נוסטלגיה

[רננהלי]

נוסטלגיה

מה עושה לכם נוסטלגיה? מה מחזיר אתכם לאחור? ומה אתם מרגישים בקשר לזה? היום הייתי בבית. בשקט, לא היה אף אחד בבוקר. וזה היה נעים לי השקט הזה והשלווה, והלבד הזה קצת עם עצמי. חופש, בלי מחוייבויות (הכנתי לעצמי רשימה של דברים שאני צריכה לעשות, אבל הם לא דחופים, אז רק אם ארצה לעשות אותם, בלי לחץ) וראיתי סרט ישן שהקלטנו פעם מזמן, שאהבתי מאוד. זה היה כל כך טוב. עורר בי נוסטלגיה, וחיוך, וגם דמעות בקטעים המרגשים (שחלקם היו אותם קטעים כמו פעם, וחלקם חדשים שפתאום ריגשו אותי כי נגעו בי במקום אחר). להיזכר בעיניים הישנות שלי, בנקודת המבט שלהן על הסרט והחיים אז. והיום. כל כך רגוע לי עכשו בפנים. וכל כך טוב היה לבכות ולתת לעצמי לבכות (על מי? על הגיבורים או עליי?) לא בטוחה שיש לי מילים להגדיר אבל אחרי אתמול שבכיתי המון ממה שכתבתי כאן ובבלוג על החברה הישנה שלי. (שאגב, עזר לי מאוד לפרוק וקצת להשאיר עוד חלק מאחוריי) אז היום היה טוב לחזור לחלק אחר של חיי, להתחבר אליו מחדש. לעיניים פנימיות ישנות שלי.

 

[רננהלי]

עוד משהו

חשבתי על מה עושה הנוסטלגיה ומה שהיא עשתה לי היום זה פשוט לחבר לרננהלי החדשה את החלקים הישנים שלה. וזה טוב, זה גורם לתחושה רחבה יותר של האני. משהו שלם יותר ומחובר יותר.

 

[להבה ירוקה]

אוי זה מקסים, ממש אוהבת את הרעיון

 

[נסיכת אהבה]

נוסטלגיה של היום ../images/Emo140.gif

האמת שאין לי ממש עבר מפואר להיזכר בו, אבל יש ניצני נוסטלגיה והתרפקות על העבר, על הילדות שלי, על התקופה התמימה שהכי היה חשוב זה לשמוע מה קרה לזאתי עם הבחור שהיא רצתה וכו'. האמת שהנוסטלגיה גורמת לי רצון קצת לחזור לעבר, אבל מצד שני היא גורמת לי להתגאות בעצמי על כך שהבאתי את עצמי בדיוק לנקודה שרציתי, וטוב לי בתקופה זו.