, כשהיא מעבירה עלייך ביקורת באופן גלוי?
לפי מה שאת מתארת, לא רחוק היום שהילדה תנהל את הבית (אם היא עוד לא שם).
 
היא בדיוק שם

אם אבא ממש צריך שיכבסו לו בגדים אבל הילדה לא מרשה לאמא לגרום לילד לא לצהול מאושר לגבי זה ולא צוהלת מאושר בעצמה - לא עושים לאבא כביסה.
לי זה נראה שיא ניהול הבית.
 

lviae

New member
זה בסדר! תודה על העיצה.

תשארי את החינוך לי.
אני מסתדרת - גם אם נראה לך שלא.
בכדי להגיד ״חוצפנית״ צריך להגיד אחרי התרשמות.
אז - תחסכי לי.
אני יודעת איזו ילדה יש לי.

אם אין משהו חכם להגיד על הנושא עצמו - אז לא לעבור נושא.
 

EcoT

New member
אחרי שקראתי את כל השרשור

את מדהימה אותי את יודעת לכל מצב שמישהי כאן אומרת יש לך תירוץ למה לך יותר קשה, לא פשוט להיות הורים אין מה לעשות, אני ביליתי את אתמול בלילה בבית חולים כי לבן שלי יש דלקת ריאות, הבן זוג שלי נמצא באי באוקיינוס, אנחנו כאן לבד בלי שום אמא או חמות שגרים בעיר הקרובה ואני עוד שעתיים יוצאת לעבודה כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד, אז מה מתמודדים.
אני מסכימה עם מי שאמרה שיש לך בעיה של אירגון, גם אצלי הכביסה בחוץ ועדין מצליחים לעשות אותה עם ילד קטן והוא אפילו עוזר ונותן אטבים או משחק בגינה והוא לא ילד קל או כזה שלו דורש תשומת לב, פשוט הופכים את זה למשחק. באמת אפשר לחשוב, תלמדי לסדר את הזמן שלך יותר טוב או אם זה כזה סיוט כמו שאת מתארת צאי לעבוד וקחי מטפלת/מנקה ותני לה להתמודד עם העיניין.

אני חושבת שכמו שאמרו אין לך כאן בעית חמות אלא בעיה רצינית של מעבקי כוח בזוגיות שלכם, נכון שאת בבית והגיוני שרוב עול הנקיון יפול עליך אבל אם את לא מתמודדת ולו יש בעיות עם זה הוא מוזמן לעזור. את אומרת שהוא גדל כמו נסיך קטן, סבבה גם אבא לי גדל כמו נסיך עם ארבע אחיות, ולצערי אמא שלי בדיוק כמוך נתנה לחשוב שהוא לא צריך להניף אצבע ולתרום בבית. אבל מה הם התגרשו ועכשיו הוא נשוי לאישה לחינכה אותו מחדש והוא כמו טאטלה מוריד מהשולחן, שוטף כלים, מבשל וכו', ככה שאף פעם לא מאוחר ללמוד תרגילים חדשים.

את באמת חושבת שבסיפור הזה אמא שלו גרמה לו אי נוחות את עשית את זה בזה שאיווררת את ה"כביסה המלוכלכת" שלכם אצלה ועירבת אותה בויכוח שבינכם.

אני חושבת שלא רק שהראת חוצפה בהתנהגות שלך שהשארת לה כביסה מלוכלכת ליד הבית כאילו היא משרת שלך אלא גם ילדותיות ובמקום לעבוד על בעיות הזוגיות של "נקמת" בבן זוגך וחמותך כמו ילדה קטנה בת 12.

לסיכום אני מצטרפת כאן למי שאמרה שבחור שהיה אומר לי משפט "למה אני צריך להוציא כסף יש לי אישה?" היה מוצא את עצמו בלי אחת כזאת מהר מאוד.

תתבגרי תפתחי עמוד שידרה מול הבן זוג שלך ולא בתרגילים ילדותיים מול חמותך.
 
כשאישה שבחרה להיות עקרת בית

עושה כביסה אחת לחודש
אם הייתי בעלה הייתי משאירה אותה ליד הדלת של אמא שלה
 

lviae

New member
לא ממש קראת, אם היה נכון

באמת היית מבינה מבלי שעכשיו אצטרך לתקן אותך.
דבר ראשון, יש הרבה מעבר, אני יודעת למה אני מתנהגת ככה!
איך אמרת: ״אם גבר היה אומר לי ככה היה מוצא את עצמו אצל אימו״...
מעניין אם זה לא התנהגות של מתבגרת.
שורה תחתונה, כל אחד מתנהג ילדותי כי משהו עיצבן אותו.
אז אני יודעת למה אני מתנהגת ככה. יותר מידיי סיבות.
ואין צורך לפרט. אז אם קראת באמת היית מבינה, אבל לא קראת היטב.

ריפרוף זה לא קריאה. קריאה זה השקעה, מיקוד ועוד ועוד.

אמא שלו א-ש-מ-ה כי היא עיצבה אותו.
אמא נורמלית הייתה אומרת: ״למה אישתך שמה לי כביסה? אם קשה לכם בגלל המעבר תשלחו לי עוד דברים אני אנסה להקל, וחוץ מזה למה זה רק הבגדים שלך, אתה שוב לא דואג לדברים שלך״?

משהו כזה. אבל למה שתגיד. ולמה שאתם תחשבו לרגע לכיוון הזה.
אני כנראה אהיה אחת ממיליון/מטריליון שאחשוב שאני צריכה להקל וכן אקח באשמה שאם ביני ככה זה בגללי.

אבל תודה לאל לא אגיע לזה, אני לא חוסכת בחינוך טוב.
עצם זה שאני 4 שנים עם ילדיי אומר הכל!

אגב בית, הוא יודע וכן אני שלהיות בבית זה יותר עוזר מבחינת הכנסה
מאשר לצאת לעבוד.

למי שלא יודעת אז שתעשה חישוב כמה זה מעון, נסיעות ועוד ועוד...
וכן חשוב לנו להבטיח ביטחון לילדים שלנו בשנים הראשונים עד גיל המודעות (3+).

ושוב, אני מתנהלת הכי נכון. הפעם הזה שנפל עליי והלחיץ זה כי הייתי בעומס דברים על הראש.
אז מצאתי לו פיתרון. ולהבא הוא יחשוב פעמיים להלחיץ אותי.
אז....לפעמים טוב להתנהג כמו ״ילדותית״.

ושוב, אמא שלו לבד אומרת לו שיביא לה את כל בגדי העבודה ושהיא תטפל לבד, הוא לא רוצה כי הוא לא רוצה לתת לה סיבות לדבר/לתת לה מין קרדיט שבגלל שאישר לה ונתן לה לכבס והכל כפי שהציעה אז יהיה לה מין אישור לדבר עליי...
את זה הוא לא רוצה, אז בגלל שנתת לה סיבות הוא כעס.
אני בכלל לא מעניין אותי מה תגיד - ומצידי גם לתת לה סיבות.
זה ממש לא מעניין אותי!
אדם שלא מכבד תמיד יגיד משהו על דבר שהוט טוב - גם רע, ואני מכירה אותה לצערי.

מקווה הסברתי את עצמי
 

mykal

New member
את ממש כועסת ונעלבת.חבל!

וגם מיותר.

תראי אנחנו מגיבות לפי הכתוב.
את מה שלא כתבת, (ויש הרבה מעביר)
אין לנו הקוראות דרך לדעת, ואין טעם וצורך לנחש.

ואם כולן ללא יוצא מן הכלל--כותבות לך,
אל תערבי את מצדך את חמותך,
וכותבות שיש צורך ללמוד להתארגן, ולפתור בנחת ביניכם.
אלה דברים משמעותיים שכדאי לך לשים אליהם לבולחשוב אולי בכ"ז לא כולן טועות.

זה שאת מתרצת את מעשיך, ויש לך הסבר,
זה עדין לא עוזר לך--כי עובדה שכן כואב ומציק לך,

עצוב לי--שקשה לך,
וגם עצוב לי--שאת קצת בתוך לופ חשיבתי, וכועס, וזה לא מקדם.
החכמה, במצבים מורכבים הוא 'לצאת מהקופסה' לשבור מעגל כובל קיים--ולחשוב קצת אחרת.

אני כ"כ הייתי וצה לשוחח איתך--כדי 'לשלוף' אותך מתוך המערבולת, שסתם מסתבכת.
 
למעלה