נוסטלגיה אקטואלית - הפיליפינים עובדים זרים

נוסטלגיה אקטואלית - הפיליפינים עובדים זרים

העובדים הזרים הפכו לגורם משמעותי בישראל ב-1989. בשנת 1990 שהו בישראל 16,000 מהגרי עבודה. בשנת 2002 היו 250,000 מהגרי עבודה (על פני נתוני בנק ישראל). בסוף שנת 2008 נאמד מספרם בכ-215,000

אצל אבא שלי העסקנו פיליפינית בשם מוניקה ריבירה. שאלנו אותה מאיפה לפיליפינית שם ספרדי "ריבירה" - והיא ענתה שהיא מצאצאי הספרדים שהגיעו לפיליפינים ונטמעו שם.
הפיליפינית שלנו היתה די ברת מזל. גם אנחנו היינו ברי מזל איתה. היא היתה מאד אדוקה והיתה שייכת לכת "עדי יהווה" . מוניקה היתה מאד מסורה , היתה קונה בגדים, מכינה לאבא עוגות - ביום הולדת שלו חגגה לו במסיבה קטנה - לשמח אותו וכו'.

הבנות הפיליפיניות שבסביבה באו לבקר וחלקן סיפרו לי על חוויות מאד קשות של הטרדה מינית, למשל, בנים של זקנים שציפו שהפיליפינית תתן להם גם שירותי מין וכו'.
 

עדגיל

Well-known member
היא נושאת שם של שני אנשים מפורסמים:

מוניקה (לוינסקי) ו(דיאגו) ריברה הצייר המקסיקני המדהים שהיתה לי הזכות לשוטט במוזיאון שלו במחיקו (מקסיקו).
ואיך הן פתרו את בעיית ההטרדה המינית? הלכו למשטרה או זרמו?
 

deebeebee

New member
הספרדים שלטו בפיליפינים

500 שנה, עד שהגיעו האמריקאים והשתלטו עליהם בסוף המאה ה-19. לרוב הפיליפינים יש שמות בעלי רקע ספרדי. רובם קתולים.
מעניין שהיא חגגה לאביך יום הולדת, כי עדי יהוה לא חוגגים ימי הולדת.......
 

deebeebee

New member
מאותה סיבה שהם לא חוגגים

חגים לאומיים ודתיים של המדינות בהן הם חיים. אני לא התעמקתי באמונתם, ולכן אני לא יודעת מה הסיבה.
לכל קבוצה דתית "חוקים" משלה......
 
הקשר בין מוניקה, ביל והצייר רובנס


 
בת מניקה את אביה

הקאריטה רומאנה' (אוסף סיפורי המוסר הרומאי) הוא משל על בת בשם פרו שבחשאי מניקה את אביה, סימון אחרי שהוא נכלא ונגזר עליו עונש מוות ברעב תוך כדי יסורים קשים. הבת פרו באה לבקר את אביה וכל מי שבא לביקור האסיר נבדק שאין עליו מזון כלשהו. אבל הבת מצאה תכסיס לעקוף את האיסור והיא מניקה את אביה. סוהר מוצא אותם אבל המסירות שלה מרשימה את האחראים על הכלא והם משחררים אותו
 
עדגיל לגבי הטרדה מינית זו היתה בעיה

איימו עליהן בכל מיני איומים זאת שהציעו לה הצעות כאלה מגונות אמרה שהיתה מתלבשת כמו נזירה עם צווארון גולף כדי לא להוות פיתוי. בסוף התלוננה וביקשה להפסיק לעבוד אצל הזקן בגלל הבן הבעייתי שהיה בא ומנסה.
 

רונה 2346

New member
שרה הזכירה גריוולאך, אני מתגעגעת לטעם של

דגים שקנינו ישר מחביות עץ, במכולת השכונתית. אחרי המשקל קיבלנו אותם עטופים בנייר עיתון.
מסריח ביידים אך בפה הטעם חגיגה.
דג מטיאס טוב פרוס לפרוסות גדולות, בבטנו חלב אותו היו מועכים במזלג ומכניסים לצנצת דגים עם פרוסות בצל, פלפל אנגלי, עלי דפנה חומץ ומעט סוכר.
דג מטיאס פרוס שמטגנים במחבט עם תפוחי אדמה, אוכלים עם שמנת של פעם. יאמי
פיטלינג - אותו דג מעושן, דליקטס, המון עצמות, אבל למרוח אותו על הלחם הטרי היה תענוג.
אפשר להשיג היום הכל, אבל הטעם, הטעם והמראה לא אותו דבר.
ניסיתי בהמלצה בחנויות לוינסקי, מצטערת זה לא זה.
 

רונה 2346

New member
אוי,הודעה הגיעה לכאן, אפונה תעבירי בבקשה

סליחה, פתחתי וכתבתי בשרשור הנכון.
 

יוליקה

Member
מנהל
לא נורא רונה...להעביר אי אפשר, אבל אולי

אפשר להעביר את הטעם של המעדנים שפרטת...
איזה זכרונות העלית בי ... המכולות השכונתיות עם חביות הדגים...
 

רונה 2346

New member
אכן כן. תודה יוליקה.

גם אני אוהבת פפריקאש קרומפלי עם המון שמנת ליד.
 
למעלה