נוסטלגיה שלי.

נוסטלגיה שלי.

בעוונותיי אני עדין אוהב להסתכל על נשים .
בזמנו הייתי בוחן את רגליהן היפות שכן
לא הלכו אז במכנסים.
ואז (בצעירותי)גרבו הנשים "גרבי ניילון"
יקרים מאד .וכאן מה שחסר לי .
הפס הכהה לאורך הגרב מאחור .
מי שחיה באותה תקופה .זוכרת ודאי את
הדבר הנורא ביותר "רכבת בגרב"

והמתקנות של אותן הגרבים שהיו כאמור
יקרות מאד..
 
ציקימינגו, זה לא עוון, זה מחמיא

אתה שייך לסוג של ג'נטלמנים כמו ג'יימס בונד בעיקר רוג'ר מור היה לו את האיכות הג'נטלמנית הזו.
 

רוזהלי2

New member
ציקימינגו1

אם אינני טועה הפס הכהה של גרבי הניילון מאחור זה היה תפר לכל אורך הגרביים.
מעניין מה היה המקור לשם "רכבת בגרב"

פעם תקנו גרביים גם של גברים
 
רוזהלי: מקור השם רכבת

כי חור קטן שנהיה בגרב היה נפרם הקטע לאורך כל הגרב וזה נראה באמת כמו רכבת מתקדמת ונוסעת במהירות במעלה הגרב.
 

עדגיל

Well-known member
אמא שלי היתה מתקנת גרביים, מקצוע דיי נחשב

ויוקרתי בשנות ה-40' המאוחרות. היתה לה מחט מיוחדת ופטריה קטנה מעץ עליה היתה מניחה את הגרב, אחר כך מחפשת מהיכן מתחילה הרכבת ולאט לאט מעלה את העין או העיניים הסוררות. גרבי ניילון היו מצרך יקר מאוד לא רק כאן, גם ברומניה. כשישראלים נסעו לרומניה המתנות המבוקשות היו גרבי ניילון ומסטיקי בישראל אמי עבדה בחנות בשם "באטה" שהיתה ממוקמת מול הדואר של אלנבי בת"א. מאוחר יותר שינתה החנות את שמה לאבנעל.
 
אכן stockings היו מאד נדירים בשנות ה40

ובמיוחד בתקופת המלחמה, מה שלא מנע מנשים להתהדר. בעזרת הפריט הזה.
 

יוליקה

Member
מנהל
כשאני הייתי בצבא, עדיין אסור היה

ללכת עם מכנסיים רק עם חצאיות...וגרבי ניילון (בלי פס מאחור)
ואז איך היינו עוצרים רכבת בגרב....

עם הנוזל האדום לתיקון סטנסילים... מישהו זוכר?

http://he.wikipedia.org/wiki/סטנסיל

במקרה של טעויות מעטות, אפשר היה לסתום את חריר האות השגויה בנוזל תיקון מיוחד, ורוד, ואחרי שהתיקון יבש, להדפיס עליו מחדש את האות הנכונה....

עם זה היינו עוצרים את הרכבת בגרב....
 
למעלה