נוער ישראל, שלום רב.
הסיבה לשליחת משלחות של בני-נוער ישראלים לפולין היא אחת: לראות את הזוועות שעברו בני עמנו בכדי ללמוד מהן, כי להבין לא נוכל. הנקמה האחת שלנו היא עצם עובדת בואנו לפולין כנכדיהם של ניצולי השואה, שאפילו הזוועות הכמעט ולא-אנושיות שעברו לא מנעו מהם לעשות את מה שנתפש בעיניהם אז כבלתי-ייאמן – ולהקים משפחה. וזה בהחלט לא נותן לנו לגיטימציה להחליט שעל הפולנים מוטלת החובה לפצות אותנו על הסבל שעברו בני משפחותינו, ועל-כן מותר לנו לעשות את כל העולה ברוחנו על אדמות פולין בעת ביקורנו שם, הן כמשלחת מאורגנת והן כיחידים. אך נראה כי הנוער של היום איבד את ערכיו, והנסיעה לפולין משקפת עבורו רק הזדמנות פז לטוס לחו"ל עם כל ה"חבר'ה" מאשר לראות וללמוד. בעת שביקרתי שם עם משלחת בית-ספרי נתקלתי בפניו האמיתיים של הישראלי המכוער, כפי שעמי אירופה רואים אותו ומחדשים את השנאה של הוריהם והורי הוריהם שאף הובילה לשואה – שהרי היא הסיבה לחזרתנו אל קבר האחים של העם היהודי. השלכת חפצים אחד על השני ועל עוברי-אורח, צרחות מתחת לבתי-מגורים, צחוק ופטפטת שמעמעמים את דברי המדריכים, עישון במחנות והשלכת בדלי הסיגריות להר האפר שבמיידנק, השחטת חדרי המלונות ועוד. זה רק חלק מזערי ממה שבני-הנוער שלוקחים חלק במשלחות של פולין עושים בזמן שאותם, ואולי החלק העדין ביותר. זלזול כמעט מוחלט וחוסר-רצינות הם המוטיב העיקרי שמלווה את היוצאים לפולין, שבשבילם חו"ל זה חו"ל, ושבחו"ל מותר לעשות את מה שלעיתים אנו אפילו לא מעזים לעשות בארץ, החל מאי-משמעת ועד למעשים העשויים להסתיים כמתחים בין ישראל לפולין. אל לנו לשכוח שלא הפולנים אחראיים לשואה, הרי שאלמלא פלישת עוצבות הוורמאכט לאדמותיה היא כלל לא היתה מתרחשת. גם העם הפולני היה עם תחת כיבוש, ואל לנו לשכוח זאת, כך שאין לנו אפילו הזכות לטעון שהתנהגות מבזה שכזו נובעת "בגלל שהפולנים פגעו בנו בשואה, ומגיעים לנו פיצויים!". היחס הזה לא מגיע להם, כפי שלא מגיע לנו לקבל תדמית של עם חסר-נימוסים ומופרע, שמצדיק את השנאה שהושרשה במשך מאות שנים בקרב עמי אירופה. לא מאתנו, האנשים שאמורים לדעת יותר טוב מכולם לאן השנאה הזו יכולה להגיע. באלף וארבע-מאות הדולרים שאנו נדרשים לשלם בעבור כרטיס למסע לפולין אפשר בשקט לארגן טיול פרטי מהנה בפראג, פריז, רומא או כל אתר אחר באירופה, ועוד להישאר עם עודף. את הכסף הזה, שהוא לא מעט, אכן עדיף לשמור למטרות אלו מאשר לבזבז אותו על המסע לפולין, אם אין הנושא מדבר אליכם או אם אינכם מתכוונים להתנהג שם בכבוד ובמקום זאת לבזות ולהפריך את השם הטוב שמדינת ישראל נאבקת ליצור לעצמה מאז ראשית קיומה. המדינה שלנו לעולם לא תוכל להשיג את השם הטוב הזה לו אנחנו, כאזרחים, נעכיר אותו. כך גם לגבי המצב הפוליטי-חברתי-כלכלי שבארץ – החברה הישראלית תוכל להפוך לחברה טובה אך ורק אם אנו נשכיל להפוך לאנשים טובים יותר, לפחות במישור ההתנהגותי. אין ספק כי חשוב שכל אדם יעבור את המסע הזה, אך יש רבים מדי שאינם ראויים לצאת לפולין, בודדים ומשלחות שלמות כאחד. חווית המסע מאבדת את משמעותה לו האווירה השוררת בקרב המשלחת היוצאת היא אווירה של טיול שנתי, ולא אווירה של למידה לשם הפקת לקחים. כל בקשתי היא לברור יוצאים למסעות אלה, בודדים ומשלחות שלמות כאמור, על-מנת שאלה שהנושא אכן מדבר אליהם לא ייפגעו באופן אישי כשם שאני נפגעתי בשל התנהגות מכפירה של כמה בני-נוער ישראלים שאינם יודעים כבוד מהו. עלינו לקחת את עצמנו בידיים.
הסיבה לשליחת משלחות של בני-נוער ישראלים לפולין היא אחת: לראות את הזוועות שעברו בני עמנו בכדי ללמוד מהן, כי להבין לא נוכל. הנקמה האחת שלנו היא עצם עובדת בואנו לפולין כנכדיהם של ניצולי השואה, שאפילו הזוועות הכמעט ולא-אנושיות שעברו לא מנעו מהם לעשות את מה שנתפש בעיניהם אז כבלתי-ייאמן – ולהקים משפחה. וזה בהחלט לא נותן לנו לגיטימציה להחליט שעל הפולנים מוטלת החובה לפצות אותנו על הסבל שעברו בני משפחותינו, ועל-כן מותר לנו לעשות את כל העולה ברוחנו על אדמות פולין בעת ביקורנו שם, הן כמשלחת מאורגנת והן כיחידים. אך נראה כי הנוער של היום איבד את ערכיו, והנסיעה לפולין משקפת עבורו רק הזדמנות פז לטוס לחו"ל עם כל ה"חבר'ה" מאשר לראות וללמוד. בעת שביקרתי שם עם משלחת בית-ספרי נתקלתי בפניו האמיתיים של הישראלי המכוער, כפי שעמי אירופה רואים אותו ומחדשים את השנאה של הוריהם והורי הוריהם שאף הובילה לשואה – שהרי היא הסיבה לחזרתנו אל קבר האחים של העם היהודי. השלכת חפצים אחד על השני ועל עוברי-אורח, צרחות מתחת לבתי-מגורים, צחוק ופטפטת שמעמעמים את דברי המדריכים, עישון במחנות והשלכת בדלי הסיגריות להר האפר שבמיידנק, השחטת חדרי המלונות ועוד. זה רק חלק מזערי ממה שבני-הנוער שלוקחים חלק במשלחות של פולין עושים בזמן שאותם, ואולי החלק העדין ביותר. זלזול כמעט מוחלט וחוסר-רצינות הם המוטיב העיקרי שמלווה את היוצאים לפולין, שבשבילם חו"ל זה חו"ל, ושבחו"ל מותר לעשות את מה שלעיתים אנו אפילו לא מעזים לעשות בארץ, החל מאי-משמעת ועד למעשים העשויים להסתיים כמתחים בין ישראל לפולין. אל לנו לשכוח שלא הפולנים אחראיים לשואה, הרי שאלמלא פלישת עוצבות הוורמאכט לאדמותיה היא כלל לא היתה מתרחשת. גם העם הפולני היה עם תחת כיבוש, ואל לנו לשכוח זאת, כך שאין לנו אפילו הזכות לטעון שהתנהגות מבזה שכזו נובעת "בגלל שהפולנים פגעו בנו בשואה, ומגיעים לנו פיצויים!". היחס הזה לא מגיע להם, כפי שלא מגיע לנו לקבל תדמית של עם חסר-נימוסים ומופרע, שמצדיק את השנאה שהושרשה במשך מאות שנים בקרב עמי אירופה. לא מאתנו, האנשים שאמורים לדעת יותר טוב מכולם לאן השנאה הזו יכולה להגיע. באלף וארבע-מאות הדולרים שאנו נדרשים לשלם בעבור כרטיס למסע לפולין אפשר בשקט לארגן טיול פרטי מהנה בפראג, פריז, רומא או כל אתר אחר באירופה, ועוד להישאר עם עודף. את הכסף הזה, שהוא לא מעט, אכן עדיף לשמור למטרות אלו מאשר לבזבז אותו על המסע לפולין, אם אין הנושא מדבר אליכם או אם אינכם מתכוונים להתנהג שם בכבוד ובמקום זאת לבזות ולהפריך את השם הטוב שמדינת ישראל נאבקת ליצור לעצמה מאז ראשית קיומה. המדינה שלנו לעולם לא תוכל להשיג את השם הטוב הזה לו אנחנו, כאזרחים, נעכיר אותו. כך גם לגבי המצב הפוליטי-חברתי-כלכלי שבארץ – החברה הישראלית תוכל להפוך לחברה טובה אך ורק אם אנו נשכיל להפוך לאנשים טובים יותר, לפחות במישור ההתנהגותי. אין ספק כי חשוב שכל אדם יעבור את המסע הזה, אך יש רבים מדי שאינם ראויים לצאת לפולין, בודדים ומשלחות שלמות כאחד. חווית המסע מאבדת את משמעותה לו האווירה השוררת בקרב המשלחת היוצאת היא אווירה של טיול שנתי, ולא אווירה של למידה לשם הפקת לקחים. כל בקשתי היא לברור יוצאים למסעות אלה, בודדים ומשלחות שלמות כאמור, על-מנת שאלה שהנושא אכן מדבר אליהם לא ייפגעו באופן אישי כשם שאני נפגעתי בשל התנהגות מכפירה של כמה בני-נוער ישראלים שאינם יודעים כבוד מהו. עלינו לקחת את עצמנו בידיים.