i am just me
New member
נוע'מן
סיור לכפר נוע'מן בדרום מזרח ירושלים ב29 לחודש (יום שישי) בשעה שתיים עשרה נפגשים בגן הפעמון. קצת רקע על הכפר... מדובר על כפר קטן עם כ25 בתים (משפחה אחת מורחבת מאוד)שסופח לשטח של ירושלים ב67'. תושבי הכפר שגרו בדיוק איפה שהם גרים עכשיו (גם לפי תצ"א של חיל האוויר וגם לפי הכתובות על הבתים) קיבלו תעודות זהות לפי המיקום בו נציגם גר והוא, שלא כמוהם, לא גר בשטח ירושלים ועל כן הם קיבלו תעודות זהות ירוקות/כתומות. עד שנות התשעים הם קיבלו מים וחשמל מהגדה (אין שם טלפונים בכלל) אבל רוב עבודתם ובתי הספר שלהם היו בירושלים (באום-טובה שהוא הכפר הקרוב ביותר ובשאר האזור). תושבי הכפר לא שילמו ארנונה ולא קיבלו את שירותים מעיריית ירושלים וכולם חיו בשלום. בשנות התשעים העירייה התחילה לדרוש אישורי בנייה לבניית בתים ואיימה בהריסת בתים. תושבי הכפר שעטרו לקבלת אישורי בניה נענו בשלילה מאחר ואינם תושבי ירושלים. כך ילדי הכפר הועפו מבתי הספר שלהם והכביש לירושלים נחסם לגישה ברכב. כמו כן, הצבא החל במדיניות של להוציא את כל הגברים בכפר מבתיהם באמצע הלילה, להסיע אותם למחסום 300 (בית לחם) שם להחתים אותם באיומים על תפסים שלפיהם הם תושבים בלתי חוקיים בבתיהם ולהשאיר אותם אי שם ליד בית לחם באמצע הלילה. כאילו שזה לא היה מספיק, ב2003 הגיעו תוכניות הגדר ואיתן הגיעו גם תוכניות על בניית הר חומה ג+ד על חשבון אדמותיהם כשהם עוד גרים שם. היה מתנחל שהציע לקנות את בתיהם ב20 אלף שקל לאחד וכשהם סירבו הוא הודיע להם שימררו להם את החיים עד שהם יעזבו. וכך קורה... הגדר תפריד בינם לבין הכפר הסמוך ממזרח, אל חאס', וכך תושבי הכפר יהיו חסומים לכיוון הגדה בגלל הגדר וחסומים לכיוון ירושלים מאחר והם לא אזרחי ירושלים וברגע שהם מגיעים אליה הם עוברים על החוק. אספקת המים כנאה לא תהיה (גם ככה מדובר על צינור אחד של 2 אינצ' קוטר), הם לא יוכלו להגיע לבי"ס, לא לבית חולים והמדינה הייתה נחמדה מספיק להשאיר להם את בית הקברות, כנראה שלפי הניתוק שלהם מבית חוליםם בבית הקברות הם יאלצו להשתמש (תסלכו לי על הציניות אני פשוט מבקרת בכפר הזה מאז 2002 וכל ביקור שלי מדכא אותי עוד יותר. הציניות באה מתיסכול). כל מי שמעוניין להצטרף לסיור מוזמן להתקשר אלי - סהר:0545683419 או לפנות אלי במסר אישי.
סיור לכפר נוע'מן בדרום מזרח ירושלים ב29 לחודש (יום שישי) בשעה שתיים עשרה נפגשים בגן הפעמון. קצת רקע על הכפר... מדובר על כפר קטן עם כ25 בתים (משפחה אחת מורחבת מאוד)שסופח לשטח של ירושלים ב67'. תושבי הכפר שגרו בדיוק איפה שהם גרים עכשיו (גם לפי תצ"א של חיל האוויר וגם לפי הכתובות על הבתים) קיבלו תעודות זהות לפי המיקום בו נציגם גר והוא, שלא כמוהם, לא גר בשטח ירושלים ועל כן הם קיבלו תעודות זהות ירוקות/כתומות. עד שנות התשעים הם קיבלו מים וחשמל מהגדה (אין שם טלפונים בכלל) אבל רוב עבודתם ובתי הספר שלהם היו בירושלים (באום-טובה שהוא הכפר הקרוב ביותר ובשאר האזור). תושבי הכפר לא שילמו ארנונה ולא קיבלו את שירותים מעיריית ירושלים וכולם חיו בשלום. בשנות התשעים העירייה התחילה לדרוש אישורי בנייה לבניית בתים ואיימה בהריסת בתים. תושבי הכפר שעטרו לקבלת אישורי בניה נענו בשלילה מאחר ואינם תושבי ירושלים. כך ילדי הכפר הועפו מבתי הספר שלהם והכביש לירושלים נחסם לגישה ברכב. כמו כן, הצבא החל במדיניות של להוציא את כל הגברים בכפר מבתיהם באמצע הלילה, להסיע אותם למחסום 300 (בית לחם) שם להחתים אותם באיומים על תפסים שלפיהם הם תושבים בלתי חוקיים בבתיהם ולהשאיר אותם אי שם ליד בית לחם באמצע הלילה. כאילו שזה לא היה מספיק, ב2003 הגיעו תוכניות הגדר ואיתן הגיעו גם תוכניות על בניית הר חומה ג+ד על חשבון אדמותיהם כשהם עוד גרים שם. היה מתנחל שהציע לקנות את בתיהם ב20 אלף שקל לאחד וכשהם סירבו הוא הודיע להם שימררו להם את החיים עד שהם יעזבו. וכך קורה... הגדר תפריד בינם לבין הכפר הסמוך ממזרח, אל חאס', וכך תושבי הכפר יהיו חסומים לכיוון הגדה בגלל הגדר וחסומים לכיוון ירושלים מאחר והם לא אזרחי ירושלים וברגע שהם מגיעים אליה הם עוברים על החוק. אספקת המים כנאה לא תהיה (גם ככה מדובר על צינור אחד של 2 אינצ' קוטר), הם לא יוכלו להגיע לבי"ס, לא לבית חולים והמדינה הייתה נחמדה מספיק להשאיר להם את בית הקברות, כנראה שלפי הניתוק שלהם מבית חוליםם בבית הקברות הם יאלצו להשתמש (תסלכו לי על הציניות אני פשוט מבקרת בכפר הזה מאז 2002 וכל ביקור שלי מדכא אותי עוד יותר. הציניות באה מתיסכול). כל מי שמעוניין להצטרף לסיור מוזמן להתקשר אלי - סהר:0545683419 או לפנות אלי במסר אישי.