נועה מארץ עוץ

[Tinkerblack]

נועה מארץ עוץ

יאפ יאפ סיפור חדשני לגמרי בתפקיד הראשי כמובן שקד הפעם.... מקווה שתאהבו...

 

[jack 1]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח גדול!../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

חחח הקטע עם הבמבה!!

(בטח אף אחד לא הבין את הקטע

)

 

[קטרפי]

סוף סוף סיפור ../images/Emo110.gif

שיש לי שמה תפקיד שווה

אהבתי בטרוף

(את חושבת שאת מקורית שהבאת לי להיות הדחליל בגלל שאני רזה¿ סורי מיסיס) רק תיקון אחד - מתי שכולם חוזרים בסוף לנטשה אני מבקש ממנה

ואני אמור לבקש מוח

 

[Tinkerblack]

אההה אופס... זה מה שקורה כש

כותבים ממש מאוחר בלילה(כן כן תשע זה מאוחר בלילה בבשביל מישהו שקם בחמש והוא עוד חולה)

 

[techno girl]

../images/Emo5.gif../images/Emo105.gifאררררררררג......./images/Emo70.gif

לא עולה לי

טוב נו אני יגב שיעלה............

בהבייייי

 

[Tinkerblack]

מה לא עולה לך חוצן בן חוצפן

סוף כל סוף סיפור שאת מופיעה בו

 

[Ivy Riddle]

אפשר בהודעות?

זה לא פותח לי תקובץ

 

[Tinkerblack]

עידן, שלומי מישהו שיש לו כוח

חלקו אתזה להודעות או משהו חחח

 

[YaEloNeT]

חחחחחחחחחחחחחחחחח../images/Emo184.gif|לירון|../images/Emo23.gif

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[קטרפי]

חלק 1

בבית קט לפני שנים רבות חיו להם זוג קשיש וזקן במאטולה הרחוקה. אך כל מי שביקר באזור לא ידע להיכן הוא הגיע, מכיוון שמישהו מאוד מסתורי, הוריד את ה"ולה" מכל השלטים באיזור. הסיפור שלנו מתעסק בבית אחד שנמצא בכפר הרחוק הזה. ולו קראו בית גגות ירוקים. סליחה תיקון טעות, שהגיע זה אטה. לבית קראו: בית צביקה החתיך ומאט המדהים מאוהבים בגיתית. או בקיצור: הצ"ה והמב"ג. בבית הזה גרו להם שלושה אנשים, גיתית (אך סתם, אחרת מי היה המטורף שהיה קורה לבית שלו על שם של מישהו אחר...), בעל(ת)ה של גיתית (לא, הפעם מפתיע, מפתיע זה איננו שקד). אלא שיר. ולהם היה ילד(מאומץ) בשם... שקד. (הייתי חייבתם לקשר את גיתית ושקד ביחד, אחרת זה לא היה מעניין!) יום, יום בילה שקד בחצר ושיחק עם כלבו הנאמן והטוב- גיזמו. ויום, יום צעקה עליו אמו שהוא מאוד שמן, ואילו והוא החזיר לאמא שלו. (איזה חינוך). "את יותר שמנה" צעק עליה שקד, וכך רבו להם שקד וגיתית מידי יום ויומו. "אמא שיר, הכדור נתקע לי על הגג" אמר שקד לאמא שלו. שיר בלי אפילו לעמוד על קצות האצבעות, הושיטה יד והביאה לו את הכדור. "אמא, גיתית, איך זה ששתי האמהות שלי כאלו גבוהות ורק אני כזה נמוך?" שאל שקד. "חחחחחחח באמת חשבת שאתה הבן שלנו?" חחחח צחקו שתיהן. "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" נשמע קולו של עופר ברקע. יום אחד פתח שקד את החדשות. אך החדשות התבטלו בעקבות פרק מיוחד של השבט. (ימי תחיית במתים). "זוט יופיע בצל שבצהריים" אמרה אבוני. ונגמר הפרק. שקד היה כל כך נרגש, בדיוק כמו כל אנשי העיר הוא הבין שמשהו הולך להתרחש. הוא נכנס למקלט שלו, והתחיל לשיר להנאתו. "לתת, את הנשמה ואת הלב לתתת..." אך פתאום משום מקום הוא החל להרגיש את האדמה רועדת בהתחלה הוא חשב שפשוט נד ואליס באו לביקור, אבל אחרי שנזכר שהם עזבו, הוא הבין שמשהו מאוד מסוכן מתרחש כאן. כעבור חמש דקות רעידת האדמה נגמרה, שקד פתח את דלת המקלט אך המקום שהיה סביבו השתנה לחלוטין. הוא יצא עם גיזמו ואחל להסתובב. "לפתע ממולו צנחה אישה על הרצפה." היא נפלה בחבטה אחת גדולה. "אוו זה כאב" היא אמרה והסתכלה מה לא בסדר בשרביט המוזר שלה. "מי את?!?!?!??" שאל אותה שקד. "אני חייבת ללמוד איך משתמשים בשרביט הזה יותר באפקטיביות" אמרה הפיה. "אהה שכחתי להציג את עצמי, אני ניצן הפיה ניצן בשבילך ועכשיו נקה לי את הנעליים" אמרה. "גיזמו יאללה לפעולת הצחצוח" אמר שקד לגיזמו. אך גיזמו העצלן לא זז ומש ממקומו. "מה אתה עושה כאן בכלל?" שאלה אותו ניצן. "אני? אני שר" אמר שקד. לפתע ניצן שמה לב למשהו שמונח מתחת למקלט. "שמת לב שהבית שלך נחת על אישה והרג אותה נכון?" שאלה ניצן. "לא נורא היא תשרוד" אמר שקד. "לא, לא רגע זה לא סתם אישה. לפי הנעליי פלטפורמה 7 סנטימטרים, עם תמונות של טינה מודבקות עליהן אני יכולה לראות שהרגת את המכשפה הרעה מהצפון תל אביב כאילו דה" אמרה ניצן. "אוי אני מצטער לא התכוונתי" אמר שקד. "מה לא התכוונת? אני מעריצה אותך על זה! קח נשיקה, היא תגן עליך מהכל כאן. אני שומרת עליך לתמיד" אמרה ניצן, היא חטפה את שקד וניסתה לנשק אותו אך שניה לפני היא עצרה. "רגע יש לך איסור נגיעה לא?" היא שאלה. "לא!!!!!!!!!! אני לא דתי, אני פשוט שומר" אמר שקד. "אהה אוקיי" אמרה ניצן ונישקה אותו בפרעות. "אונס, אונס" צעק שקד לעזרה. "תגיד תודה, עכשיו אני אגן עליך" אמרה לו ניצן. "אתה רוצה לבקש בקשה אולי ממני?" שאלה ניצן. שקד אחל לחשוב מה הוא יכול לבקש.... היו לו כל כך הרבה דברים בראש, כיפה חדשה, רצועה לגיזמו, מערכת דיסקים, טלוויזיה, כרטיסי רכבת מעכו לתל אביב ללא הפסקה, אווירון ועוד. "אני רוצה לחזור הביתה לאמא שיר ואמא גיתית" אמר שקד. "את זה אני לא יכולה להגשים לך סליחה, אבל לך לנועה מארץ עוץ" אמרה לו ניצן. "נועה מארץ עוץ? אמא גיתית אמרה לי אבל שאיוב היה משם, לא נועה" אמר לה שקד. "פשוט לך בעקבות אבני הבדולח של טאי סאן וככה תגיע אליה, ואם שואלים אותך מי שלח אותך, אל תזכיר אותי" אמרה ניצן. "אולי תבואי איתי?" שאל שקד. "אמממ אני לא יכולה כל כך גירשו אותי מן העיר" אמרה ניצן. "גירשו? למה?" שקד לא הבין. "כל אני הייתי מעצבנת אופנה וככה כל האנשים שרצו בגדים חדשים באו אליי ולא לנועה" אמרה ניצן. "ממש מפגר... טוב" אמר שקד ולקח את גיזמו והלך בעקבות כדורי הבדולח. שקד הלך בעקבות כדורי הבדולח שהיו מפוזרים בשטח, וגיזמו צועד בעקבותיו. "איזה מזל שגיתית לא כאן, עכשיו אני יכול לומר עליה כמה שהיא שמנה, בלי שהיא תענה לי " צחק שקד. "גיתית כל כך שמנה, וגיתית כל כך שמנה" אחל לשיר לו שקד הקטן והמשיך לרוץ בדרכו. "יה מפגר קטן מה אתה חושב שזה שאני לא נמצאת איפה שאתה נמצא בסיפור עוצר ממני מלענות? שכח מזה יה שמן אחד" אמרה גיתית. שקד הופתע מקולה של גיתית המגיח מן השמיים. "עצור!" עצר אותו בן אדם מוזר עם משקפיים "מה למה מה עשיתי?" שקד לא הבין. "אתה בזאת עצור" אמר לו האיש. "עצור, למה??" שקד לא הבין, הוא אחל לפחד. "מה זה למה? אמרת על גיתית שהיא יותר שמנה, הרי זה ברור שאני הכי שמן" אמר לו עופר. "גיתית יותר" צעק עליו שקד!" "אני יותר שמן, רוצה הוכחה?" שאל אותו עופר. "איזה מן הוכחה עלובה יש לך אהה?" שאל שקד. עופר הוציא את כיסיו החוצה, יצאו משם, במבה, ביסלי, הרמות של טוויקס, עוגות, מלפפונים, פלפלים, פיצות, לחמים, שוקולדים, חמאה, מעדני שוקולד, ועוד ועוד. "יש לי שאלה אחת" אמר שקד ברוגע. "איך אתה נשאר כל כך רזה!?!?!?!?!?!?" שאל אותו שקד. "אתה לא רואה איזה שמן אני?" שאל עופר. "לא" "אז אתה צריך משקפיים, מה אני אומר לך" צעק עליו עופר. "תביא לי משקפיים אז, יה אהבל" אמר שקד. "לך תקנה, מה אני שפחה שלך" עופר החל להכניס את כל האוכל לכיסיו. "כן, אתה שפחה שלי" ענה לו שקד. "לך תחפש את החברים שלך" אמר עופר והלך. "חברים שלי, איפה אתם? חברים שלי?" אחל לחפש שקד אך התייאש עד מהרה. הוא המשיך ללכת בעקבות אבני הבדולח. "גיתית השמנה, להלהלהלהלה, גיתית השמנה לילילילילי" שר לו בקולי קולות שקד. "פססס... פססס.... ילד אני כאן" שמע שקד קול, הוא הסתובב, אך לא ראה אף אחד. "פססס.... ילד אני כאן תלוי, תלוי על המוט הזה כמו ישו" נשמע הקול. שקד הרים ראשו. "ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי יש ....." אחל לשיר שקד. "יה מפגר זה לא קשור עכשיו, מה אתה מכניס פרטים לסיפור" "אי אפשר להפוך אותו למחזמר?" שקד ממש תהה. "לא!" "נו, אני אהיה מיכל ינאי, נו אני ממש דומה לה, תסתכלי אני ממש כוסית כמוה, וגיזמו לא דומה לאיתי שגב? הוא אפילו יכול לקריין כמו שהוא מקריין הנה גיזמו תגיד עכשיו כולם לשבת כי מתחיל השבט" שקד ניסה לגרום לגיזמו לדבר. "שקד, שקט כבר תחזור לסיפור, הדחליל המסכן מחכה שיורידו אותו מן המוט!"

 

[קטרפי]

חלק 2 ../images/Emo110.gif

"הנה עכשיו אתה חופשי" אמר שקד. ואחל לפזם לעצמו את חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד. "שקט!!!!!!!!!!!" "מי אתה?!?!?!" שאל שקד. "אני עידן"(מי עוד יכול להיות כזה שחיף עם עצמות וכזה דקיק? רק עידן). "אהה היי עידן, טוב אני צריך ללכת" אמר שקד והמשיך ללכת. "היי לא שכחת משהו, אתה אמור לקחת אותי בסיפור המקורי. "נו אז, אם לא בא לי לקחת אותך?" "נו באמת, מה אתה עכשיו משנה לי את הסיפור אתה רוצה שאני ארוץ אחריך?" שאל עידן וחסם את דרכו. "יוו זה דווקא יכול להיות רעיון מעולה, אף פעם לא רדפו אחריי, אולי ככה אני ארגיש פופולארי" אמר שקד ואחל ללכת. "טוב תשמע זאת העסקה, אנחנו יודעים את הסיפור, בלה בלה בלה בלה אני רוצה מוח, אתה אומר לי שאתה הולך לנועה מארץ עוץ אני מצטרף אליך למסע. בוא נמשיך ללכת" אמר לו עידן ושניהם המשיכו בדרכם. "למה אתה לא מתגלח?" שאל לפתע שקד את עידן. "מה זה השאלה חסרת הטאקט הזאת?" עידן לא הבין. "למה אתה לא מתגלח?" שאל שקד. "כי לא בא לי, אתה יודע מה פרנציפ" אמר עידן. "עוגיות בכל מיני צבעים יצאו אליי ביום אביב נעים הביאו לי ערגליות וגם עוגיית תות שדה ואז באו ישר לפה, פשוט כי בא ללעוס..."אחל עידן לשיר בקולי קולות. "עכשיו קפיצה לאחור, עכשיו קפיצה קדימה, משהו בין חושך ואור בלי אבא ובלי אמא הקצב משגע אותי ומי יודע איפה הייתי בלעדיו..." נשמעו שירים וריקודים. שקד ועידן הלכו לבדוק, מי ככה מחכה את אדם בזיופים נוראיים. "אוי לא רק לא עוד פעם רוני סופרסטאר" אמר לעצמו עידן. "אני נראת לך כמו רוני סופרסטאר? ככה אני נראת לך? אומנם אני במועדון המעריצים שלה אבל אין לי, אפילו אין לי שיער בלונדיני" אמרה נדיה. "מה את עושה כאן ביער?" שאל שקד. "אני? אני אשת פח, טוב יותר נכון אני סתם אישה שוברת עצי גפן, כדי לעשות יין" אמרה נדיה. "איזה מגניביישן" נשמע קולו של עופר ברקע. "עופר אתה אמור ללכת, נגמר לך התפקיד, זהו נגמר פיניטו לך כבר יה מפגר!" "טוב אנחנו נשאיר אותך כאן לרקוד" אמר שקד. "לאיפה אתם הולכים?" שאלה נדיה. "לנועה מארץ עוץ, אני רוצה לבקש ממנה לב, והוא רוצה לבקש ממנה... אמממ לא יודע" אמר עידן. "אני רוצה לבקש ממנה לחזור הביתה" ענה לו שקד. "אני גם רוצה לבוא" אמרה נדיה. "אבל מה יש לך לבקש ממנו?" לא הבין עידן. "איזה שאלה מפגרת, אני רוצה לבקש לעצמי אהבה. איזה בחור חתיך יפה כזה, זה מה שאני רוצה לבקש" אמרה נדיה. "אוקיי תצטרפי אלינו" אמר שקד, הוא לא אמר אף פעם לבחורה יפה שרוצה לבוא איתו. הם הלכו להם בדרכם לנועה מארץ עוץ. "עוגיות טבולות ביין זה יותר טוב" אמר עידן. "לא נכון יין לבד זה הרבה יותר טוב" אמרה לו נדיה. "אבל הוודקה יותר מתאימה לערגליות" אמר עידן. "לא נכון וודקה הכי כיף בנקי" אמרה נדיה. שקד לפתע נעצר. "מה עצרת, אמורים ללכת לארץ עוץ, אתה לא עוצר לנו עכשיו טוב?" שאלה נדיה. "לא, עכשיו אמור לתקוף אותנו אריה רשע אבל מעניין מי יהיה בתפקיד האריה" אמר שקד. "רק אל תגידו לי שצחי נוי" אמר עידן. "עידן צא מהמחזות האלו, אנחנו בעולם האמיתי, שומע א-מ-י-ת-י!!!" נענעה אותו נדיה מצד לצד. "אני אמיתי ולכן אמיתי תתעורר תהיה אמיתי לא משהוא אחר" אחל לשיר שקד. "זה שיר שמורן אמורה לשיר לדעתי לא אתה" אמר לו עידן. "חבל, אני שר את זה עכשיו, מורן לא כאן" אמר שקד. "אני דווקא כן כאן" יצאה מורן מאחורי העץ, כשכל התלתלים שלה מסודרים בצורה של רעמה. "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" אחל לצחוק שקד. "מה קרה? לא יפה לי?" שאלה מורן. "יוו איזה יפה" אמרה נדיה וניגשה לתת חיבוק ענקי למורן. "היי רגע, רגע אתם אמורים לפחד ממני!" אמרה מורן. "אבל את לא מפחידה" אמר שקד "את מצחיקה הוא הוסיף. מורן שאגה עליהם. "עכשיו אני מפחידה?" שאלה אותם מורן. "אממ לא" אמר לה עידן. "אוף, אוף אוף אני רוצה אומץ תביאו לי אומץ" אמרה מורן. "בואי איתנו לנועה מארץ עוץ, היא תביא לך אומץ!" אמרה נדיה למורן. "טוב שאתם לא מצרפים אנשים למסע שבכלל היה רק שלי ושל גיזמו, אם כבר מדברים על גיזמו איפה הוא?" שאל שקד. "איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפ האיפה איפה איפה איפה גיזמווו?" "גיזמו" רצו כולם וחיפשו אחריו. "פה קבור, הכלב פה קבור הכלב זהו עצם העניין אך הכלב מת מזמן" אחל עידן לשיר. "מה זה? אתה אומר שגיזמו מת?" אחל שקד לחטוף עצבים ולחנוק את עידן. "לא, לא פשוט אמרת שנעשה את זה למחזמר אז השיר היחיד שעלה לי בראש שיש בו כלב, זה השיר הזה" אמר עידן. "תיזהר שמעת? אל תשיר, אתה עושה רע לאנשים" צעק שקד על עידן ועזב אותו. שקד הלך למאחורי העץ ושם מצא את גיזמו. אך לא לבד, הוא היה בזרועותיה של טל. "מה את עושה עם גיזמו שלי, תני לי את גיזמו שלי" אחל שקד לבכות. "תשמע, או שאתה מביא לשגיא את התפקיד הראשי, או שאנחנו לוקחים לך את גיזמו" אמרה טל. "לא רק לא את זה" אמר שקד *פאוזה* "שגיא רוצה ממך את התפקיד אז תיתן לו!" אמרה טל והחזיקה את גיזמו בגרונו. "למה את עושה מה ששגיא אומר לך לעשות?" שאל שקד. "אני עושה הכל תמורת החדר הנטוש של שגיא במודיעין" "אני לא מבין, עצור, עצור את הכל, לא בכלל עידן אמור להיות המאפיונר, מה שמו את טל הקטנה שלא מזיקה לאף אחד בתור רוצחת? זה לא מסתדר לי!" אמר שקד. "שקט שקד, תפסיק לעצור את הסיפור כל שניה" "אז אתה מביא לשגיא את התפקיד הראשי?" שאלה טל. "לא, תשכחי אם שגיא רוצה תפקיד ראשי הוא יודע טוב מאוד איך לשחד את שיר, היא מספיק דלוקה עליו רצח." אמר שקד. "מה לעשות אחרי שהוא הלך לפנימייה ונהייתה לו חברה חדשה בשם אלה(גאד מתלבלים כאן בספורים חחח) אז שיר נעלבה- כמו תמיד והיא כבר לא רוצה אותו או לשים אותו בכלל בסיפור, אנחנו נאלצים לחטוף אותך ואת גיזמו" אמרה טל. "לא תשכחו מזה" אמר שקד והביא מכה לטל. "היי לא מרביצים לבנות" היא צעקה והביאה לו מכה שהשתיקה אותו על הרצפה. גיזמו השתחרר מידיה של טל ורץ לעידן. "יש עכשיו אני יכול להשתלט על התפקיד הראשי" צחק שגיא בקולי קולות. שגיא שם כרית מתחת לחולצה כדי להראות יותר שמן, והלך לעידן נדיה ומורן. "נמכת מאז שראינו אותך פעם אחרונה" אמר עידן. "גם הצבע שלך, נעשה יותר בהיר" אמרה נדיה. "הסתפרת?" שאלה אותו מורן. גיזמו אחל לקפוץ על שקד המדומה ואחל ללקק אותו. "בואו נמשיך במסע" אמר עידן והמשיך ללכת. הם המשיכו ללכת וללכת. "אוף שקד מה קרה לך, לא שרת מספיק, משהו השתנה בך" אמרה נדיה. "אממ אמממ נכון נכון.... play come on play that song" התחיל לשיר שקד המדומה, או יותר נכון שגיא. "מה עברת לאנגלית? תמיד שרת בעברית" אמר עידן. "אהה סליחה כן.... נומה נומה היי, דץ עושה לי תה, לא מבין מילה אוקיי...." אחל לרקוד ולשיר שגיא. "קיבל מכה רצינית בראש" אמרה מורן והם המשיכו ללכת. שגיא(שקד), גיזמו, נדיה, עידן ומורן המשיכו ללכת בעקבות אבני הבדולח. "אם אתם הולכים לדרכיכם שימו לב לנעליים שלכם לכל נעל סוד וסולייה יפה מאוד..." אחל לשיר עידן. "ששששששש" השתיקה את כולם מורן. "מה קרה? מה קרה? שאלה נדיה ואחלה לפחד. "אני שומעת רעשים" אמרה מורן והרחיקה את כולם, היא אחלה לחפש מאיפה בא הרעש. "אל תגידי לי שאת עוד פעם מדמיינת את סבלימינאל והצל שרים לך בראש" אמר לה עידן. "לא הפעם זה אמיתי" אמרה מורן. "מדיימנת את אורי מופיע פתאום?" שאלה אותה נדיה. "לא, לא תראו" אמרה מורן והראתה להם מולם את עופר.

 

[קטרפי]

חלק 3 ../images/Emo110.gif

"עופר איכס מה אתה עושה" צעקה נדיה(איכס שגיא לא, הוא לא עשה את זה), עופר אכל כמו חזיר. "יה מפגרת מה את צועקת, אמרתי לך להיות בשקט" אמרה מורן. , עידן לקח כמו טוויקסים של עופר שהיו מפוזרים על הרצפה. עופר אחל לרדוף אחריהם. עידן, גיזמו שגיא נדיה ומורן החלו לברוח בכל כולם. "מה אתם עושים, לוקחים לי את הטוויקס אני אראה לכם" צעק עופר ורץ אחריהם. "אוי לא מה נעשה, רק לא זה עופר תושיע אותנו" צעק שגיא בכל כוחו. מורן לקחו אותו על ידיה ורצה. "איך ניפטר ממנו" שאל עידן. "אני יודעת אני אזרוק עליו יין" אמרה נדיה וזרקה עליו את היין שלה, אך זה לא עזר. "עידן תזרוק עליו עוגיות טוויקס שלך" אמרה מורן לעידן. "לא רוצה הן שלי" אמר עידן. נדיה לקחה בכוח ממנו את העוגיות טוויקס וזרקה אותן לעופר,עופר נרגע במקום ואחל לאכול את הטוויקס, הם המשיכו לברוח. "היי מה זה המקום הזה?" שאלה מורן והורידה את שגיא לרצפה. "לא יודעת הכל משום מה עשוי כאן מאבני בדולח של טאי סאן, לאן צריך ללכת עכשיו?" שאלה נדיה. "אתם רואים את הארמון? זה הבית של נועה מארץ עוץ" אמר עידן. "יוו איזה חכם" אמרה נדיה. הם הלכו לכיוון הארמון של נועה מארץ עוץ. הם הלכו והלכו והלכו ואז היה תור גדול אז הם חיכו בתור, וחיכו וחיכו וחיכו עד שהיה תורם. הראשון שנכנס זהו שגיא, הוא נכנס, בצעדי רלווה, פלייה פוינט ופלקס. מולו עמד כסא על הכסא עמדה לה ילדה קטנה. "את נועה?" שאל שגיא. "לא, אני השתקפות המחשבות שלך, לי קוראים נטלי" אמרה נטלי. "טוב אני רוצה..." אחל לומר שגיא. "לנסוע הביתה" השלימה את המשפט נטלי. "כן... איך ידעת" אמר שגיא. "אני יודעת הכל" ענתה לו נטלי. שגיא אחל לפחד. "תגיד גם לחבריך בחוץ מה שאני הולכת לומר לכם טוב? אתם צריכים קודם להרוג את שיר המכשפה מצפון תל אביב טוב?" אמרה נטלי. "מה??? עוד פעם אני צריך להיות בסצינה איתה? אוףףף לא פ'ר תוציאו אותי מכאן" צעק שגיא. "נתקעת חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" שגיא גיזמו, עידן, נדיה ומורן לקחו את רגליהם והלכו לארמונה של שיר המכשפה מצפון תל אביב. בינתיים בארמונה של שיר. "חחחחחחחח איזה מפגרים הם, איך הם חושבים שהם יצליחו לגבור עלייי" צחקה לה שיר בקולי קולות. "אני הולכת לעשות מהם מרק עגבניות" היא המשיכה לצחוק. "ברביות מעופפות טוסו, ותפריעו להם בדרכם" אמרה שיר לדפי, יעל, אנה ושאר הברביות המעופפות. "מה זה כאן מעלינו?" שאלה מורן והסתכלה למעלה. "חלום, יוו כל כך הרבה מבחר של בנות מעופפות מעליי ויוו כולן 30,60,90 ממש חלום" אמר עידן. דפי זרקה עליהם תמונות של קלואי, בתקווה שזה יעצור אותם, יעל זרקה עליהם תרכיזים, ואילו שאר הברביות זרקו עליהם אבנים, עידן מורן נדיה שגיא וגיזמו רצו מבין כל הדברים זרקו עליהם, הם הצליחו להשאר בחיים. "טוסו לכן ברביות מעופפות, טוסו לכן ותפרקו אותם למליין חתיכות כל אחד ואחת מהם" אמרה שיר. "תביאו לי את שקד אבל שלם" היא הוסיפה. הברביות תפסו את גיזמו שגיא עידן, מורן ונדיה והביאו אותם לארמונה של המכשפה. "שקד, אתה תראה שאתה תהיה הראשון שאותו אני אחסל" אמרה שיר. שקד שתק. "שקד שותק משהו כאן לא הגיוני, תגיד משהו אתה תמיד מדבר" היא אמרה., שקד שוב שתק. "שקד תשיר לנו משהו" המשיכה שיר לומר. "אהה, אתה לא שקד, אתה מדומה" היא אמרה. היא קירבה את אפה אל שקד. "שגיא?" היא צעקה ואחלה לחבק אותו בכל כוחה. "ידעתי שזה יבוא מתי שהוא, למה זה תמיד מגיע לי, למה?" אחל שגיא לבכות. "תגיד תודה ושתוק" אמרה שיר. "אז איפה שקד?" היא שאלה. "תראי מה מצאתי" אמרה יעל והביאה את שקד שהיה קשור. היא הוציאה את הקשרים שהיו ממנו. "זהו חופשי" היא אמרה. "חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד" התחיל שקד לשיר. "אני לא מצליחה לקרוע אותו לקרעים" אמרה דפי לשיר. "מה, איך לא?" היא לא הבינה. "יש לו נשיקה, שמגנה עליו" אמרה דפי. שיר השאירה את שקד כלוא עם עידן מורן ונדיה. "אפשר איזה וודקה?" שאלה נדיה. "מה את חושבת שזה בית מלון?" שאלה אותה יעל. "לא אבל אני צמאה" אמרה לה נדיה ונהייתה עצובה. "טוב אני לא יכולה לשמוע יותר את השירי סיוט האלו, מה זה שירי אס קלאב האלו שימי כלא שש, סבלימינאל משהו כזה לא אס קלאב פופ מסריח, או לא כולל שירות איוו איפה האיכות" אמרה מורן. "אם לא תשתקי אני אשים לך גרין דאי ופינק פלויד שמעת!??!" צעקה עליה שיר.

 

[קטרפי]

חלק 4 ../images/Emo110.gif

"שלומי שמנת מספיק כדי שאני אוכל אותך?" שאלה אותו שיר והסתכלה עליו. "לא" אמר שלמי והמשיך לאכול. "כן תמשיך לאכול, בסוף תהיה שמן ואני אוכל לאכול אותך" חייכה שיר. "שקד בוא תקרצף לי את הנעליים" אמרה שיר. "גיזמו יאללה למלאכה" אמר שקד. "אמרתי שקד, לא גיזמו" צעקה שיר. שקד ניקה לה את הנעליים, הוא עבר ליד הכלוב של שלומי. "איך אפשר להביס אותה, באנו להביס אותה" אמר שקד. "היא אלרגית לבמבה, ברגע שתאכל במבה היא תמות" אמר שלומי. "אתה נורמלי?" שאל אותו שקד. "כן למה?" שלומי לא הבין. "אתה מפגר אכלת שמונים שקיות במבה אני רואה כאן לא חשבת אפילו פעם אחת לעבוד עליה ולתת לה לאכול אחת?" אמר שקד וחטף לו את שקית הבמבה. "תעשה לי אוכל שקד" צעקה שיר. "בחורה מבית טוב צריכה לדעת לבשל ולשתוק הרבה, אל תגלי לו למה ואיך..." אחל שקד לשיר. "תסתום את הפה שלך, לא סובלת מוזיקה מזרחית איכסס" אמרה שיר וסתמה את אוזניה. "קחי הנה אוכל מיוחד, לא משמין בכלל ובריא" אמר שקד. שיר אחלה לאכול אותו, היא לא שמה לב שיש בתוכו במבה, היא אחלה להנמס. "לאאאא, לאאאא רק לא זה לא במבה, הצילוווווווווווווווווווווווו" היא נהפכה לשלולית מים אחת גדולה. "יש הצלחנו" צעק שקד והוציא את שלומי, עידן, מורן גיזמו ונדיה מן הכלא. "מה עם שגיא?" שאלה נדיה. "תני לו לשתות את המים ששיר הותירה, אני בטוחה שהוא יהיה שמח להפטר ממנה" אמרה מורן. הם הלכו חזרה לארמונה של נועה. "הולכים להגשים לנו את משאלותינו יש, יש, יש" שרו להם כולם. הם עוד פעם הלכו ועמדו בתור להיכנס לנועה. הפעם מורן נכנסה ראשונה. "הרגנו אותה, הרגנו את המכשפה שיר הרעה מן צפון תל אביב" אמרה מורן לנטלי שישבה על הכסא. "מה את רוצה עכשיו?" שאלה אותה נטלי. "אומץ, חשבתי שאת יודעת הכל" אמרה נטלי. "אהה אומץ, כן, הוקוס פוקוס קחי אומץ" אמרה לה נטלי. מורן יצאה מלאת גאווה החוצה. "יש לי אומץ, יש לי אומץ" אמרה הבא בתור היה עידן. "אני רוצה לב" אמר עידן. הוקוס פוקוס יש לך לב" אמרה נטלי. עידן יצא כולו מלא תחושה נפלאה. הבא נכנס לו זה שקד."אני רוצה לחזור הביתה" אמר שקד, אך נטלי כבר לא ישבה שם. "לאיפה נעלמת?" שאל שקד. לפתע קולות נביחה נשמעו מתוך מקום רחוק זה היה גיזמו, שקד הלך אחריו, הוא ראה את גיזמו נובח על אישה שמפעילה, מסך. "מי את?" שאל אותה שקד. הילדה פחדה לשניה, נרתעה. "אני, אממ אני נועה" אמרה בשקט. "את לא קוסמת, את ילדה רגילה" אמר לה שקד. "אני יודעת, כולם חשבו שבגלל שאני רוכבת על 4 גלגלים בשורה אז אני קוסמת אז שמו אותי כאן והאמינו שאני מגשימה להם משאלות, אני לא יודעת מה אני עושה כאן פשוט נסעתי לי ברולר ומאז לא הלכתי, תקעו אותי כאן" אמרה נועה. "זה אומר שאין לי איך לנסוע הביתה?" שאל שקד. "לצערי לא" אמרה נועה. "אוף" שקד היה מאוכזב. "ואהבה לנדיה את יכולה לסדר אולי?" שאל שקד את נועה. "יש לי כאן איזה אישה, שמצאתי פעם ולא היה לי מה לעשות איתה תמיד חשבתי שבסוף אני אמצע לה שימוש" אמרה נועה והוציאה את ענבל מתוך ארון ישן. "נדיה?" שאלה ענבל. "ענבל?" אמרה נדיה ושתיהן התנשקו. "עד כאן, עד כאן, עצרו את הכל! לא יכול להיות נשיקה בין נדיה וענבל בלעדיי!" אמרה שיר ורצה לנשק אותן. "לא מתת?" שאל אותה שקד. "שששש... פרט שולי, מה לעשות בא לי נשיקה" אמרה שיר והצטרפה לנשיקה. "עד כאן, עד כאן עצרו את הכל! לא יכול להיות נשיקה בין נדיה ענבל ושיר, או לסביות בכלל בלי ששגיא צופה בזה" אמר עידן, הוא הלך להביא את שגיא. "עכשיו זה יקח שעות אבל" אמרה מורן! "פיה קסומה, ניצן קסומה, בבקשה תביאי לכאן מהר את עידן ואת שגיא, כדי לחסוך את העבודה" אמר שקד. ניצן הופיעה שם, שלידה עידן ושגיא. "לסביות" אמר שגיא ואחל להנמס. "ניצן, ניצן אני רוצה לחזור הביתה אבל אני לא יכול, נועה היא סתם מתחזה" אמר שקד. "באמת, נועה איך את מעיזה?" שאלה אותה ניצן. "אני רוצה רק לחזור לנדוד בעולם על רולר זה הכל, לא רוצה להיות כאן" אמרה נועה. "אז לכי, מהר אף אחד לא רואה עכשיו" אמרה ניצן. נועה לקחה את הרולר שלה ונסעה משם מהר, בלי שמישהו ראה. "אבל עכשיו איך אני אחזור הביתה?" חיבק שקד את גיזמו ונהייה עצוב. "שם מעבר לקשת בענן, יש מקום שעליו חולמים כל הזמן...." שר לו שקד ואחל לבכות. "עוד טישו, עוד טישו!" צעקו דפי ויעל, שהסתכלו מן הצד. "רוצה פופקורן עם חמאה או מלח?" שאלה יעל את דפי. "מלח תודה" אמרה דפי. "עצרו כאן, עצרו את הכל!" אמר עידן לפתע. "מה קרה?" שאלה אותו מורן. "איך מחזירים את שקד הביתה?" שאל עידן את כולם. "א. מטוס ב. הפיה ג. הגב של גיזמו ד.מטיסים אותו על טיל" אמרה ענבל. "הנעליים!" צעקה ניצן לפתע. "הנעליים?" שאל שקד. "אתה זוכר את נעלי הטינה 7 סנטימטר שהיו לך מתחת לבית, וחשבנו שהרגת את המכשפה מצפון תל אביב? אז הרי הם נעלי קסמים, תרוץ לשם מהר, מהר אם הנעליים עוד שם, בקש משאלה ואז תוכל לחזור הביתה" אמרה ניצן. "מה עכשיו נזכרת לומר לי את זה רק" צעק שקד. "זה הנעליים שלי!" צעקה לפתע שיר. "את בכלל מתה!" אמר שקד. "קמתי לתחייה" אמרה שיר. "איך קמת לתחייה? הרגנו אותך, זהו פיניטו את מתה, לכי כבר" צעק עליה שגיא. "לא פיניטו ולא כלום, אני כותבת את הסיפור ואני גם לא רוצה למות, לך תהרוג את עצמך מה אני מזוכיסטית? לא נראה לי" אמרה שיר. היא ושקד אחלו לרוץ, שניהם רצו להגיע אל הנעליים ראשונים. "שקד הוקף את שיר בשלוש שניות, אבל הנה שיר הוקפת אותו, הנה שקד עובר ליד טוויקס עסיסי והנה שיר חוצה את הכביש איזה קרב סוער, איזה תחרות אפשר לחתוך את המתח בסכין יפני מי ינצח?" מורן החלה לקריין את התחרות. שקד הגיע לשם שנייה לפני שיר, (להתחשב בעובדה ששיר ראתה את לוקאס בדרך והחליטה לאנוס אותו- השפעותיה של ענבל). הוא לבש את הנעליים. "חחחחחחחחחחחח, אתה נראה כמו כוסית" אחל עופר לצחוק. "אמרתי לך ללכת מכאן יה שמן" צעק שקד על עופר. שקד לקח את גיזמו בשתי ידיו, והקיש פעמיים בנעליי 7 סנטימטר של שיר. "הלוואי ואני אחזור הביתה" אמר שקד, פתאום הוא אחל להתעופף באוויר. תוך כמה שניות הוא מצא את עצמו עוד פעם במאטולה. "אמא, אמא חזרתי" צעק שקד ורץ לתוך הבית. "אממ מי אתה שמן אחד?" שאלה אותו גיתית ופתחה את הדלת. "הילד שלכם" אמר שקד. "הילד שלנו? שיר את זוכרת שהיה לנו ילד?" שאלה אותה גיתית. "אממ לא" ענתה לה שיר. "לא מזמן רק אימצנו את ילדתינו קרן, מי אתה אין לנו מושג שמן אחד" אמרה גיתית. "זה אני שקד, היה הוריקן נורא, הוא העיף את המקלט לא זוכרים אותי?" אחל שקד לבכות. "שקד, מזכיר לי משהו. יכול להיות שפעם חיית פה" אמרה גיתית. "אפשר להיכנס אני מתגעגע אליהן הורים שלי" אמר שקד. "קודם תוריד את הנעליים הזוועתיות האלו" אמרה שיר. שקד נכנס לבית וחיי איתם באושר ועושר עד עצם היום הזה. הסוף ("סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר, טוב יותר רע יותר לא יודעת מה יותר משהו אחר...") "שיר תקלטי את מתה, תעזבי אותי כבר, את מתה, זהו אכלת במבה את אמורה למות תעזבי אותי, הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו" ברח שגיא בכל כוחו.

 

[מורן 1986]

חחחחח ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

חחחחח פצצה

!!! אהבתי

יש לי

תפקיד שולט

 

[Ivy Riddle]

חחחחחחחחח

"מה שמו את טל הקטנה שלא מזיקה לאף אחד בתור רוצחת? זה לא מסתדר לי" חחחח...גם לי לא אם כבר שימו אותי בתור גלאדריאל או משהו בסיגנון

 

[TziMHoNoa]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo19.gif../images/Emo103.gif

חעחע

אדדדדדיר

 

[Shaaaki]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אהבתי

 

[slallum]

זה חוצפה../images/Emo70.gif../images/Emo46.gif

כולם פה צחקו יותר מדי

אני חייב לעלות עליכם

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אוקי זה מספיק =] איזה כיף לי, אני שמן

אחלה סיפוריישן

 

[dans girl]

../images/Emo185.gif../images/Emo94.gif../images/Emo39.gif../images/Emo113.gif../images/Emo68.gif../images/Emo6.gif חיחיחחיח ענקית את שיררררר../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif כבר אמרתי לך כמה את כישרונית בעבר../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif את כשרונית ככה../images/Emo26.gif../images/Emo24.gif סיפור מעולהההההה מתתי מצחוק../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif מואהההה לאביו../images/Emo25.gif

 

[tribe spirit]

../images/Emo68.gifחח..../images/Emo118.gif../images/Emo65.gif

אני שוקלת לצבוע לבלונד. חחחח...שיר קרעת אותי.... יופי שלא הפכת אותי לפקאצה נואשת שמטביעה את יגונה באלכוהול. את גאון.היה פאן לראותותך היום