נורא עצבנית

[ל יב י]

נורא עצבנית

כבר בערך שבועיים שאני ממש מתפוצצת מעצבנות אפילו אין סיבה ממש ברורה כל דבר קטן שפעם לא הזיז אותי מפוצץ אותי מעצבים. לדוגמא:התקלקל משהו בבית או חסר מעדן שאני אוהבת במקרר. בקיצור שטויות אבל אני מתעצבנת בטירוף. לא רוצה להתמכר לכדורי הרגעה אלא לחזור להיות פחות או יותר רגועה כמו שהייתי.

 

[דן צ]

חסרים לנו כמה פרטים

כמו , האם את במשבר כל שהוא? האם אתת בתקופת מבחנים כל שהם? האם את לקראת שינוי בחייך? חשבת פעם לספור עד 10 ולנשום עמוק לפני שאת מתרגזת? עובד יופי , תנסי ותהני. ואל תשכחי שעצם היותך מרוגזת פוגע גם בסביבה שלך, בחברים במשפחה וסתם ידידים, אז כדאי לחשוב פעמיים לפני זה.

 

[ל יב י]

תשובות

לא לא לא

 

[maayan15]

לא יודעת מה להגיד לך...

רק שאם את מגלה מה לעשות אז תודיעי לי כי אני באותו מצב...

 

[d u c k y]

לאחת מכן אפשר לומר שזה גיל

ההתבגרות וזה טבעי... אבל ליבי באמת תנסי לחשוב ה מציק לך מעבר למעדן שבמקרר...

 

[nutmeg]

ליבי

הכי נכון הוא לנסות ולהגדיר "עצבנות" קצת יותר טוב. האם את כועסת? האם רוגזנית? חווה אי שקט? מתקשה להתרכז? דברים כאלו. רק אז אוכל אולי לעזור לך קצת לפחות למקד את מקור הבעייה. שבי כמה דקות עם עצמך ונסי לדלות את הרגשות וההרגשות שאת חווה באופן יותר מדוייק ופחות עמום. "עצבנות" זה עמום.

 

[ל יב י]

אי שקט בעיקר

באמת זקוקה לעזרה.

 

[YeLLOw AnGeL]

אולי משו מפריע לך בסביבה שלך?

את מתרגזת רק שאת בבית או בכלל? כי אם בבית אולי תעשי שינוי כלשהו שתרגישי איתו יותר נוח. ואם זה בסביבה אבל משו מציק לך איתה?

 

[אפי היקרה]

נו, ליבינק´ה, תרחיבי קצת.

למה אי השקט? מתי זה התחיל? מה השתנה? מה לא השתנה? מה מגביר את זה? חליק, תני לעבוד עם משהו.

 

[nutmeg]

בטח שמת לב, ליבי

שאת לא ממש עוזרת לנו לעזור לך. תארי לעצמך שהייתי באה אליך ואומרת לך: עזרי לי בבקשה, יש לי אי שקט. נקודה. רות עבור. סוף פסוק. זה לא עובד ככה. תארי את אי השקט שלך - מתי הוא מתעורר או שמא הוא תמיד מזמזם ברקע. איפה את מרגישה אותו בגוף, אם אי השקט היה יכול להגיד משפט כלשהו - מה הוא היה אומר? מה את אומרת לו כדי להרגיעו? האם יש רגשות אחרים המלווים אותו? האם יש לו טריגר קבוע? דפוס קבוע? שעה ביום קבועה? עונתיות? יאללה - לעבודה!

 

[The Charmd One]

גם אני די ככה...../images/Emo79.gif

אבל זה בטח סתם תקופה שאת לחוצה בגלל הרבה דברים, אז גכם כל דבר קטן מוציא אותך מהכלים... לדעתי זה יעבור לך... גם אני די משתגעת ובא לי לבעוט במישהו כשאין מים או שמישהו עשה קניות ושכח משהו...

 

[ל יב י]

אם אי השקט היה מדבר הוא היה אומר

תעזבו אותי בשקט רוצה את השקט שלי ושלא יבלבלו לי במוח כל היום. רוצה לשבת מול האינטרנט, ביחד עם ספר טוב, לבשל בשקט ולשמוע מוסיקה. וכשארצה אנשים סביבי אודיע לכולם.

 

[ל יב י]

והוא לא כל הזמן

רק כשיש אנשים סביבי . וחוץ מזה אני לחוצה פחד מהמלחמה. פוחדת נורא, רוצה לברוח, הארץ הזו מדכאת אותי ועם זאת אני קשורה אליה מאד. לא רואה את עצמי חיה בארץ אחרת, כי אני פשוט אמות מגעגועים ומצד שני אני רואה איך המצב פה מתדרדר וקשה לי מהרבה בחינות.

 

[nutmeg]

או! סוף סוף!

החשש מפני העתיד הלוט בערפל של המדינת הבננות שלנו, המנוהלת על ידי מוקיונים שיצאו לפנסיה, שלא יודעים לעשות שומדבר חוץ מלדבר, מאוד מאוד מובן. לא רק מובן, גם מאוד מאוד ריאלי. יש ממה לחשוש ולכן מובן הרצון לברוח. מצד שני - אין ממש מה לעשות ולאן לברוח, נכון? אנחנו די תקועים פה ותלויים בהחלטות של אנשים שאנחנו לא ממש סומכים עליהם. בעייה. המצב הזה של חוסר שליטה, של אי ודאות, של איום מתמיד על הקיום שלנו, של הרצון לברוח בלי היכולת לעשות זאת בהחלט יכול להסביר את המתח שאת חשה ואת חוסר השקט. הרצון להיות לבד - אינו רק "לבד" במובן של האנשים הקרובים אליך, אלא לבד במובן של "לא להיות חלק מכל זה". זו מעין משאלה לא להיות מעורבת בסחרחורת המטורפת הזו - עם מחשבה או אמונה שאם לא תהיי מעורבת, לא תחושי את האיום. מעין בריחה וירטואלית שבאה במקום הבריחה הממשית אותה את כנראה מנועה מלעשות. "אם אני לא יכולה לברוח לטימבקטו, לפחות אברח מפניכם! עזבו אותי בשקט!" או משהו כזה. עכשיו שהמקור לאי שקט יותר ברור - מה את יכולה לעשות כדי להתמודד יותר טוב? יש לך רעיונות?

 

[ל יב י]

כמה שאני חושבת על זה יותר

אני מגיעה למסקנה שאם אני לא אברח , הסוף יהיה רע ומר וקרוב מאד. טוב, תודה שניתחת אותי בצורה כ"כ חכמה, אבל אין לי רעיון ממש מעשי. אולי תוכלי לעזור לי גם בזה?

 

[nutmeg]

מה שאני יכולה לעשות

זה להגיד לך מה עובד עבורי. כמו תמיד בחיים, אין דבר המתאים לפלוני, בהכרח מתאים גם לאלמוני. מה שעובד עבורי היא הידיעה שגם אם אברח, צרותי לא יסתיימו. אפשר גם למות משעמום באיים הקריביים, להסחף שם בהוריקן טרופי או לחטוף על הראש מאגוז קוקוס קטלני. רוצה לומר שצרות יש בכל מקום רק שהן שונות. עוד דבר שעובד עבורי הוא לא להקשיב לכל מיני "חכמים" המלהגים מעל גלי האתר. הכל סתם. בלה בלה. אני יודעת שאתמודד עם מה שצריך להתמודד כשיבוא ולא כל יום כשיתחשק לאיזה עורך ינוקא ברדיו. כבר חודשים רבים שאני בדיאטת מדיה. דבר נוסף שעובד עבורי הוא שכל יום (אבל כל יום באדיקות!!) אני מוצאת לפחות חמישה דברים שאני שמחה שקרו לי. זה יכול להיות דברים קטנים כמו שאני שמחה שראיתי את הזריחה כשהלכתי עם הכלב - ועד לציון 100 באוניברסיטה ולאוכל טעים שיצא לי ולערבי שישי עם ילדי וחבריהם המצחיקים ובכלל - אנשים שאני אוהבת. למדתי לחיות את היום ולתת ערך לדברים מסביבי שיקרים לי. אני יודעת שאוכל להתמודד עם כל מיני צרות ובמקביל אני יודעת שאם אשב בבית ואפרוך את אצבעותי בעצבנות זה לא יעזור לי כהוא זה. את הארגיות שלי אני שומרת למתי שאזדקק להן באמת ולא בנסיון שוא לדעת "מה יהיה מחר" - כי את זאת הרי אף אחד לא יודע.

 

[לאזארוס לונג]

../images/Emo45.gif

 

[ל יב י]

את פשוט נהדרת

אני צריכה לקרוא שוב ושוב כדי לנסות לאמץ את זה אל חיי. המון תודה.