נוסטלגיה סוכתית

[אפונה ירוקה חמודה]

נוסטלגיה סוכתית

בשנת 1955 הייתי בת 6.אבא שלי נסע לשליחות מטעם העבודה להולנד למשך כמה חודשים ואמא נשארה לבד איתנו - שני ילדים. במרפסת הקטנה שהיתה לנו היא בנתה סוכה משמיכות חאקי של הצבא וחיברה אותם איכשהו דווקא די מוצלח בהתחשב שהיתה אשה נמוכה. ישבנו בסוכה והיה די כיף. אך אמא הרגישה כל כך בודדה בחג בלי אבא שהתחילה לבכות בשקט וזלגו לה דמעות שלא יכלה לעצור אותן. התמונה הזו זכורה לי. אבא חזר אחרי חודש חודשיים והשימחה היתה גדולה. במיוחד שהם לי מאכל הולנדי שנקרא לא פחות ולא יותר מאשר "עכברים טחונים" - "חסטמטע מייסע" (בהולנדית) אבקה בצבע אפור עשויה מזרעי אניס מעורבבים עם אבקת סוכר. את זה, אמר לי אבא, מפזרים על לחם. וזה - פשוט שבה את ליבי - כל הטעם של הולנד וחוץ לארץ!

 

[argamon]

סיפור מעניין אפונה

ו ו א ו , את מזכירה לי בסיפור את אמא שלי ז"ל איך שהמתינה לנו שנחזור מבית הכנסת עם מרק ניחוח וארוחת ליל חג שאכלנו בסוכה . כל הזמן כשהיינו אנו הילדים בבית הכנסת חיכינו כבר בקוצר רוח לסיום התפילה כאשר ידענו שמחכה לנו ארוחה נהדרת שאמא הכינה לכבוד החג. לא הייתי מסכים שתיראו אותי כשאני כותב את זה. זורם לי מעיין מהעיניים ולא הייתי רוצה שתחליקו. אמא שלי נתנה לנו יחס מאד חם וכשאני חושב עליה בצורה נוסטלגית , מתחוללת אצלי בפנים סערה .

 

[argamon]

סוכה בשלוש דקות

ראו איך האנשים החרוצים מכיני סוכה התוך דקות :
http://www.youtube.com/watch?v=RXKPpfoa2qo&feature=player_detailpage#t=23s

 

[argamon]

מה קרה לאותיות ?

אני בטוח שיש כאן כישוף בו האותיות משתבשות.
התכוונתי לכתוב : "ראו איך האנשים החרוצים מכינים סוכה תוך דקות"