נוסטלגיה וחיוכים
היי ערב טוב חברים ! שמחה להצטרף ולספר לכם מעט חוויות נוסטלגיות שלי בתחום שלי אמנות . נוסטלגיה שהינה עבורי זכרון עם חיוך . נולדתי בירושליים לאבא שהיה צייר ונגר ובין ריח הנסורת וצבעי המים והשמן בליתי את שנות ילדותי לאבא היתה נגריה בשכונה הוותיקה נחלת שבעה . באותם שנים שנות החמישים בירושלים היקים נחשבו האריסטוקרטיה של ירושליים . ואני שגדלתי והסתובבתי בינות לחברים של אבי, שרובם היו ציירים ואמנים מבצלאל זכיתי ללמוד כתלמידה פרטית אצל האמן פינס שגר בשכונת החבשים ליד רחוב הנביאים בירושליים , שהינו בעל האוסף הגדול ביותר בארץ לאמנות יפנית ותערוכה מאוספו התקיימה לפני כמה שנים במוזיאון ישראל . במעלה המדרגות לביתו הייתי מקפצת פעם בשבוע להצטרף אליו לאטלייה (סטודיו) שם למדתי את טכניקת חיתוך העץ. את העץ השגתי בכמויות מן הנגריה של אבי ,ציורי הראשונים ראו אור בתערוכה בבצלאל לילדים ששכן בקומת הגג של האקדמיה המפורסמת ברחוב בצלאל מאחורי הכנסת הישנה בירושליים. שם למדתי אצל המורה איילה גורדון שבמרוצת השנים הפכה למנהלת אגף הנוער במוזיאון ישראל בירושליים . ירושליים של אז אינה דומה לירושליים של היום .דודי שהיה שותפו של אבי ז´´ל בנגריה, גר עד היום ברחוב הנביאים בבית ליד בית אנה טיכו, ששם גרה המשוררת רחל . הצריף הקטן מול עץ האגס, שם בלתה רחל בנסיונות להחלים ממחלת השחפת ממנה סבלה מספר שנים. ואת שירה הידוע "עץ האגס" אשמח להעתיק לכם בהזדמנות קרובה. עד היום המקום משמש מוקד לתיירות ועליה לרגל של תיירים . אשמח לספר לכם עוד אם תבקשו . להת איב
היי ערב טוב חברים ! שמחה להצטרף ולספר לכם מעט חוויות נוסטלגיות שלי בתחום שלי אמנות . נוסטלגיה שהינה עבורי זכרון עם חיוך . נולדתי בירושליים לאבא שהיה צייר ונגר ובין ריח הנסורת וצבעי המים והשמן בליתי את שנות ילדותי לאבא היתה נגריה בשכונה הוותיקה נחלת שבעה . באותם שנים שנות החמישים בירושלים היקים נחשבו האריסטוקרטיה של ירושליים . ואני שגדלתי והסתובבתי בינות לחברים של אבי, שרובם היו ציירים ואמנים מבצלאל זכיתי ללמוד כתלמידה פרטית אצל האמן פינס שגר בשכונת החבשים ליד רחוב הנביאים בירושליים , שהינו בעל האוסף הגדול ביותר בארץ לאמנות יפנית ותערוכה מאוספו התקיימה לפני כמה שנים במוזיאון ישראל . במעלה המדרגות לביתו הייתי מקפצת פעם בשבוע להצטרף אליו לאטלייה (סטודיו) שם למדתי את טכניקת חיתוך העץ. את העץ השגתי בכמויות מן הנגריה של אבי ,ציורי הראשונים ראו אור בתערוכה בבצלאל לילדים ששכן בקומת הגג של האקדמיה המפורסמת ברחוב בצלאל מאחורי הכנסת הישנה בירושליים. שם למדתי אצל המורה איילה גורדון שבמרוצת השנים הפכה למנהלת אגף הנוער במוזיאון ישראל בירושליים . ירושליים של אז אינה דומה לירושליים של היום .דודי שהיה שותפו של אבי ז´´ל בנגריה, גר עד היום ברחוב הנביאים בבית ליד בית אנה טיכו, ששם גרה המשוררת רחל . הצריף הקטן מול עץ האגס, שם בלתה רחל בנסיונות להחלים ממחלת השחפת ממנה סבלה מספר שנים. ואת שירה הידוע "עץ האגס" אשמח להעתיק לכם בהזדמנות קרובה. עד היום המקום משמש מוקד לתיירות ועליה לרגל של תיירים . אשמח לספר לכם עוד אם תבקשו . להת איב
