נוסטלגיה 2

שKקירה

New member
נוסטלגיה 2

בעקבות הסקר נוסטלגיה של אנה הרצתי אחורה את הסרט שאני חיה בו והתפלשתי שוב בארגז הזכרונות של ילדותי ... מצאתי שם 2 סיפורים משעשעים במיוחד ממש צבועים בצבעי ילדות עליזים מלווים בפס קול מלגלג במיוחד ------- > הסיפור הראשון: הנפשות הפועלות : אני ואחי , אני - ילדה רגישה , טבלת שוקולד שחומת עור באופן קיצוני ביחס לשקית חלב שנה מתחתי = אחי. הסיטואציה - הטחת עלבונות בעקבות אלוהים יודע מה ... העלבון הנצחי : אחי קורא לי יא כושית אחת !!! זהו ש... אחי לא ידע לבטא ש כמו ש אלא כמו ס ... מאז ועד היום אני סתם כוסית אחת ... ( או שלא ) כמובן שבאוזני הילדותיות זה היה עלבון צורב בפרט שאמא תמיד נזפה באחי שזה ממש לא יפה לומר את המילה הזאת! סיפור 2 - הנפשות הפועלות : אני והדמיון הפרוע שלי. המקום : חדר המדרגות בבניין. אז כמו שכתבתי בסקר חלמתי להיות מדענית ובמסגרת החלום השאפתני שלי הייתי חוקרת בשיטות הפרמטיביות התמימות וההזויות של ילדותי כל מה שרק ממאתי לנכון, יום אחד החלטתי לנסות להיות ציפור ! ( מה לעשות תמיד רציתי לעוף להיות חופשיה ולהמריא גבוה) בקיצור עמדתי על המדרגה הכי גבוה הכון .... הכן.... קפוץ. תכננתי לפרוש ידיים ולעוף..... אוווווופס....... נמרחתי על הפודסט בקול חבטה עזה .... כל הבניין שמע את הניסיון שלי מתרסק ... חחחחחחחח עכשיו זה מצחיק אותי כ"כ מה חשבתי לעצמי ??? ( הייתי בת 4 בערך). איך בכלל יצאתי מזה עם ראש מחובר לגוף ועם קו מחשבה רציף ושפוי?????? יאללללה שתפו גם אתם בסיפורים חיננים, הזויים. מצחיקים. מפחידים... או כל סיפור שבא לכם.
 

shayCn

New member
טובב אז ככה

נולדתי וגדלתי עד גיל 5 בשכונת בת גלים בחיפה.
באותה תקופה היו נוהגים כל שנה להקים בשטח שקרוב לתחנת הרכבת
לונה פארק עם גלגל ענק,קרוסלה,מכוניות מתנגשות והיו מגיעים המון אנשים.
בקיצור,כפעוט בן 4,אמא ודודים שלי,שהגיעו מחו"ל, לקחו אותי אז
ללונה פארק.אני עוד זוכר את השיער סבתא על מקל והתפוחים המסוכרים..

בכל אופן,אמא שלי ואני עלינו על המתקן של החלליות המעופפות(דומה לזה שבלונה פארק בת"א) וכשהסשן נגמר,לא ידעתי שהירידה מהחללית היא לכיוון אחד,ובעוד שאמא שלי יורדת מצד אחד על המדרגה,אני ירדתי
מהצד השני של החללית שהיתה ללא מדרגה..וחוויתי נפילה של שני מטר.
לא נפצעתי ,רק התלכלכתי מהעפר ובעיקר נבהלתי,וזה יצר לי פחד מלונה פארק לכמה שנים טובות.
 

KUK NICK

New member
אילת גיל 18

פגשתי אחת שהכרתי בצהרי היום, קבענו שהיא באה עם חברה שלה לחדר שלי בערב [הייתי עם 3 חברים שלי].

לפני עידן הפלאפונים, אם היית קובע עם מישהו/י היית צריך להגיע בשעה הנכונה למקום הנכון אחרת אין מפגש במיוחד שאין שום דרך להשיג אחד את השני כמו באילת.

יצא ככה שהייתי יחסית באיחור והייתי צריך לאסוף אותה מאיזה נקודת מפגש בעיר.

אני וחבר שלי, ירדנו למטה מהמלון ואני צועק על חבר שלי.. "ננננוו כבר... הן ילכו"..

אני והוא דפקנו ריצה לכיוון הרכב כמו שני סוסים... ואני דוהר כמו מייקל בולט

פתאום אני חוטף פצצה בבטן ומתרסק על הרצפה.

מסתבר שנכנסתי בשרשרת של "אין חניה" כזו שהגובה שלה נכנס בול לבטן, מה אני אעשה היה חושך..

התקפלתי על הריצפה ועכשיו תורו של חבר שלי לצעוק עלי "נו כבר הן ילכו" הרמתי את עצמי בכוח רץ מקופל כמו בייגלה..

כמובן שהיא חיכתה לי שם... בכל זאת..זה אני


נראה לי שספרתי כבר את הסיפור הזה פה.. או שזה דה-ז'וו רציני.
 

KUK NICK

New member
למה רשמתי מייקל בולט ?

יוסיין בולט.

חלקים במוח כבר לא מה שהיה פעם.
 

השלושר

New member
הסיפור השני שלך, זה אני בגן

אבל אני לא חשבתי לנסות להיות ציפור,
סתם..קפצתי...
 
למעלה