נורא רוצה להתייעץ אתכם

shine on 35

New member
נורא רוצה להתייעץ אתכם

ולשתף בדאגה גדולה שלי..אני אקח נשימה, מקווה שלא יצא ארוך שיר שלנו בן 4.5 חודשים, כבר חודשיים אני מודאגת נורא, בהתחלה הפריע לי ששיר לא מחייך וכשהתחיל לחייך בגיל חודשיים וחצי היה מחייך לצד ולא אלינו. היום הוא כבר מחייך הרבה יותר אבל משהו במבט שלו לא נותן לי מנוח, הוא מאד לא נינוח, זז כל הזמן כאילו משהו מציק לו, גם המבט שלא לא נח, יש קשר עין לשניות מועטות (יש הרבה קשר עין אך כל פעם לשביב שניה). אני חייבת לציין ששיר סובל מאד מגזים שלא נותנים לו מנוח (או לפחות, זה מה שנראה היה לנו עד עכשיו שלא נותן לא מנוח) ומטונוס שרירים מעט גבוה. יש רגעים מסויימים ביום ששיר ממש מפוקס ועוקב הרבה יותר כמו למשל אחרי השינה, ויש רגעים שהוא ממש כאילו מתעקש לא להסתכל עלי. אם הרופאים זו סחרחרה מבלבלת, במכון להתפתחות הילד כשהרופא היה מודאג שהילד לא יוצר קשר עין אני אמרתי לו שבבית מול המראה המצב שונה לגמרי, לפני שבועיים ראו אותו הרופא והפיזיותרפיסטית והיו מופתעים מאד משיר, הרופא ההתפתחותי אמר שהוא נראה לגמרי אחרת והוא עוקב יפה ומחייך וכנראה ששיר הוא מה שנקרא "לייט בלומר", הוא ביקש לראות אותנו רק בשנה הבאה.. כמה ימים אחרי כן הרגשתי ששוב שיר חסר מנוחה ולא מצליח להתפקס בכלום, גם הפזיו' לא הצליחה למשוך את צצומת ליבו שבוע אחר כך, הוא בעצם בכה לאורך כל המפגש איתה. בן זוגי עדיין חושב ששיר פשוט מוטרד מכאבי בטן חזקים, כואב לי שאני חושדת בילד שלי ולא מאמינה בו כמו אביו אבל התחושה שמשהו לא תקין לא מרפה ממני. נורא מקווה שתוכלו לעזור לי בכמה היבטים (סליחה אם אני נשמעת טרחנית, אני מנסה לשתף אתכם בפחדים שלי וקצת קשה לי להתפקס) קודם כל: המלצה לרופא נוירולוג מעולה בתל אביב שנית, האם יכולה להיות בעיה פיזית שמונעת משיר לפקס מבט? ולבסוף, האם גם אצלכם קורה שהורה אחד חרד מאד בעוד השני מאד אופטימי? תודה למי שהגיע עד כאן
 
קודם כל שולחת לך ../images/Emo24.gif גדול

ןחייבת לציין שהגעת למקום הנכון כדי לדבר "חופשי" על כל הלבטים והחששות לדעתי 4.5 חודשים זה קצת מוקדם להיכנס ללחץ אבל טוב שאת עם יד על הדופק המומחים יכנסו בודאי מאוחר יותר ויתנו לך טיפים ועצות מה כדאי ואיפה. אני מאילת כך שהטיפים שלי לא ממש יכולים לסייע. בכל מקרה מקווה עבורך כי בקרוב המצב ישתפר ולא תהיי חלק מהבית שלנו להרבה זמן.... למרות שזה בית חם ואוהב בהצלחה
 

rafiek

New member
אבחון מוקדם

אין דבר כזה "מוקדם מדי". זה טוב מאד שאת עירנית. את מתארת סימנים שיש צורך להתיחס אליהם ולבדוק מה מקורם. אם תחליטו ללכת לאבחון, הרי שיהיה זה תהליך ארוך, התחלת טיפול והמשך מעקב. אף אחד לא יתן לך אבחנה מבדלת בגיל הזה. בכל אופן, אם יש קשיים מסויימים בוודאי תרצו לטפל באותם קשיים ספציפיים, גם אם בינתיים (ואולי לעולם לא) הילד לא יהיה "מאובחן" בקטגוריה כלשהיא. ביקשת המלצה לרופא נוירולוג - יש את ד"ר ברוריה בן זאב בתל- השומר. תלמה המליצה (בשרשור דומה בדף זה) על היחידה לאבחון מוקדם באיכילוב. לא ידוע לי האם האבחון שם נעשה על ידי רופא התפתחותי או על ידי נוירולוג. כדאי לשמוע מהם חוות דעת, אם כי לגבי טיפול הם קשורים עם מכון מפנה בראש פינה, שכאן אין עליו המלצות חיוביות בד"כ... חשוב גם לפי התיאור שלך לבצע בדיקה ומעקב אצל רופא עיניים מומחה לילדים.
 
אמא בד"כ יודעת הכל

כך אני חושבת. לגבי איבחונים בגיל הזה אני באמת לא יודעת. בני אובחן בגיל 8 וחבל אבל ממש לא הופתענו. חיים עם מציאות. וכאן אני חייבת לומר שמציאות מסתבר אין אחת. ובאמת מקריאה די אינטנסיבית פה בפורום נראה שלרוב הגברים קשה יותר לקבל את הלקות או את החשדות מאשר לנשים. הם או מכחישים או ניתלים באיזו אופטימיות מוגזמת. הם רואים את המציאות שונה מאיתנו. עוד משהו קטן - החרדה שלך לא מוסיפה זה בטוח. אני פשוט מכירה את זה מעצמי. אני יודעת שזה קשה לשלוט בזה אבל שני דברים עוזרים לי בדכ: איבחונים וטיפולים מורידים חרדה כי יודעים שיש מעקב והמחשבות המתרוצצות מופנות למקום פרודוקטיבי ולא נמצאות רק בראש. דבר שני - דוקא ברגעים קשים אני מתמקדת ברגשות האהבה והנתינה.מרעיפה עליו חם ואהבה וממש מקבלת אותו כמו שהוא מכל הלב. זה בד"כ מרגיע מאד את שנינו כי אז כלום לא משנה. אני מקווה שהכל יסתדר.
 

shine on 35

New member
המון תודה על התשובה

כמו שאמרת, הדבר היחידי שיוכל להקל על החרדה היא התחושה שאני עושה באופן פעיל כל מה שאפשר. המון תודה, נורא חשוב לי לשמוע תשובות מאמהות כמוך שיודעות מה עובר על אמהות טריות שמתמודדות עם הלאנודע המפחיד הזה.
 
בבקשה

לי לקח כמעט שנתיים להעיז לכתוב פה משהו בפורום אז את בהחלט ראויה להערצה... אני מקווה שדברים יסתדרו. אני חייבת לומר משהו קצת אקצנטרי אבל קשה לי להתאפק: הלא נודע והמפחיד הזה בסופו של דבר הם ילדים מצחיקים מוזרים מקסימים. אני אישית ממש מאושרת שנולד לי חייזר קטן. לא הייתי מבקשת שום דבר אחר...אף פעם לא ידעתי שיש בי כל כך הרבה - כוחות אהבה נתינה.זה לא באמת נורא להיות שונה. לפעמים זה קשה. לפעמים מפחיד. לפעמים מצחיק ולפעמים מאד כיף. חיים מלאים. וזו שאלה של נקודת מבט. האנשים "הרגילים" והחברה "הרגילה" לא משהו ממילא...
 
שלום לך ../images/Emo20.gif

שיר אכן צעיר מאוד, אבל נושא מיקוד המבט חשוב. צמד המילים "לייט בלומר" עושה לי פריחה...תרתי משמע. אלה היו המשפטים ששמעתי מהמון רופאים כשטל היה קטן קטנטן, כולל מפרופ' שפירר המהולל מאיכילוב. לייט בלומרים יכולים לפעמים להיות "רק" לייט בלומרים ולפעמים הם טומנים בחובם דברים נוספים... נוירולוג ילדים מעולה הוא פרופ' וייץ שמקבל בקליניקה שלו בתל אביב, מול בית חולים אסותא, ברחוב ז'בוטינסקי. דרך קופ"ח כללית עם כללית מושלם, תוכלי לקבל החזר וגם דרך מכבי. טל היה במעקב אצלו. הוא רופא מעולה ודיאגנוזיסט מצוין. ממליצה בחום. וכן, גם אצלנו קורה שהורה אחד חרד מאוד והשני מאוד אופטימי. לכי בעקבות תחושות הבטן שלך ותעשי מה שאת מרגישה. חיבוק ובהצלחה
 

shine on 35

New member
תודה על ההמלצה בעניין הנוירולוג

כבר מחר אני אקבע לנו תור.
 

shine on 35

New member
אגב, דיברתם בשרשור אחר על מאבחן

לאיזה מאבחן אתם מתכוונים? אני ממש מרגישה שאני מבזבזת את הזמן במעקב במכון להתפתחות הילד של מכבי. שיר שלנו מוציא מהם כל פעם תגובה אחרת שלא לדבר על הפיזיותרפיסטיות שרק מעבירות זמן בלנסות להסתכל לשיר בעינים להשמיע לו מוזיקה ולשים אותו על הבטן..דברים שאני עושה איתו בבית ממילה.
 

nirit2888

New member
סליחה שאני נידחפת

אני במצב דומה. ולומדת קצת מהשירשור שלך שאולי לא כדאי לי להגיע למכון להתפתחות הילד. את יודעת אולי למה הן שמות לו מוסיקה? מה הרעיון במוסיקה? אפשר לשאול גם למה את זקוקה לנוירולוג? האם רק נוירולוג מאבחן? תודה! אני עוברתצ דברים דומים עכשיו וכל אינפורמציה תעזור לי..
 

shine on 35

New member
היי נירית

הן מנסות להרגיע את שיר, שיפסיק להיות חסר מנוחה לכן המוזיקה. נראה לי שחלק מהבעיה היא בעיה עצבית (אבל ממש אין לי מושג) ונוירולוג בודק דברים שקשורים לעצבים ולראש. אני אשמח לדעת האם יש מאבחן אחר שיעזור לי לדעת מה לא בסדר..מחר אנחנו אצל רופא הילדים, אני אשאל אותו לגבי המכון לאבחון באיכילוב.
 

doroniz

New member
ברוכה הבאה

שלום לך, כל הכבוד על הדאגה לבנך הפעוט. אני מקווה מאוד שהדאגה אינה מובילה לחרדה ובטח לא לפסימיות. כמו שכבר נכתב כאן, אין כמו דאגה של ההורים והם ורק הם יודעים באמת מה טוב לילדיהם. עם זאת חשוב להבין שאבחון צריך להיעשות ע"י אנשי מקצוע. למיטב ידיעתי והבנתי (ואני לא איש מקצוע, רק אבא) הגיל של בנך צעיר מידיי בכדי לבצע אבחון. המשיכי בדרכך, התענייני, שאלי שאלות, חיקרי ובידקי והעיקר תמשיכי לאהוב את שיר. הוא כבר ימצא את דרכו ולהחזיר לך אהבה. שנה טובה, דורון.
 
לעשות אבחון פרטי ולשלוח לבדיקות מיד

היי אמא של שיר, את מציינת כאן תחום שחשוב לבדוק אותו יותר לעומק- בעייה בקשר עיין יכולה לנבוע מהרבה סיבות שחלקן במערכת הראייה וחלקן מוחיות. אוטיזם היא רק אחת מהאפשרויות וחשוב לעשות בדיקות ולשלול בעיות אחרות כמו נזקים אחרים במערכת שלו. שווה להגיע לנוירולוג פרטי ולרופאי עיניים המתמחים בגיל הרך של בנך ולעשות בדיקות של עצב הראייה, שדה ראייה ועוד. לגבי מבט דרך המראה- זה לצערי דווקא מאפיין של לקות תקשורת- וראיתי את זה לא מעט אצל תינוקות וגם אצל בני, שהתקשה ליצור קשר עיין ישיר, אך עשה זאת בקלות דרך מראה. היכולת הזו קשורה לויסות חושי. לגבי הפיזיותרפיסטיות- היות וזה מקצועי כבר לא מעט שנים, אז אני יודעת שיש הרבה יותר לעשות מעבר להשכבה על הבטן ומוסיקה. שווה לך לבקש טיפול ממוקד יותר. אני למשל עובדת בגישת VOJTA וזה עוזר מאד. אולי יש שם מישהי שמכירה את השיטה.בעברית זה נקרא ווייטה. לגבי המונח לייט בלומר, זה קשקוש וחבל שזה מה שאומר איש מקצוע. אם יש לו קשיים, הם לא נובעים בגלל הנצה מאוחרת אלא מכיון שיש לו קושי. הוא צריך טיפול ואבחון מסודר ולא מריחת זמן בהתפתחות הילד. רק שלצערי זה מה שהרבה יחידות עושות. ספציפית יש הרבה תרגילים שיכולים לשפר קשר עיין וכתבתי על כך לא מעט לאמהות לקטנטנים פה. את יכולה למצוא בחיפוש מתקדם בקלות. לגבי הגזים- שזה דבר שמאד אפיין את הילדון הגדול שלי בתור תינוק- אם את מניקה אותו, מה שעדיף כמובן, כדאי שתימנעי מאכילת חלב ומוצרי חלב וגם ממזונות היוצרים גזים אצלך. הרגישות של אותם ילדים באה לביטוי במערכת העיכול. כדאי שתקחי הרבה פרוביוטיקה בעצמך, כי פרוביוטיקה עוברת בחלב אם. אם לך יש בעיות במערכת העיכול, נטייה לצואה רכה, או שונה מהרגיל- יכול להיות שלך יש חיידקים בעייתיים במעי ושגם אותם את מעבירה אליו דרכך. כך זה קורה לצערנו. שווה לך לשלוח בדיקת צואה שלו ושלך ולראות אם אין בעיות שם. גזים קשורים גם לעיכול איטי או צירופים בעייתיים, או שתחליף החלב, אם הוא שותה, אינו מתאים לו. שווה לעבור לתחליף חלב אחר, ולמרות שכיום מקובל שלא להמליץ על צמחי וסויה, אני חושבת שאפשר לנסות חודש. לקשר עיין אפשר לתגבר בויטמין A אך לא לתת מהמוצר של A+D מעל המותר למשקלו. ויטמין A משפר קשר עיין. מקווה שעזרתי ולא הלחצתי ושבאמת תוכלי לקבל מענה מקצועי לשאלותייך.
תלמה.
 

shine on 35

New member
בדיקת עיניים מקצועית נעשתה

באיכילוב ויצאה תקינה, שיר יונק בלבד, אני אבדוק את נושא הפרוביוטיקה. לגבי טיפול שיעזור לנו לאבחן ולשפר קשר עין אני אשמח להמלצה יותר ספציפית (מישהו באיזור המרכז) כדי לקבוע תור המון המון תודה על התשובה המפורטת
 

galit74

New member
אני יכולה לספר לך שגם אני מגיל

צעיר מאוד חשדתי שמשהו לא בסדר למרות שבעלי לא ראה את הדברים אבל הוא תמיד סמך על התחושות שלי. אני לא אומרת שמשהו אצל בנך לא תקין אני רק אומרת שאם יש לך חששות אל תזניחי ואל תתני לאחרים להגיד לך שאת מפנטזת או מחפשת לך שטויות. מאחלת לך שהחששות שלך יתבדו.
 

אור לנו

New member
גם אני ידעתי מגיל צעיר

שמשהו לא בסדר וכל הסביבה חשבה שאני מטורפת. בסופו של דבר התברר לצערי שאני צדקתי והם טעו. אני תמיד אומרת שעם אינטואיציה של אמא לא מתווכחים. את חושבת שמשהו לא בסדר? חפשי בעלי מקצוע שיעזרו לך, אבחנה לדעתי לא תקבלי בגיל כ"כ צעיר אבל טיפול אפשר וכדאי לתת - לחזק את הקשיים. אצלנו דר"א אומגה 3 עזר לקשר עין בצורה מאוד ברורה, 3 ימים אחרי שהתחלנו לתת את האומגה קיבלנו קשר עין ראשון ומענה לקריאת השם של הפשוש. אני לא יודעת איך ואם כדאי לתת אומגה בגיל הזה - אני התחלתי לתת כשהפשוש היה בן שנה. אם את מניקה אז לדעתי אין מניעה שאת תקחי את האומגה והיא תעבור דרך חלב האם. אם את לא מניקה - בפורום המקביל - פורום גישה ביו רפואית יש את גיא בן צבי שנכנס מדי פעם ועונה לשאלות - הוא מתמחה בנושא האומגה ואפשר לשלוח לו מסר ולשאול אותו לגבי מינון ואם אפשרי לתת בגיל כה צעיר - לדעתי גם תלמה יכולה לענות על זה.
 
למעלה