נוראי...

silver fairy

New member
נוראי...

איך מתמודדים עם משפחה שכל הזמן רק מצפים ממך? החלום של אמא שלי הוא שאני אהיה רופאה ואני לא רוצה לאכזב אותה כי היא ועוד המון אנשים ממש מצפים ממני להרבה. הבעיה היא שנוצר מצב שאני מקדישה פחות זמן לחיי חברה ובילויים ויותר זמן ללימודים וללחץ (מה גם שאני במגמה ) ובגלל זה אני נכנסת כל הזמן לדיכאון. כשאני מסתכלת מסביבי , הרוב לא לומדים הרבה ודיי מחפפים , דבר שיוצר תיסכול רב אצלי....אני ממש מרגישה שהפכתי לחסרת חיים. לפעמים אני מנסה להסביר לאמא שלי שאני רק בן אדם ושאני רוצה לבלות יותר בימי שישי ,אבל היא פשוט לא מקבלת את זה כי היא לא רצה שזה ידרדר אותי (נשמע אבסורדי לחלוטין אבל ככה זה)... ככה מתבזבזות להם השנים שהיו אמורות להיות הכי כיפיות, אך ממזמן הפכו להיות לשנים של דיכאון, תיסכול ועצב.
 
כאמא אני מבינה את אמא שלך

כשאני חושבת עלי כמוך אני בטוחה ויודע שלא יצא מזה כלום חוץ מדיכאון עצבים ורחמים עצמיים את מה שאת ולא מה שאמא שלך מנסה לעצב את הבקרים שלך זו את שחווה ואת זו שלא אוהבת להתעורר למציאות של עצמך אם את מספיק בוגרת להבין את זה את מספיק מבינה ויכולה לעמוד מול אמא שלך ולהגיד לה "אמא אלו החיים שלי,הנסיונות שלי,הכשלונות שלי ואני רוצה לעבור את זה בדרך שלי" יהיה לה קשה יהיו מריבות אבל תהיי שלמה עם כל יום שלך שעובר בעיצוב העצמי שלך בדמותך ולא בדמותה של אמא שלך מקווה שתדעי לעשות את הצעד בהצלחה
 
למעלה