נוסגות' - כאן ושם.

  • פותח הנושא DDN
  • פורסם בתאריך

DDN

New member
תקציר פגישת נוסגות' - או רשימת ה

"עשה" של דני נשרי. (TODO LIST נשמע כל כך מסכן בעברית) הגענו לווילינדורף סופסוף, דומיניק שוב הצליחה לעצבן את אדריאן פגשנו ילד מוזר שהוא נסיך ירוק של ממלכה צפונית ואת שומר הראש שלו, רקדן מים בשם סיילור. חקרנו בלילה את הרוחות והרעשים, ללא הצלחה מרובה. עוד בהרחבה, בערב. ואני יודע שגם לדומיניק יהיה מה להוסיף.
 
../images/Emo7.gif

אדריאן כועס עליי. מה כבר עשיתי? היה לי משעמם בבוקר, לקחתי את החרב שלו והתאמנתי איתה קצת. זה לא כאילו חרבות סיף זרות לי. נו טוב, ידעתי כמה אדריאן קשור לחרב שלו. זו אולי לא הייתה ההחלטה הנבונה כל כך. אבל הוא לא היה צריך להיות כל כך רשע אליי אחרי זה. הלכנו לשוק, לקנות לי חרב, והוא רצה שאני אקנה חרב אימונים לילדים. הוא הוביל אותי לשני דוכנים של מוכרים רמאים, ובסוף נמאס לו והוא הלך. הזר המוזר, סילו, רקדן המים (מה זה רקדן מים?), חרב ראשונה של הלורד הקשיב לקיטורים שלי. המוכר הרמאי מהשוק, עם החרבות יד רביעית שלו רצה עבורן מחיר מופקע של 15 מטבעות זהב אחרי שהציע למכור לי אותה ב10. סיילור אמר שהוא יסדר. הוא הלך אל אותו סוחר, שפתאום החליט שהחרב היא חרב מהצפון. סיילור האשים אותו בשקר. סילו הלך אל המשמר, שהובילו אותו אל הארמון. כשחזר משם הוא אחז בחרב, שאמנם אינה ברמתה כמו זו של אדריאן אבל עדיין טובה מכל מה שהיה בעיר הזו להציע. גיבור של היום הסיילור הזה! אדריאן הגיב בחוסר התלהבות מופגן. ביקשתי סליחה! מה עוד אני יכולה לעשות? להתחנן? אני יודעת שהייתי לא בסדר. הוא לא צריך להיות כל כך רשע אליי. סליחה.
 

DDN

New member
חבורת QAD

התעוררה בבוקר לאחר הלילה רדוף הרוחות בפונדק בכפר הקטן. קוואי התעורר כהרגלו מוקדם, ונראה מהורהר מהרגיל. אדריאן ודומיניק התיישבו לארוחת בוקר ושמו ליבם לשני זרים - אחד מבוגר השני ילד, לבושים מוזר שעמדו ליד הבאר ודיברו עם בעל הפונדק. "ילד צריך לאכול!" הכריז המבוגר מביניהם, "אתה משלם לי עם הצדפות האלה? אתה עושה ממני צחוק?" שאל הפונדקאי. המבוגר חייך אליו, "סיילור בא מהצפון. סיילור רקדן מים". היה נראה שהם לא מכאן. הזר הכריז שהם באו מהצפון, כנראה המנהגים שלהם משונים. אדריאן התקרב אליהם עם דומיניק ופתח איתם בשיחה. מתברר - סיילור הוא רקדן מים מהצפון, חרב ראשונה של ראש מועצת האיים. ובתרגום חופשי, אחד מהבכירים של אדון של אחד האיים. הוא שומר ראשו של הילד שאמור להגיע לווילינדורף, כשגריר או משהו. לאחר עוד דקות שיחה, החלטנו שהם יתלוו אלינו. גם אנחנו היינו בדרך לשם, ויש בטחון במספרים. ואז. . . .. קוואי הודיע לאדריאן ודומיניק שהוא עוזב, שהוא חוזר לשורינפורד, כי הוא חייב. הפרידה הייתה עצובה. החבורה הגיעה לשורינפורד. אדריאן, דומיניק, סיילור רקדן המים מהצפון והילד, נסיך האיים הצפוניים מצאו לעצמם חדר בפונדק באיכות בינונית. לדומיניק הייתה תקרית מצערת עם אדריאן בבוקר למחרת, כשהחליטה להתאמן מעט עם חרב הסיף שלו. בטעות הוא התעורר, ונורא כעס על חוסר הכבוד שלה לרכוש שלו. הגברת החליטה ללכת לקנות חרב משלה. לאחר שלא קיבלה עזרה גדולה מאדריאן, היה זה סיילור שהצהיר שיעזור לה לקנות חרב. סיילור הלך לסוחר בעיר, אשר ניסה לסחוט מדומיניק כסף (טרף קל - לא חוכמה!) והאשים אותו במרמה, הוא הלך למשמר ולארמון, הציג עצמו כחבר משלחת וקיבל גישה לנשקייה המלכותית, משם בחר לדומיניק חרב סיף כמו שרצתה. בלילה, החליטו סיילור ואדריאן לחקור את תופעת הרדיפה של העיר, במיוחד כי הרגישו שזה רחוק מהפונדק. דומיניק שהעמידה פני ישנה, החליטה להצטרף אליהם (שלא יסתבכו ביותר מדי צרות) והשלושה הלכו יחדיו ברחובות העיר, עד שגילו שברדיוס מסוים מהפונדק, הכל בטוח. המסקנה: משהו בפונדק דוחה את הרוחות.
 

Nihau

New member
QAD מאבד את הQ. דגל בחצי התורן!

בחודשים האחרונים קוואי הדאיג את אדריאן יותר מאשר כל חבר אחר. למעשה מאז שקוואי נאלץ לנטוש את מל מאחור במחנה הצוענים הוא לא חזר לעצמו. המצב נהיה הרבה יותר גרוע כאשר חזרנו ופגשנו את מל בסארין, עם החוזה המקוללת. מל שברה את ליבו לרסיסים ומאז הוא עוד לא הצליח להדביק אותם חזרה. היא נעלמה והשאירה אותו תלוש מהמציאות כמו נר שנמסה כל שעוותו. קוואי ניסה להתמודד עם זה בדרכו הנזירית- לבד. מדיטציות ארוכות, התבודדות מהורהרת, משפטי זן מפתלי מחשבה, אדישות למראית עין כלפי העולם, התכנסות בתוך עצמו... אדריאן הבין לאחר כמה נסיונות כושלים שאין לו דרך לעזור לקוואי פרט ללהיות שם, לתת כתף תומכת ולחכות שקוואי יצא מזה. תקוותיו התבדו בבוקר אחד, מרחק כיום מווילנדורף, כאשר קוואי פנה אל דומיניק ואליו לאחר ארחת הבוקר החרישית כתמיד והסביר בקול שקט שהוא עוזב אותם היום. הוא הולך חזרה הבייתה לשורינפורד. הוא לא בא איתם לווילנדורף. ההחלטה הייתה ברורה, סופית ובלתי ניתנת לערעור. לאדריאן לא נותר אלא לקבל את התרופה המרה, לחוץ את ידו של חברו הטוב ביותר ולאחל לו דרך צליחה ובטוחה. דומיניק חיבקה אותו לשלום ובתוך זמן קצר מידי קוואי יצא מחייהם, כמעט באותה פתאומיות שנכנס אליהם. אדריאן ישב עם דומיניק ליד שולחן האוכל וניסה לחשוב אם היה משהו שיכל לנסות כדי להקל על קוואי אבל ללא מוצא, כל מה שעלה בראשו היו דברים שכבר ניסה, דברים שכשלו בזה אחר זה. אולי קוואי באמת צריך קצת זמן בבית, אולי ראש המנזר שלו יתן לו קצת מילות חוכמה מפתלות היגיון או איזו תרופה מנטלית מוזרה אחרת. אולי יום אחד אדריאן יבקר במנזר ההוא, יפגוש שוב את קוואי... אולי... קו מחשבתו של אדריאן נקטע כאשר הזוג היחיד האחר מאורחי הפונדק הקים המולה בוויכוח קולני שאי אפשר היה להתעלם ממנו. מבט חטוף לעברם הבהיר שהם מאנשי הצפון, אף אחד בנוסגות' לא לובש בגדים עשויים עור דגים. "ילד צריך לאכול", "ילד צריך לשתות מים", "ילד צריך להתגאות במסורת" הבוגר שמביניהם, אולי בן 30, הצהיר והכריז בוויכוח הנחוש מול ילד קטן, אולי בן 10, בעל עור קצת מוזר. הבוגר מביניהם שאל אם אין לבעל הפונדק דגים לאכול והתלונן על זה שהמקום הזה יבש לו מידי, הילד הסכים איתו ואמר שכבר שבוע הם לא ראו מים וכאן אדריאן התחיל לחבר את הפיסות. בגדיהם מראים עליהם שהם מהצפון. המבוגר כנראה אחראי על בטחון הילד. אולי הורה שלו. אולי לא, הילד חצוף מכדי להיות ילד שלו, אולי הוא האח הגדול שלו? אבל אין לו עור ירקרק... מצד שני הם צפוניים והכל יכול לקרות עם הצפוניים המוזרים. המבוגר ניסה לשלם לבעל הפונדק עם צדפות כך שהוא כנראה סובל מקשיי הסתגלות קשים, לעומת הילד ששילם במטבעות כאשר הפונדקאי סירב לצדפה. הם כבר שבוע לא ראו מים וווילנדורף יושבת על אי באמצע אגם כך שהם כנראה בדרך לווילנדורף... הם הגיעו עד לכאן בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי למי שהולך ברגל, אנחנו טולפרטנו יותר מחצי דרך ע"י נלווינה, כלומר הם הראשונים שווילנדורף אי פעם ראתה מהצפוניים! בשלב זה אדריאן אמר לדומיניק שהוא הולך לדבר איתם והיא החליטה להצטרף. הוא ניגש אליהם והציג את עצמו כאדריאן דה מויר מווילנדורף ואת דומיניק כדומיניק פראודשוט וחיכה שהיא תשלים את עיר מוצאה אך היא אמרה "רק דומיניק פראודשוט". נראה היה שהם לא מאמינים לו שהם באמת דומיניק ואדריאן "האגדתיים " מסארין אבל הוא משך בכתיפיו והסביר להם שהוא שגריר רשמי של ארמון המלוכה בווילנדורף היושבת על האגם המתוק ושאל אם הם הולכים לשם. הם שמחו לשמוע על אגם קרוב והילד הסביר שגם הוא שגריר- בן של מלך- בעצם נסיך! המבוגר הוא שומר הראש שלו שהציג עצמו כ"סילו, רקדן מים וחרב ראשונה של הלורד" מהערי הסחר הצפות החופשיות. אדריאן הציע להם ליווי לעיר והם הסכימו. הוא גם הציע להם בגדים יותר מקומיים, הצעה שריגשה את הילד וקוממה את סילו שטען בתוקף ש"ילד צריך להתגאות במסורת שלו" אבל הנסיך התעקש אז סילו נתן לאדריאן צדפה כחולה אחת כ"כסף" לקנות בו את הבגדים. אדריאן ראה מאיפה נובעת הבעיה של סילו להסתדר בעולם, הוא מסרב להשתמש ב"מטבעות" שאינם ממוצא מימי ומתכת לא מגיעה ממים. הוא שאל את הילד מה סחר החליפין של הצדפה והחליט לראות אם הוא יוכל להחזיר את ההשקעה בצדפה הזאת ביום מין הימים. אדריאן קנה לילד חליפת בגדים מפשתן קליל ונוח שהכפריים לובשים לימי חג ותוך זמן קצר אספו כולם את חפציהם ומיהרו לצאת לדרך, חוששים להתקע מחוץ לפונדק עם רדת החשיכה. הגענו לווילנדורף הנאווה לקראת אחר הצוהוריים, התמקמנו בפונדק "מנוחת הלידיי" (Lady's rest) במחיר גבוהה פי 4 מהרגיל. הפונדק היה כמעט שומם והסיבה לכך הייתה ברורה לאוזן כל לילה בשבועות האחרונים. רוחות רפאים ושדים עויינים! התיירות סבלה קשה והמחיר עלה בהתאם. לאחר מחאה סימלית על גובה המחיר אדריאן נכנע לצו השעה, מצא פינה שקטה והתיישב לכתוב מכתבים לאנשי הקשר שלו בעיר. אחד לחבר הטוב היחיד שנותר לו מהעולם התחתון של ווילנדורף, אחד לזונת הצמרת בעלת האוזניים הקשובות והדיסקרטיות הראויה לציון ואחד לבארד המלכותי שתמיד אהב אותו כבן אמיתי ולימד אותו את רוב ההכשרה הנסתרת שלו כסוכן הארמון. הוא הלך לישון מוקדם יחסית לאחר שהסביר לסילו שאם יש בעיות שיפנה את האנשים אליו, מתוך תחושה שכשגריר המקום הוא מחוייב לשמור על המוניטין הטוב של העיר והמלוכה בעיני שגרירים מארצות מרוחקות מה גם שכרגע הוא נחשב בעצם למומחה היחיד לעינייני הצפון ואף אחד פרט לדונימיק לא יבין מה הצפוני רוצה ממנו. מתכון בטוח לבעיות. הוא רק קיווה שהצפוניים לא יכנסו לצרות שהוא לא יוכל להוציא אותם מהם. וקיווה שהמלוכה תכיר בהחלטה שלו ותגבה אותו בה וכן אולי גם תחזיר את ההשקעה, אמן. הוא הלך לישון, שומע את סילו מזמין את כולם בפונדק לסיבוב שתיה! של מים. הוא הלך לישון בהרגשת צדק פואטי משהו על הדרך בה סילו מתעלל בפונדקאי בתום לב, הפונדקאי היקרן רק רצה לגזול גזול מהם כסף אבל עם מים הוא לא יכול לדרוש מטבעות... בבוקר אדריאן התעורר בבהלה לקול מצמרר של אבחת חרב בחדרו! סומא משינה מושיט ידיו לצדדים הספיק רק להבחין שדומיניק לא איתו במיטה ושהחרב שלו איננה במקומה הרגיל לראש המיטה! הוא ניסה למצוא את השוט שלו אבל נזכר מאוחר מידי ובמעורפל שלא הניח אותו על השולחן אתמול... הוא התיישב בפאניקה, אפילו לא מצליח לחשוב על שימוש בשמיכה כרשת ואז מנער מעליו את הטשטוש הצליח להבחין סוף סוף שהתוקף החמוש שעמד באמצע החדר לא הרג את דומיניק אלא היה בעצמו דומיניק, אוחזת במגושמות את החרב שלו! תחושת ההקלה הפתאומית מעורבבת בשיירי פאניקה הפכו יחד לכעס על ההתעסקות הלא מנומסת עם רכוש פרטי ביותר שלו, היא הפחידה אותו כמו שלא פחד מאז שפרצו לו לחדר אי אז באותה תקרית שוד שלאחריה פיתח את ההרגל לישון בחדרים נעולים עם נשק תמיד בהישג יד. חייבת ללכת, אמשיך אחר כך.
 

Nihau

New member
זה מה אדריאן אמר לי בשיחה הזועמת

אם יש לך תלונות את יכולה להפנות אותן אלחיו ישירות ולחטוף על הראש עוד קצת. באמת בתור בחורה אני אומרת לך שיש דברים שלא עושים. גברים הם לא תמיד הגיוניים, מה לעשות. את צריכה לעשות רשימה של "עשי" ו"אל תעשי" לבחור שלך וכל עוד תשמרי על הוראות ההפעלה הפשוטות הללו תוכלי לנהל את חייו באושר לנצח. דבר ראשון ברשימת "אל תעשי": לא להעיר אותו בהפתעה. דבר שני ברשימה: לא לגעת\לקחת לו נשק או כלי נגינה בלי רשות והשגחה במיוחד כשהוא ישן הערת שוליים לכלל שני: אם הוא חולה או פצוע קשות ומסכן נורא את תוכלי לשבור כמה כללים שיתחשק לך כל עוד תחזירי הכל למצב הקודם לפני שיתעורר ותהיי שם עם כוס מים ומשככי כאבים ברגע הראשון בו יפתח את העיניים. אני לא יודעת למה אני בכלל טורחת לעזור לך לסובב את אדריאן על האצבע הקטנה כי אחרי הכל אני (אמורה להיות) בצד שלו. אבל מה לא עושים עבור הקונספירציה הנשית...
 

DDN

New member
../images/Emo6.gif

צב"ר! בכל מקרה, מה עם המשך העדכון שלך?
 

Nihau

New member
ההמשך המובטח הארוך כצפוי

חילופי דברים זועמים מילאו את החדר "דומיניק! מה את עושה עם החרב שלי?!" "רציתי רק להתאמן קצת" "לא מתאמנים עם חרב כזאת! אם רצית להתאמן היית צריכה לקנות לך חרב אימונים משלך!...אם רק היית מבקשת הייתי מלמד אותך" "אבל זאת כל כך נוחה לי ביד" "זאת החרב שלי! והיא לא חרב אימונים!" כך זה המשיך כאשר לבסוף אדריאן הבין שאי אפשר לנצח בוויכוח איתה כי היא פשוט לא הגיונית ולא מבינה מה היא עשתה לא בסדר. כנראה שיש לנשים איזו בעיית הבנה לגבי כמה דברים כמו רכוש פרטי של החבר שלהן. הן חושבות שאם יש להן את המיטה שלו אז יש להן גם את החרב שלו! עוד רגע היא תחליט שיש לה גם את הנבל היפיפייה שלו ואז...ואז... הוא לא רוצה לחשוב על זה! במקום זה הוא פעל לפי האמרה הידועה "אם אינך יכול לנצח אותן, הצטרף אליהן" והסכים ללכת איתה לקנות לה חרב אימונים וללמד אותה להשתמש בה. וחוץ מזה היא התנצלה, עם העיניים הגדולות הלחות האלו, נראית כמו ילדה בעונש. הלב נמס. אוף! ירדנו למטה ופגשנו את סילו, בסיבוב השתייה (מים כמובן) המי יודע כמה שלו, בעל הפונדק הסתכל עליו במבט מרוצה להפתעת אדריאן ואז סילו הסביר לו ש"היו בעיות" ומילות הקסם "אדריאן יטפל" תיקנו אותן. o-ow בירור קצר הבהיר לאדריאן שזה לא בעייתי כמו רצח, יותר עניין של תשלום בהקפה. סילו והילד אכלו ארוחת בוקר לא שגרתית של דגים ובעל הפונדק סירב לכלול את הארוחה הזאת תחת ההגדרה של ארוחת-בוקר-כלולה-במחיר כי זה הטריח את אחד ממלצריו ללכת לשוק לקנות דגים טריים. העלות הייתה מוגזמת אבל אדריאן שילם אותה בשקט וקיבל מסילו עוד צדפה כחולה, השקעה עתידית או בזבוז כסף טוב על שגרירים מחו"ל, כך או כך אדריאן מוכן כרגע לספוג את ההוצאה. לאחר סידור העניין הזה אדריאן יצא עם דומיניק לקנות לה חרב אימונים משלה. הם התחילו בשוק, שם שני סוחרי נשק מפוקפקים הציעו להם חרבות יפות לעין אך לא מאוזנות כל כך טוב ובעלות חריץ בלהב שגורם לשריקת הלהב על כל תזוזה קטנה שלו, אדריאן אפילו חשב שהחרב שרקה כאשר הרוח הקלילה נשבה לידה! show off swords הסוחר התעקש לספר להם אדגה עך החרב המעוטרת בציפוי כסף הוא טען שזו חרבו של "גרגוריאן המופלא" מעניין שהסוחר השני הראה להם חרב זהה לחלוטין, כולל הציפוי המטופש, השריקה המבדחת והאיזון הקלוקל רק הפעם היא הייתה חרבו של "נחשון"! למשמע המחיר המופקע שהם דרשו על החרבות העלובות הללו דומיניק החווירה ואדריאן הסביר להם שהם לא מחפשים חרב מופלאה אלא רק חרב אימונים והם לא ירצו "להעליב את החרבות המופלאות הללו בשימוש כל כך לא הירואי". הסוחרים הציגו בפניהם חרבות אחרות, מאוזנות יותר, פשוטות יותר ווטבות למדי לאימון התחלתי אבל דומיניק סירבה לקנות אותן. אדריאן לא עזר לה להתמקח, זו האחראיות שלה לקנות לעצמה חרב. אם היא חושבת שיש לה הזכות להתעסק עם החרב שלו אז הוא חושב שיש לה הזכות לקנות לעצמה אחת משלה, בלי טיפת עזרה כספית או התמקחותית ממנו. בקושי ייעוץ על איכות החרב. היא הבינה שממנו לא תבוא הישועה ומדוכאת החליטה לחזור לפונדק. אדריאן הסכים, הוא רצה לבדוק אם המכתבים ששלח אתמול קיבלו תשובה. בפונדק הם פגשו את סילו שוב על הבר, שותה...מים! הוא סיפר שהוא והילד הלכו לשחות והמים היו מלוכלכים. מישהו זורק אשפה למי האגם. מאוד מוזר, מעולם לא הייתה נטייה ללכלך את המים בעיר, אחרי הכל אלו גם מי השתייה שלה. אדריאן סיפר להם שהייתה פעם קנוניה להרעיל מים באיזה נהר בקרבת מקום, משהו על זריקת גופות מוכבדות עם אבנים למים אבל זה נפטר בסופו של דבר. אולי מישהו מנסה לשחזר את המעשה. דומיניק התיישבה על הבר מדוכאת והזמינה לשתות... מים! המנהג הזה של סילו מדבק! פניו של הפונדקאי זרחו כאשר כבר ראה את הרווח על השתכרות משעה כל כך מוקדמת ביום על הפרצוף המדוכא שלה אבל אז נפלו פניו והוא מזג לה...מים. סילו שאל אם אנחנו נשואים והסברנו לו שלא, רק מאורסים בינתיים. לרגע הוא נראה מודאג ואז נרגע באומרו "סילו דואג שילד לא ייחשף לדברים לא מוסריים". אדריאן משך בכתפיו. הילד ידע במוקדם או במאוחר, מבוגרים אף פעם לא מצליחים להבין עד כמה ילידים יודעים יותר ממה שהם חושדים. אדריאן יודע כי בצעירותו שימש לא פעם כאוזן קשבת עבור חברו מהעולם התחתון ובארמון הילדים תמיד התלחשו על כל העסקים המפוקפקים של האצילים הפחות זהירים שחשבו שילדים קטנים הם חמודים וטיפשים, כמו חיות מחמד. דומיניק המדוכאת סיפרה לסילו על החוויות הקשות שעברו עליה הבוקר בניסיון לקנות לעצמה חרב וסילו החליט שהוא עוזר לה לקנות ולרחוב הם יצאו. אדריאן ישב לקרוא את מכתבי התשובה ולשלוח כמה משלו, קובע פגישה עם אנשים מוקדם למחרת בבוקר, כיוון שהלילות לא בטוחים עם רוחות רפאים ושדים שמסתובבים ברחובות. דומיניק וסילו חזרו עם חרב לא רעה בכלל וסיפור משעשע על תחרות "מי יותר צפוני" מצד אחד ומצד שני "למי יש יותר בראבאדו פוליטי" בתור שומר ראשו של שגריר מלכותי סילו מפגין יכולת התמודדות יפה עם עקרונות פוליטיים, מעניין למה הוא לא מוכן להכיר בכך שהוא צריך להתחיל להשתמש בכסף מקומי. אדריאן "שלח" את דומיניק לטפל בחרב שהשיג עבורה סילו בחינם ממחסני המשמר המלכותי. להחזיק בחרב אומר גם לדעת לטפל בה, לנקות אותה, להשחיז אותה ולהלחם איתה. אבל זה גם עוד אומר לדעת לטפל, לנקות ולשמור על כל האביזרים הנלווים כמו רצועות, נדן, אבזמים ועוד. לקראת ערב הילד ודומיניק הלכו לישון ואדריאן נשאר לשוחח עם סילו. ממש לפני רדת החשיכה נכנס לפונדק אורח ממוזל ומוזר. הוא היה גבוה. מאוד גבוהה, אולי יותר מ2 מטר כי הוא היה צריך להתכופף בכניסה לחדר. הוא היה לבוש בבגדים רחבים שאי אפשר היה להבחין בשום דבר עליו, הוא יכל להחביא 4 חרבות בתוך החליפה הזאת. פניו היו מוסתרות גם הן, טיפוס נורא מסתורי, אבל זה העניין שלו, לא שלנו. אדריאן וסילו המשיכו לשוחח על כל מיני דברים ואדריאן הציע לנגן בשביל סילו משהו שחיבר על כלי נגינה צפוני. סילו הסכים ואדריאן הלך להוריד את הקונכייה. ישב בנוחות וניגן "ים" על הקונכייה סילו מאוד אהב את הקטע המוזיקלי למרות שהסגנון היה שונה מהמוכר בצפון. אדריאן הראה לו את הנבל שלו הם ישבו ושוחחו על כל מיני דברים, מחכים לאימת רוחות הרפאים והשדים שתתחיל, אדריאן בהיכון עם הנבל שלו להשתיק אותם מיד כשיחלו. אבל הם לא התחילו. מוזר ביותר! סילו ואדריאן החליפו מבטים ועלו למעלה לבדוק מחלון החדר של דומיניק ואדריאן את המצב בחוץ. שקט. כמה נרות עוד דלקו ברחוב ואף רוח רעה לא באה לכבות אותם. מרחוק מכיוון הארמון נשמעו כמה יבבות מצמררות אבל כאן היה רק שקט. הם דיברו בשקט על לצאת החוצה ולבדוק מה קורה בחוץ ודומיניק התעוררה והחליטה לבוא איתם. בשקט בשקט ירדנו דרך החלון. והלכנו ברחובות החשוכים. תוך זמן קצר קבענו שמעגל השקט מהרוחות עוטף את החלק המזרחי של העיר ובהערכה גסה הפונדק שלנו עמד במרכזו של המעגל. חזרנו לפונדק ועברנו בכל המסדרונות שלו אבל לא מצאנו שום דבר חשוד. אדריאן וסילו החליטו לנסות משהו חדש. אדריאן יצא החוצה עם הקונכייה וניגן "רוחות רפאים" מחוץ לדלת הראשית וסילו חיכה בחדר הכניסה לראות אם משהו מיושבי הפונדק מתעורר או יורד לבדוק למה הקסם של שמרחיק רוחות לא עובד. התוכנית הייתה טובה ויעילה כמו כוסות רוח למת. לאחר כמה זמן שזה לא עבד אדריאן חזר פנימה והם הלכו לישון, תמהים על פשר כל העניין ובעי תיאוריות מוזרות יותר ויותר מרגע לרגע.
 

DDN

New member
נוסגות' - כאן ושם.

תחילה, משורשרת הפגישה הקודמת (כי היא עדיין בעמוד הראשי.
 

DDN

New member
תקציר הפגישה מיום שישי ה13.8

"ווקס און - ווקס אוף" קמנו בבוקר, דומיניק כהרגלה מוקדם, ויצאה לחצר להתאמן בחרב החדשה שלה. סיילו הגיע מעט מאוחר יותר והציע להדריך אותה בדרכי "רקדני המים". "דניאל סאן צריך ללמוד לתפוס חתול לפני שילמד קאראטה", אמר מיסטר מיאגי ברצינות, "רק אז, יכול להיות זריז מספיק בשביל ללמוד קאראטה". זה היה האתגר הראשון שסיילו הציב בפני דומיניק. "אישה דומיניק תופסת חתול, אישה דומיניק יכולה להיות רקדן מים", אמר. דומיניק, ללא קושי ממשי הגיעה אל החתול השחור והשמן של בעל הפונדק, הרימה אותו בידיה והגישה אותו אל סיילו. הוא לא היה מרוצה, סיילו - לא החתול. הוא הצביע על חתול ג'ינג'י ודק למראה שעמד במקום אחר והכריז: "אישה דומיניק מביאה חתול קשור". דומיניק פנתה לכיוון החתול, "כמה קשה זה כבר יכול להיות?" חשבה הבלונדה, היא ניסתה באותה אסטרטגיה שהביאה לידיה את חתול הבית המפונק של בעל הפונדק, וזכתה בארבעה פסים אדומים וכואבים על כף ידה. החתול הפנה אליה את גבו והלך משם. דומיניק החלה לעקוב אחרי החתול המנוול, סיילו הולך מאחוריה. היה לה רושם ברור שבליבו הוא צוחק עליה. התקרית השניה מול החתול הייתה ליד חומת אבן קטנה, מעין גדר בין חצרות. דומיניק עקפה את החתול וניסתה לזנק אליו במהירות. היא אינה קלילה מספיק, קפיצת המשוכה מעבר לחומה צלחה בהצלחה אך החתול קפץ מעליה, מזכה אותה בארבעה פסים אדומים על לחייה ועוד ארבעה על זרועה הימנית. כואב! ובזאת, פנה החתול ללכת. "דניאל סאן!" קרא מיסטר מיאגי, "כשתסיים לשחק עם החתול, בוא תלך בשיווי משקל על המעקה". "בכיף!" ענה דניאל ומיאגי מיהר להוסיף: "עם עיניים קשורות וידיים קשורות" "אחרי אישה דומיניק תופסת את החתול, היא הולכת על החומה עם עיניים וידיים קשורות" הכריז סיילו. דומיניק הביטה בו במבט מבוהל (הדמויות המצויירות שנפתחו בבועת מחשבה מעל ראשה של דומיניק הכו בסיילו עם פטיש ענקי), "אישה דומיניק הולכת לאכול ארוחת בוקר ולמרוח משהו על הפצע" היא הכריזה, "בשם האלוהים! אני מתחילה לדבר כמוהו!" חשבה לעצמה. דומיניק הגיעה לפונדק חזרה עם סיילו, שמיהר להציע לה מי מלח עבור שריטות החתול. לשמחתה של דומיניק, היא ניסתה את מי המלח רק על השריטות בידה, היא נתנה לאדריאן לרפא בקסם את אלו שעל פניה. לפתע נכנס לפונדק אדם אפלולי למראה, לבוש בגדים כהים. הוא דרש לדבר עם אדריאן בארבע עיניים, ואדריאן למרבה הפלא הסכים. סיילו המשיך לדבר על מסורת רקדני המים ולאחר זמן מה דומיניק יצאה לסידורים. היו לה שתי מטרות בעיר - למצוא רמזים על מיקומה של אמא שלה, ולמצוא עבודה מכניסה. שתי המטרות היו כשלון - היא לא מצאה ולו רמז קט על אמא שלה, והעבודה היחידה שמצאה היא כמלצרית בפונדק. כבר בבוקר אחרי המשמרת הראשונה היא הודיעה להם שזה לא עבודה בשבילה. ואז, בלילה הציע לה אדריאן - למה שלא תחפשי דרישות עבודה להרפתקנים. מבריק! חשבה לעצמה. למה אני לא חשבתי על זה? בבוקר - מצאה הודעה אטרקטיבית על לוח המודעות בפונדק - משרת של קוסם כלשהו נרצח, 500 מטבעות זהב למי שיסגיר אותו. 500 מטבעות זהב? מעולה! דומיניק לבשה את בגדי החוקר האציל שלה, חבשה את כובע ההרפתקנות המחודד עם הנוצה, ענדה את חרב הסיף החדשה שלה והלכה לכיוון בית הקוסם.
 

DDN

New member
ההמשך כאן

בדיוק כשעמדה להיכנס לבית הקוסם, אדריאן יצא ממנו. "אדריאן! מה אתה עושה פה?" הוא החזיר להם חפץ שאבד להם לדבריו. דומיניק שיתפה אותו ברעיון הפרס על הימצאות הרוצח. מעניין. .. . היא נכנסה פנימה ודיברה עם (זה היה רב המשרתים? או הקוסם עצמו? אני לא זוכר) מסתבר שבאישון לילה פלשו לבית הקוסם והרגו את אחד המשרתים. לא נעים, וגנבו תיבה קטנה, אותה תיבה שאדריאן בדיוק החזיר. מה לאדריאן ולתיבה? המשרתת שראתה את הרוצח נמצאת בחופש היום. דומיניק תחזור מחר. היא חזרה לפונדק וראתה את אדריאן שוב מסתודד עם אותו בחור אפלולי. "זו שיחה פרטית" אמר לה אדריאן עת עמדה להתיישב בשולחן לידו, אז היא הלכה לבאר לשתות כוס מים. ("הצפוני הזה מדבק!" חשב לעצמו בעל הפונדק, עת מעליו הופיעו דמויות מצויירות שתלו את הצפוני שותה המים). סיילו הצטרף אל דומיניק, הביט בחדות בכיוון הבחור שישב עם אדריאן ואמר לדומיניק, "סיילו צריך להזהיר את חבר אנדריאן, הוא מדבר עם מישהו שמאוד דומה לרוצח". דומיניק הביטה בבחור האפלולי ונענה בראשה, "לא דומים", אך סיילו החל להסביר ואמנם דמיון לא היה, אבל משהו חשוד אחר היה בו. כאילו הוא אינו מתאים לגוף בו הוא נמצא. מעניין. "אישה דומיניק תפסה כבר חתול?" שאל סיילו, "בוא נראה אותך עושה זאת", אמרה דומיניק בהתרסה. סיילו חבש כפפות עור, הידק את צווארונו, שלף את חרבו, חתך את כף ידו וטפטף אל כוס מים. שתה אותם, הרים את חרבו באוויר, ופנה איתה לצאת. דומיניק מיהרה אחריו. הם הגיעו, עוקבים אחרי שביל ההרסה שהחתול תעלול השאיר אחריו, שם סיילו נאבק קשות עם החתול הפרחח עד שתפס וקשר אותו. דומיניק מחאה כפיים. אז הוא לא רק דיבורים. "אני אתפוס את החתול מחר, בוא נלך אל החומה היום". אמרה. הם הגיעו אל החומה, וסיילו וידא שעיניה של דומיניק קשורות. היא רצה על החומה, מזנקת לקראת הסוף ונוחתת על החומה הבאה אחריה. קשה. אבל. . . .היא הצליחה! "יפה מאוד", אמר סיילו, "ועכשיו גם עם ידיים קשורות". אררררר, דומיניק שכחה מזה. לאחר שסיילו קשר את ידיה של דומיניק היא הלכה שוב בחשש על החומה, קפצה, הצליחה להתייצב, בקושי, אבל נשארה לעמוד. קהל שעבר השליך מעט מטבעות. "יפה מאוד אישה דומיניק!" מחא סיילו כפיים, "עכשיו אישה דומיניק הולכת על חומה עם עיניים מכוסות, ידיים קשורות ורגליים קשורות". "מה?!" הזדעקה הבלונדה, "איך אני יכולה לרוץ על החומה עם רגליים קשורות?" "אין לכם הדרומיים חוש הומור?" שאל סיילו בתמימות, צוחק. דומיניק צחקה, איבדה שיווי משקל ונפלה מהחומה, לקול צחוקו של הקהל שנאסף. נחבטה בפניה בנפילה. לאחר סירובו של סיילו לשחרר ממנה את הכבלים היא עשתה זו בעצמה. הם חזרו לפונדק. "עכשיו אפשר להתחיל לאמן אישה דומיניק" אמר לה סיילו. בפונדק, לאחר שריפא את פניה (שוב), הודיע אדריאן לדומיניק שהוא מתכנן ללכת בלילה הרדוף לבית הקברות. נתנו לו רמז, והוא רוצה ללכת לחקור. הוא אמר לה שיש לו שיקוי אחד, שיכול להגן עליו מפני הרוחות ושהיא לא יכולה לבוא איתו. היא התרגזה עליו על המשימה ההתאבדותית שלקח על עצמו, אך הוא היה נחוש. היא שילבה ידיים בזעף, הפנתה לו גב והודיעה לו שהיא לא מרוצה. אך הוא היה נחוש (הוא הצליח בגלגול הצלה נגד פולנים). היא ירדה לבאר למטה, הזמינה לעצמה משקה חזק יותר ממים. שוב סיילו הגיע מתישהו להצטרף אליה. היא סיפרה לו על מה שקורה. סיילו הסכים איתה שזה מסוכן. סיילו נשבע לה שהוא ישמור על אדריאן חי, גם אם זה אומר להשאיר אותו קשור בפונדק. דומיניק וסיילו החליפו שבועות דם - כל אחד חתך את ידו אל תוך כוס מים, והם שתו את הכוסות הנגדיות, תוך כדי הבטחה - סיילו לשמור על אדריאן חי, ודומיניק לשמור על הילד טיבו עד שסיילו יחזור. סיילו ואדריאן החלו לדבר, ולפתע הגיח משום מקום איש מוזר שטען שהוא קוסם, הוא נראה מבולבל ומוזר, הוא טען שהוא יכול להרחיק את הרוחות, וסיפר על איזו מפלצת שיצר בטעות שאוכלת מתכת בנוסף לאנשים. כנראה שהוא ילך בסוף עם סיילו ואדריאן. דומיניק עלתה לחדר של הנסיך טיבו, הוא היה עסוק במשחק מחשבתי שאדריאן השאיר לו, עם אבנים וצבעים. הוא סיפר לדומיניק על הצפון, והתעניין בהרפתקאות שעברו. הוא שאל על יחסיה עם אדריאן, והיא סיפרה לו גם שסיילו מאמן אותה להיות רקדנית מים. הוא היה מאוד ביקורתי כלפי סיילו. הוא הודיע לה, שכדי לשמור עליו, היא צריכה להישבע גם בפניו, היא נשבעה בפניו שבועת מים להגן עליו מכל רע במידה כל עוד וסיילו מגן על אדריאן ואינו בסביבה להגן עליו. היא פנתה לנסות להבין את משחק המחשבה, וטיבו החל להפריח כדורים צבעוניים באוויר. ואז נשמע קולו של חתול. דומיניק נדרכה, ואז גם הייתה שריטה ארוכה על הדלת. דומיניק פרצה אותה עם פגיון הנץ שלה בידה, כדי לראות את אדריאן וסיילו צוחקים להם בהנאה. היא לא הייתה משועשעת. כלל וכלל לא. סיילו חזר אל החדר של הילד, ודומיניק חזרה לחדר המשותף שלה ושל אדריאן, תוך כדי העברת ביקורת על ארוסה שהוא מבלה יותר מדי זמן עם סיילו (מי שמדברת) אוי - מה קורה לאנשים, הצפוניזם הזה מדבק. דומיניק המסכנה.
 
מנהל פורום טיפש לא מבין.

דומיניק לומדת להיות רקדנית מים. דומיניק היא בת של קשת ראשונה של הברון והולכת להיות רקדנית מים ראשונה של דרום.
 

dragon zlotnik

New member
זה כמו סמים

קודם כל היא שותה רק מים עכשיו היא מדברת כמוהו, מה קורה כאן?!?!?!!!!?!?!?! חייבים לעשות משהו בנידון!!! תמיד אמרתי שהצפוניים האלה מסוכנים!!!!
 

Nihau

New member
קצת על מעללי אדריאן באותו הזמן

הבחור השמח התעורר בשעה סבירה באותו היום, לא כמו המטורללים הללו שקמים בשעות 5 לפנות בוקר. הבחורים האחרים בחייה של דומיניק לימדו אותה דברים רעים. זה התחיל באביה שלימד אותה להלחם בעוד אימא מנסה להפוך אותה לליידי, המשיך בארוסה דומיניק שבמותו לימד אותה שאי אפשר לסמוך על גברים שיחזרו ממשימות מסוכנות, לאחר מכן קוואי שלימד אותה לקום ב4 בבוקר וכעת סיילו שמלמד אותה לדבר מוזר ולשתות הרבה מים? אדריאן לימד אותה לנגן כדי להופיע ולקבל כסף על יכולת וכשרון ולא על מראה גוף ועבודה שלא מנצלת את יכולותיה כראוי. הוא לימד אותה שעירוניים יש לשפוט אינדיבידואלית ולא גלובאלית. לימד אותה שהוא תמיד חוזר ממשימות ושהוא יכול לדאוג לעצמו ולה גם במצבים קשים, הציל את חייה לפחות אותו מספר פעמים שהצילה את חייו. אבל הוא בהחלט נכשל קשות בללמד אותה לישון עד מאוחר ולא לקחת סיכונים מיותרים. הוא קם, ירד למטה כדי לאכול ארוחת בוקר ונרעש למראה שריטות איומות ומכוערות העטרות את פניה של אהובתו. היא סיפרה שסיילו אימן אותה בלתפוס חתול... והתוצאות היו בינתיים עגומות. הוא ריפא את השריטות הללו במגע יד רך ועדין על לחיה, מהמהם לעצמו לחן קליל במקום לצקצק בלשונו. בעוד הוא יושב לאכול איתה ארוחת בוקר הופיע איזה זר שלפי מראהו שייך לעולם התחתון יותר של העיר. הזר התעקש לדבר עם אדריאן בפרטיות ועכשיו, לפני שהבחור המסכן אפילו התחיל לאכול. הוא נראה מודאג אז אדריאן הסתקרן מספיק כדי ללכת לשוחח איתו. במהלך השיחה הפרטית הזו הזר הזדהה בשם לואיג'י ונתן לאדריאן שקיק אבקה וקופסה נעולה בקסם. הוא הסביר שאת השקיק מצא ליד אחד הקברים בבית הקברות המלכותי ושהתיבה היא משהו קסום שהוא קנה באיזה דוכן בשוק ולא מצליח לפתוח. הוא סיפר שהוא היה בבית הקברות כי הוא ניסה למצוא דרך להיפטר מרוחות הרפאים שלדעתו הנחרצת נובעים מבית הקברות המלכותי. אדריאן הסכים לחקור את העניין והציע לו שהוא גם יבדוק את הקסם על התיבה. הוא אכן עשה את שני הדברים הללו. בביקור בארמון הוא שוחח עם ראש הבארדים הוא דיווח על כל מעלליו, נתן עותק של הסיפור השלם של קורותיהם בצפון, כולל הלחימה בשגור וניצחון על הוואגות. הוא סיפר על השגריר הצפוני שתחת חסותו ואז התפנה לשאול לגבי קורות הממלכה בהעדרו וגילה שהמלכה המזויפת כבר לא שולטת בעיר- היא נעלמה בנסיבות מסתוריות יחד עם כל פמלייתה לפני כ4 חודשים. מוזר מאוד מאוד. המלך החדש אינו זמין כעת אבל אפשר להשאיר הודעה אחרי הצפצוף. הקוסמים המלכותיים בדקו את האבקה בשקיק והסבירו שהיא מרכיב קסם המשמש בקסמים הקשורים להעברה של חפצים ולמניפולציה של אדמה. מאוד מוזר. הם גם כמעט חטפו שבץ כשהראה להם את התיבה וסיפרו לו שהיא רכוש גנוב של איזה קוסם שנרצח לפני יומיים. הם רצו לקחת את התיבה אבל אדריאן שהתחייב בפני לואיג'י להחזיר לו את התיבה עם תשובה אמר שהוא לא יכול לתת להם אותה אבל שהוא יחזיר אותה בעצמו לבית משפחת הנרצח. המוניטין הגבוה והטוב שלו הציל אותו שוב והם הסכימו. הוא ביקר בבית הקברות שנראה שקט לחלוטין, שום דבר לא במקומו, הכל רגוע. הוא חזר לפונדק והתיישב בחדרו לבדוק את התיבה. למחרת בבוקר נפגש עם לואיג'י שוב והסביר לו שאת התיבה אפשר לפתוח רק עם מפתח קסום המיועד לפתיחתה. כיוון שהוא לא יכול לפתוח אותה ויש להחזירה לבית הנרצח אדריאן שכנע את לואיג'י שיתן לו להחזיר את התיבה ושיתחלק איתו בכל פרס שיתנו לו על החזרתה. לואיג'י אמר לו שאם הוא כבר הולך לדבר עם משפחת הקוסם הזה כדאי שיבקש מהם קמיע או שיקוי לדחיית רוחות הרפאים כדי שיוכל ללכת לבית הקברות בלילה ולראות מה קורה שם. הוא אכן עשה זאת וקנה מהם משחה הטובה לשעתיים ושיקוי הטוב לכל הלילה. את המשחה והפרס (5 פ"ז) נתן ללואיג'י ואת השיקוי שמר לעצמו. אחר הצוהריים אדריאן שוחח עם הנסיך קצת על קסם, לימד אותו משחק מחשבה שעוזר להפנים את ההגיון של אלמנטי הקסם השונים- מוקטן לארבעה צבעים המייצגים את 4 האלמנטים כפי שסינה לימדה אותו שהצפוניים רואים קסם- במקום שבע המייצגים עבורו את 7 התווים. הילד סיפר לו על מעלליו באגם, הזוהמה שזורקים פנימה, על המחילות שמצא מתחת לעיר, על הפתח היחיד שהן יוצאות אליו בתוך העיר- לדעתו מטופש כיוון שאיך אנשי העיר יכולים ליהנות מחור אחד בלבד לכל העיר? הוא סיפר שכל המחילות האלו לא הובילו לשום מקום אבל הוא כן מצא חדר ובו המון עצמות. הוא שלף עצם אדם כזאת- לבנה לחלוטין- ואמר שזה מוזר. מצד אחד העצמות זקנות - לבנות לגמרי, ומצד שני הן טריות במים - הן עדיין לא כוסו בירוקת כך שהן לא שהו במים הרבה זמן... אדריאן שאל אותו איפה החדר הזה בערך ממוקם על האי וקיבל תחושה הוא יודע בדיוק איפה- מתחת לבית הקברות. הוא חלק עם הילד את ההשערות שלו- שמישהו משתמש בקסם עם האבקה כדי ליצור בקרקע את המחילות והחדר התת מימי ולהעביר לשם את עצמותיהם של אצילי ווילנדורף. וזה למה הרוחות כועסות. ובצדק! אדריאן לקח את העצם כדי לקבור אותה הלילה בבית הקברות והלך לספר לדומיניק על התוכנית שלו לצאת לחקור בלילה את בית הקברות. הא החליטה שהיא מארץ המיתולוגית הקרויה פולניה ועשתה לו סצנות מהן התעלם בנחישות. אימו לא ניסתה עליו תרגילים מלוכלכים כאילה מעולם ותמיד נתנה לו את החופש לעשות כפי שליבו חפץ אפילו אם הייתה צריכה לחבוש פצעים לאחר מכן ולעזור לו להבין מה לא היה בסדר בדרך הפעולה שנקט. היו כמה נשים שחשבו ששהותן במיטתו מידי פעם נותנת להן את הזכות לנהל לו את החיים אבל הן למדו די מהר שזו הדרך המהירה ביותר לאבד את ערכן בעיניו. פגישה אחת עם הקצה החד של החרב שלו כאשר ניסו להיכנס לחדרו ללא רשותו הבהירה את העניין בצורה חד משמעית והיו מספיק נשים אחרות ששמחו על העפת המתחרות הטיפשות מהדרך. דומיניק החליטה לנקוט בדרך ערמומית אם כי בסופו של דבר טובה וחתמה ברית דם עם סיילו שישגיח על אדריאן בעוד דומיניק משגיחה על הנסיך. אדריאן לא רצה לעשות מזה הרבה רעש כאשר הוא והקוסם התמהוני (עליו סיפר דני) יצאו לדרך, עם סיילו. בערך באמצע הדרך לארמון אדריאן הראה לסיילו את השיקוי ורצה להסביר לו שיש לו רק אחד כזה ואולי הם יתחלקו בזה חצי חצי כאשר סיילו ביקש לבחון את השיקוי ואדריאן נתן לו אותו והופ הצפוני שתה את כל השיקוי ונגמר. אדריאן הביט בו בהלם על החוצפה כאשר זה היתמם לו ואמר שהוא באמת חשב שלזה אדריאן מתכוון כיוון שסיילו לוחם טוב ממנו וכו... אדריאן הסביר לו שהוא רק רצה לתת לו לבחון את השיקוי ושפעם הבאה ישאל לפני שהוא עושה מעשים כאילו עם רכושם של אחרים. סיילו הסכים ויצא לטייל מחוץ לאזור ההגנה של הקוסם התמהוני. הוא בהחלט הסתדר לא רע עם המצב אז אדריאן שמח שהשיקוי אכן עובד. בהגיעם לשערי הארמון הקוסם התמהוניי פתח אותם בקסם בעוד סיילו מטפס כחתול על החומה. אדריאן הוביל ועד מהירה סיילו קיבל את העצם מאדריאן בליווי הוראה לקבור אותה בקבר הנכון. הרוחות כמעט תקפו את סיילו שעשה טקס קבורה מהיר ביותר כשהרוח לה העצם שייכת התחילה להתקיף אותו ועברה את הקסם של השיקוי. העצם נקברה ועמה גם הרוח שקטה. הטקס הצפוני התקבל. סיילו הבטיח שיערוך טקס צפוני תת מימי קולקטיבי לכל הרוחות בחדר התת מימי וחזרנו חזרה לפונדק. הקוסם התמהוני הפעיל קסם פתיחה על הדלת הנעולה היטב ונכנסנו פנימה- לפחות 5 שעות מוקדם ממה שאדריאן ציפה בתחילה. כדי להחזיר לדומיניק על היחס המרגיז שלה אדריאן וסיילו התעללו בה עם חיקויי חתול והיא בלעה את הפיתיון עם החוט והמצוף! היא כמעט רצחה אותם מרוב היסטריה נגד ה"חתול הרשע" ששרט את דלת חדרה באמצע הלילה כאשר בחוץ רוחות רפאים משתוללות. צחקנו עליה והעמדנו פני תמימים והלכנו לישון. מחר צריך לראות איך להשיג אישור מלכותי ועזרה מהכוהנים של העיר בביצוע טקס הקבורה וצריך למצוא מי היה הקוסם שפשע כך לעיר, למתיה ולתושביה.
 
למעלה