יפה ועצובה 18
New member
נואשת..
אני לא יודעת מה לעשות. רק יודעת שנאי חייבת לכתוב. אין לי בכלל עם מי לדבר, ואני מרגישה פשוט פתאטית. הבחור ההוא, שאז היה כל כך מעודד אותי וסתם נותן לי קצת סיבה לחייך, כבר באמת לא מתחבר בכלל. ואני נמצאת עכשיו בשלב ממש ממש קשה בחיים שלי. יש לי החלטה ענקית שאני צריכה לעשות, והיא ההחלטה הכי קשה שהייתיצריכה לעשות בחיים שלי. ואני כל כך צריכה עידוד וחברה ופשוט מישהו לדבר איתו, ופשוט אין לי... ומרוב שאין לי עם מי לדבר אני מציקה ומנדנדת למישהו אחר שיש אצלי במסנג'ר, ונראה לי שהוא כבר מתחיל ממש לקחת אותי כמובן מאליו והוא אף פעם לא פונה אליי וגם כשאני מדברת איתו הוא לא הכי איתי..(טוב נו, אולי זה גם בגלל שהוא מאוד מבוקש ויש לו המון חברים באייסי ובמסנג'ר אז הוא עונה על איזה 70 הודעות בבת אחת..). אבל בקיצור, אני מרגישה ממש רע, וגם מאוכזבת מהבחור ההוא וכבר מתחילה לחשוב שאולי אני עשיתי משהו שהוא ככה ניתק איתי קשר בצורה כזאת... אני גם שוקלת לכתוב לו אימייל ולהפנות אותו לבלוג שלי שיראה מה אני מרגישה, אבל אני לא בטוחה אם זה רעיון כזה טוב.. בהתחלה לא רציתי לחשוב אפילו על רעיון כזה, כי אמרתי לעצמי 'טוב, אם הוא לא רוצה קשר איתי, או אם הוא עסוק, אז בסדר,גם אני עסוקה..גם אני לא צריכה לדבר איתו'... כי חשבתיעל הגאווה העצמית שלי ועל זה שנאי לא צריכה להשפיל את עצמי לידו. אבל.. עכשיו אני מתחילה לחשוב שאולי הוא באמת לא מבין איך הוא התנהג, ואולי פשוט סתם לגרום לו קצת רגשות אשמה.. אז זה עניין אחד. האם להפנות אותו לבלוג שלי, או לא... עניין אחר הוא שאני מרגישה שנאי מכורה למסנג'ר.. יש לי שם איזה 40 ומשהו אנשים, אבל מתוכם אני מדברת עכשיו רק עם החבר של הבחור ההוא. וכמו שכבר אמרתי, אני כאילו מתחילה להתקרצץ עליו, וממש בא לי פשוט להפסיק להיכנס לשם או להיכנס אבל לאלשלוח לו יותר הודעות... אבל אני לא מסוגלת. חוץ מזה שנאי יודעת שזה לא יגרום לו פתאום להתגעגע אליי אומשהו, כי יש לו מספיק אנשיםאחרים שמדברים איתו, ובכלל,לא נראה לי שאני מעניינת אותו יותר מדיי. (למרות שגם איתו נפגשתי כמה פעמים והיה לי איתו קשר קצת יותר אישי מסתם ווירטואלי). ואני מרגישה שרק הוא חוץ מהבחור ההוא יכול גם באיזה שהיא צורה להבין אותי. רק שנראה לי שנאי לא יותר מדיי מעניינת אותו...וזה כלכך מבאס... אני נזכרת בימים ההם שאני והבחור ההוא היינו מדברים...בכל ההתרגשות והציפייה לשיחות והעניין והכל... וזה קצתצובט בלב. כי זה נעלם. הכל נעלם. וכבר אין עם מי לדבר. ואנשים אחרים לדבר איתם אין לי. ואני לא יודעת מה לעשות, אני ממש משתגעת... אני נמצאת בתקופה ממש גרועה בחיים שלי ואני מתחילה לאבד אמון בבני אדם...כבר לא מאמינה שיש מישהו שבאמת יהיה לו אכפת ממני... שאי פעם עוד יהיה לי טוב... אני כל כך רוצה שדברים ישתנו,אלב כלום לא קורה...כלום לא קורה...ואני צריכה להחילט החלטה שתשפיע על העתיד שלי באופן רציני, ואני לא יודעת מה לעשות....... אני פשוט רוצה להחליף חיים. או למות.
אני לא יודעת מה לעשות. רק יודעת שנאי חייבת לכתוב. אין לי בכלל עם מי לדבר, ואני מרגישה פשוט פתאטית. הבחור ההוא, שאז היה כל כך מעודד אותי וסתם נותן לי קצת סיבה לחייך, כבר באמת לא מתחבר בכלל. ואני נמצאת עכשיו בשלב ממש ממש קשה בחיים שלי. יש לי החלטה ענקית שאני צריכה לעשות, והיא ההחלטה הכי קשה שהייתיצריכה לעשות בחיים שלי. ואני כל כך צריכה עידוד וחברה ופשוט מישהו לדבר איתו, ופשוט אין לי... ומרוב שאין לי עם מי לדבר אני מציקה ומנדנדת למישהו אחר שיש אצלי במסנג'ר, ונראה לי שהוא כבר מתחיל ממש לקחת אותי כמובן מאליו והוא אף פעם לא פונה אליי וגם כשאני מדברת איתו הוא לא הכי איתי..(טוב נו, אולי זה גם בגלל שהוא מאוד מבוקש ויש לו המון חברים באייסי ובמסנג'ר אז הוא עונה על איזה 70 הודעות בבת אחת..). אבל בקיצור, אני מרגישה ממש רע, וגם מאוכזבת מהבחור ההוא וכבר מתחילה לחשוב שאולי אני עשיתי משהו שהוא ככה ניתק איתי קשר בצורה כזאת... אני גם שוקלת לכתוב לו אימייל ולהפנות אותו לבלוג שלי שיראה מה אני מרגישה, אבל אני לא בטוחה אם זה רעיון כזה טוב.. בהתחלה לא רציתי לחשוב אפילו על רעיון כזה, כי אמרתי לעצמי 'טוב, אם הוא לא רוצה קשר איתי, או אם הוא עסוק, אז בסדר,גם אני עסוקה..גם אני לא צריכה לדבר איתו'... כי חשבתיעל הגאווה העצמית שלי ועל זה שנאי לא צריכה להשפיל את עצמי לידו. אבל.. עכשיו אני מתחילה לחשוב שאולי הוא באמת לא מבין איך הוא התנהג, ואולי פשוט סתם לגרום לו קצת רגשות אשמה.. אז זה עניין אחד. האם להפנות אותו לבלוג שלי, או לא... עניין אחר הוא שאני מרגישה שנאי מכורה למסנג'ר.. יש לי שם איזה 40 ומשהו אנשים, אבל מתוכם אני מדברת עכשיו רק עם החבר של הבחור ההוא. וכמו שכבר אמרתי, אני כאילו מתחילה להתקרצץ עליו, וממש בא לי פשוט להפסיק להיכנס לשם או להיכנס אבל לאלשלוח לו יותר הודעות... אבל אני לא מסוגלת. חוץ מזה שנאי יודעת שזה לא יגרום לו פתאום להתגעגע אליי אומשהו, כי יש לו מספיק אנשיםאחרים שמדברים איתו, ובכלל,לא נראה לי שאני מעניינת אותו יותר מדיי. (למרות שגם איתו נפגשתי כמה פעמים והיה לי איתו קשר קצת יותר אישי מסתם ווירטואלי). ואני מרגישה שרק הוא חוץ מהבחור ההוא יכול גם באיזה שהיא צורה להבין אותי. רק שנראה לי שנאי לא יותר מדיי מעניינת אותו...וזה כלכך מבאס... אני נזכרת בימים ההם שאני והבחור ההוא היינו מדברים...בכל ההתרגשות והציפייה לשיחות והעניין והכל... וזה קצתצובט בלב. כי זה נעלם. הכל נעלם. וכבר אין עם מי לדבר. ואנשים אחרים לדבר איתם אין לי. ואני לא יודעת מה לעשות, אני ממש משתגעת... אני נמצאת בתקופה ממש גרועה בחיים שלי ואני מתחילה לאבד אמון בבני אדם...כבר לא מאמינה שיש מישהו שבאמת יהיה לו אכפת ממני... שאי פעם עוד יהיה לי טוב... אני כל כך רוצה שדברים ישתנו,אלב כלום לא קורה...כלום לא קורה...ואני צריכה להחילט החלטה שתשפיע על העתיד שלי באופן רציני, ואני לא יודעת מה לעשות....... אני פשוט רוצה להחליף חיים. או למות.