נושא אחר...

[lviae]

אה, לגבי הילדים

תודה לאל הכל בסדר.
פשוט אין לו סבלנות לילדים שלו.
יש לו ל-2 דקות וזהו.

 

[mykal]

מגיבה על כל התגובות שלך.

אינני מכירה אותך, וחבל, כי את נשמעת מקסימה,
רק שכרגע את קצת בפלונטר--בעיני.
אתם בתקופת מעבר, עד לדירה חדשה
שזה זמן מלחיץ תמיד.
אם היינו שכנות--הייתי באה אליך ומראה לך שארגון גורם להספק שגורם לסיפוק.

ואותי לא מדאיגה הכביסה. אותי מדאיגים דברים אחרים--והם:
1)שאתם נמצאים בויכוח שחלקו סמוי, וחלקו גלוי,
ואני הייתי נזהרת מפיצוץ --שאינך יודעת מה בסופו. (המשקעים תמיד מלוים, גם אחרי ה'שולם')
2)אני מבינה שהוא וצה לחסוך (בתקוה שאיננו קמצן) זה בנתוני מעבר דירה הגיוי,
לא אהבתי את הביטוי "בשביל מה יש אשה" שזה מה שהרגשתי כבר קודם
שעניתי לך--קצת זלזול, או הקפדה, או בעצם ראיה של גבר כלפי 'האשה הקטנה והחייבת לבעלה'.
זה בעיני מקום לא טוב למעמדך.
3)את צריכה לא לערב את חמותך בסיפור שביניכם,
גם אם קשה, מה שהיא עושה זה שלה--מה שאת עושה זו אחריותך.

אם יש לך מקצוע, תצאי לעבוד, תארגני את חייך, באופן שגם לך יהיה בו מקום,
אולי אז, הוא ילמד להעריך, ולהיות יותר שותף, ובמיוחד 'יגדל' את הסבלנות הביתה.

אני מאחלת לך טוב.

 

[lviae]

תודה

כן. יש לו את החשיבה שאת מכוונת. הוא גדל ככה, לא מאשימה אותו.
״המודל לחיקוי״ היה לא מודל חיקוי נכון לצערי.

אומנם לא מאוחר לתקן, אבל עדיין ממשיכה לטפטף לו על זה שאני צריכה לעשות הכל, כולל מטלות בית.

יכל להיות טוב אם היה בחיק אימו

גם את זה הצעתי, הוא לא שש לקחת

תודה שוב...את עוזרת.

 

[B l u e D e v i l]

את יודעת,

אם יש כסף לבייביסיטר יש כסף למכבסה. ואם הוא לא מרשה לקחת לאמא והיא בכל זאת לוקחת יכולה גם לקחת למכבסה.
הבוס שלי גם כל יום עם חליפה אחרת וזה מצריך התעסקות אדירה מן הסתם ולא כביסה רגילה. לוקח למכבסה, גיהוץ עולה לו עוד 5 שקלים לפריט, חוסך לאשתו שגם היא מנהלת באיזה מקום ואין לה יותר מדי זמן להתעסקויות.
שם שם בבוקר לפני שהוא נכנס למשרד - לוקח לו כמו שלה היה לוקח לנסוע מהמושב לעיר לשים לחמותה תשים שם במכבסה, בצהריים כבר מוכן. בדרך להפסקת צהריים שלו אוסף הכל.
באמת, כל הסיפור הזה (קצת) גרם לי לרתוח.

 

[אסתי קלי]

היה לך זמן לסוע לעיר הקרובה במושב

עלמנת לזרוק למשרתת(סליחה,האישה שפעם ילדה את בעלך) שקית בגדים מלוכלכים אבל לא היה לך זמן לכבס אותה בעצמך?
אם האייתי אמא שלו הייתי לוקחת את שקית הג'אנק שלך ותורמת לעניים

מזמן לא קראתי פוסט כל חצוף
אין לך זמן לעשות כביסה כי יש לך שני ילדים?
פשוט עצלות

 

[lviae]

תודה!

אין מה להסביר. צודקת.
הלוואי היית אמא שלו, היה מנתק כליל את הקשר ואז הייצי יודעת שאין לו אמא.
הבגדים זה רק שלו! נטו שלו. אז... ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ עם ראש צלול

 

[אסתי קלי]

אמרת שאמא שלו כל הזמן אומרת דברים

רעים על הזוגיות שלכם
זה כלל לא מפתיע
אתם נשמעים זוג בלי זוגיות

 

[נומלה]

יש לך בעיה וזו לא החמות

חזרתי להודעה הראשונה שלך שאומרת שיש לך ילדה בגן ואת בבית עם ילד בן שנה. מה שאומר שבבקרים את בעצם בבית עם ילד אחד, ונראה שאת פשוט לא מתפקדת בלי שום קשר לחמות. ושכל הענין מתיש אותך מאוד. כדאי להתחיל להרפות. לאט לאט לחזור להתארגן ולהתחיל לתפקד ולשלב מטלות בית ביחד עם הילד ולהעמיד גבולות לילדה, ובקיצור ליצר סדר יום יותר קשיח שיכיל יותר ויותר דברים נוספים..

 

[lviae]

עכשיו יש חופש, אז היא איתי

וכן יש את המעבר והקרטונים..והיה חשוב לו כביסה בשביל העבודה שלו,
ובכדי למיין ולהכניס ולהתעסק עם הכביסה מצריך לצאת לחצר...כמה שאומרת לה שתישאר בבית - היא אחריי, וכשהיא אחרי התינוק בוכה לו...
וכאשר הוא בוכה היא מפצירה בי להתייחס אליו.

הם שני אחים שרגישים לבכי, הוא לא אוהב שהיא בוכה ומיד בוכה ועושה הכל לנחם אותה (״צועק עליי״ ממש ומחבק אותה), וכאשר הוא בוכה היא מחבקת ומנחמת כדי שירגע, ואם הוא בלול מנהניסיון להרגיע אותו היא עושה שטויות, מנסה לטפס, או מנערת את הלול, והכל בתוך הרגע הזה שהיא בפאניקה...פשוט סיוט.
שונאת לעשות משהו בלחץ.

 

[נומלה]

זה שהיא עכשיו בחופש

לא רלונטי לכך שאת כבר חודש לא עושה כביסה. וילדה בגן איננה בייבי סיטר. את צריכה עזרה. אולי איזו תיכוניסטית שתהיה איתך בבית כמה שעות כדי שתוכלי לעשות את מלאכות הבית ולהיות בסביבת הילדים באותו זמן. כי עם כל הכבוד לילדים אי אפשר להזניח את כל היתר (בית, בעל, עולם שבחוץ) רק בגלל שיש ילדים בבית.

 

[lviae]

אני עושה ברצף ששלושה

פעמיים לפי הנחוץ כביסה...כי אני יודעת כשיש אפשרות צריך לנצל זאת.
הוא פשוט התריעה שנגמר לו בדקה אחרונה שאני ידעתי שאין מתב להתעסק...והוא עושה ערימות, והרוב זה רק שלו.

הלחץ שלו גרם לי לפעול ככה.

 

[שמש 33]

תעשי הפרדה

בין החמות ש"מחפשת" לך אבק בבית במקומות נסתרים ופותחת ארונות(ויש לי אחת כזאת) לבין העובדה שיש מטלות בית בסיסיות שצריך לעשות
כדי שהחיים בבית יהיו נעימים. כביסה זו אחת מהם. אני מבינה שקשה לך, שני ילדים שובבים זה באמת לא קל. לי יש שלושה, בן בכיתה א' ותאומות בנות שנתיים וזה באמת לא פשוט. אבל אין מה לעשות הם שלנו והם באים עם הרבה עבודה לוגיסטית שרק אנחנו אמורים לעשות(או לשלם עבורה), לא אמא, לא החמות ולא השכנה.
כשהבנות היו קטנות הוצאתי אותן לחצר איתי בעגלה/טרמפולינות וכאשר למדו ללכת הן היו מסתובבות לי בין הרגליים ומשחקות באטבים. נכון שזה לוקח טיפה יותר זמן אבל זה כולה רבע שעה. אם ממש קשה לך, עשי זאת כשהקטן נרדם לשנ"ץ. או שתרכזי את הרוב לסופי שבוע כשבן הזוג נמצא בבית ואז אחד מכם עם הילדים והשני עושה כביסות.
אני מודה שבתור חמות, לו הייתי מוצאת על סף דלתי כביסה של הבן הייתי מאד מתעצבנת. על שניהם.

 

[הדסהש1]

סיפור שכזה לא שמעתי .יש מכבסות

שבאות לקחת ומחזירות את הכביסה מגוהצת ומקופלת.
תחשבי על זה.אכל ילדים וחיי נישואין יש מהמורות בדרך
את צריכה לארגן את חייך.

 

[lviae]

שוב, הוא לא בעד מכבסות

מילים שלו: ״למה לי לבזבז כסף כשאני יודע שיש לי אישה״...
הצעתי. כלום!

 

[dori78]

בעלך חצוף.

תסבירי לו יפה, שאם הוא לא "יבזבז" כסף על הכביסה, בסוף הוא ישלם הרבה יותר, כשלילדים שלו תהיה אמא מטורללת לגמרי.
זאת את, אלה החולשות שלך, ככה הוא התחתן איתך. קשה לך, הוא צריך להבין את זה ולעזור.

בלי קשר, אני מסכימה עם כל מי שכתבה לך פה, שמטלות בסיסיות צריך לעשות, גם כשעייפים.

וסליחה על השאלה, למה את מפרידה בין כביסה "שלו" וכביסה שלך ושל הילדים?
אתם לא גרים באותו הבית?

 

[אסתי קלי]

אילו המילים שלו? יהלום מצאת,התחתן איתך

כדי שתעשי לו ילדים וכביסה

תענוג

 

[ayaht]

"למה לי לבזבז כסף כשאני יודע שיש לי אישה"..

אישית, לא את הכביסה הייתי משאירה ליד הדלת של אמא שלו...
אותו הייתי משאירה שם.

כי תכלס, למה לי לסבול גבר שובניסט שחושב שאני המשרתת שלו?
יש לו אמא, שהיא תסבול אותו.

 

[lviae]

לא צינית - נכון?

 

[ayaht]

בפירוש לא צינית. אני ככה.

האמת, לאורך כל השרשור, היו דברים אחרים שרציתי להגיד לך.
והם היו יותר מוכוונים למטרה של לשמור על שלום בית ופחות לשבור את הכלים.
אבל אז קראתי את המשפט הזה והתרגזתי.

בכל מקרה, לפני שמשתוללים ומחזירים את הבעל לאמא שלו.
אולי כדאי לשבת ולעשות סדרי עדיפויות.
מה חשוב לך. מה המטרה שאת רוצה להשיג. מה אפשרי. מה לא אפשרי.
ואז לחשוב איך. איך לנהוג ומה לעשות.
וגם.. מה לקחת ללב, וממה להתעלם.

תכלס, את אמא שלו את לא יכולה לשנות.
אבל... אם את לא תספרי לה מידע על מה עשית, מה קנית, מה ניקית ומה לא... אז יהיה לה פחות חומר לעבוד איתו.. פחות קיטורים להמציא.

ולגבי בעלך...
יש הרבה מה לעשות. אתם צריכים למצוא יחד את הדרך לשתף פעולה כדי לתחזק את כל המפעל הזה שהוא הבית והחיים שלכם.
מותר להגיד קשה לי, לבקש עזרה, לומר אני לא יכול/ה לעשות את X כעת, אולי אתה תעשה X ואני בינתיים Y. זה דורש שיתוף פעולה וסבלנות.

נ.ב.
בשביל עצמך, תדאגי לקריירה.
לא ראיתי אדם אחד, גבר או אישה, ששהות ממושכת בבית עשתה לו טוב.
כולנו מקטרים על כמה קשה לעבוד, אבל פוחדים פחד מוות מהיום שנאבד את העבודה או את היכולת לעבוד.
זה מעבר לכסף, שהוא בעל חשיבות רבה. איכשהו, שהייה ארוכה בבית מחרפנת את האנשים.
ואין לי הסבר טוב לזה. אבל זה פשוט ככה.
חוצמזה, שגם הבעל שלך יעריך אותך יותר. בגלל שאת תעריכי את עצמך יותר.

 

[mykal]

מסכימה עם דבריך.

והכי הכי עם הנ. ב.
כ"כ נכון במציאות החיים.
ולענין הזה, נראה לי שהעבודה היא 'מפלט' מהרבה עול אחר.
ובכלל זה האיזון בין הכל ללא כלום בבית.
כשהבית הוא האיזון בין הכל ללא כלום בעבודה.

ועוד משהו--המפגש עם קהל חיצוני--נותן המון עוצמה חשיבתית למהלכי חיים.