נואשת ..........
- פותח הנושא אריאל בתי
- פורסם בתאריך
נואשת ..........
היי לכן/ם
אני אמא לתינוק בן שנה וחודש.
ילד מקסים , שני במשפחה, אח לילדה בת 3.5 שנים.
הוא בכיין מאוד עוד מיומו הראשון. היו ימים שהיה בוכה 80% מהיום ונרגע רק על הידיים. לא סבל מעולם מגזים.
מאוד מאוד קשור אלי , בוכה כשרואה אותי ורוצה רק את תשומת ליבי ובעיקר רוצה להיות על הידיים. אני מתמודדת איתו מגיל 3 שבועות בעניין הרצון להיות על הידיים. גם כשנמצא אצל אביו - ורואה אותי, מבקש לעבור אלי.
עם בעיית ה"ידיים" אני עוד יכולה להתמודד אך הבעיה היותר רצינית היא אופי השינה שלו:
בכל יום הוא אוכל באזור השעה 17 ארוחת ערב, ובאזור השעה 19 בקבוק - האכלה זו נמשכת קרוב לשעה עם הפסקות יזומות שלו.
הוא הולך כל יום לישון באזור השעה 20:00 , אחרי טקס שינה ורוטינה קבועים.
אפשר לומר שהוא ישן ברציפות מהשעה 20 ועד לשעה 01 בערך. או אז מתחילות השכמות חוזרות ונישנות.... ישנם לילות שאני קמה אליו 4-5 פעמים. בכל קימה שלו הוא בוכה, אני מושיבה אותו במיטה שלו, הוא לוגם מעט מים עם עיניים עצומות (דגש על מים ולא האכלה), אני הופכת אותו חזרה על בטנו והוא חוזר לישון עד לקימה הבאה ... לבסוף הוא קם סופית באזור השעה 06.
כך לילה אחר לילה אחר לילה ... מיותר לציין שגם בעלי וגם אני ממוטטים מעייפות, הדבר משפיע על הלך הרוח בבית, על המצברוח וסף העצבים ...
התופעה נמשכת כבר 2-3 חודשים, דבר שלדעתי שולל בעיה רפואית כמו שיניים או חולי. הוא מכוסה בשמיכת פוך וישן עם בגדים מינימאליים כדי שלא יתבשל מחום (חולצת געטקס' ארוכה ומכנס ארוך דק ללא גרביים). הוא לא יוצא מהפוך כלל. ישן רק על הבטן מגיל חודש.
זהו כאמור ילדי השני, אין לי ניסיון עם שינה רופפת שכזו מאחר ובתי לא היתה כך.
אני מבקשת עצתכם המלומדת:
ראשית, מה לדעתכם גורם לו להתעורר כך כל לילה. אולי פה טמון הפיתרון - כשאדע מה הבעיה.
שנית, אני גורסת שההתמודדות שלנו ברגע שהוא מתעורר-היא תקינה: אין אוכל, אין ידיים , אין שירים ודיבורים אלא מעט מים וחזרה למיטה. ברור שהוא לא צמא
כי לא יתכן שילד יהיה צמא כל שעה/שעתיים.... לכן לדעתי הוא צמא לתשומת לב וטו לא.. אז איך נממנעים מזה ? איך מחזירים אותו לשינה רצופה ?
אשמח לעצותיכם.
תודה מראש,
א
היי לכן/ם
אני אמא לתינוק בן שנה וחודש.
ילד מקסים , שני במשפחה, אח לילדה בת 3.5 שנים.
הוא בכיין מאוד עוד מיומו הראשון. היו ימים שהיה בוכה 80% מהיום ונרגע רק על הידיים. לא סבל מעולם מגזים.
מאוד מאוד קשור אלי , בוכה כשרואה אותי ורוצה רק את תשומת ליבי ובעיקר רוצה להיות על הידיים. אני מתמודדת איתו מגיל 3 שבועות בעניין הרצון להיות על הידיים. גם כשנמצא אצל אביו - ורואה אותי, מבקש לעבור אלי.
עם בעיית ה"ידיים" אני עוד יכולה להתמודד אך הבעיה היותר רצינית היא אופי השינה שלו:
בכל יום הוא אוכל באזור השעה 17 ארוחת ערב, ובאזור השעה 19 בקבוק - האכלה זו נמשכת קרוב לשעה עם הפסקות יזומות שלו.
הוא הולך כל יום לישון באזור השעה 20:00 , אחרי טקס שינה ורוטינה קבועים.
אפשר לומר שהוא ישן ברציפות מהשעה 20 ועד לשעה 01 בערך. או אז מתחילות השכמות חוזרות ונישנות.... ישנם לילות שאני קמה אליו 4-5 פעמים. בכל קימה שלו הוא בוכה, אני מושיבה אותו במיטה שלו, הוא לוגם מעט מים עם עיניים עצומות (דגש על מים ולא האכלה), אני הופכת אותו חזרה על בטנו והוא חוזר לישון עד לקימה הבאה ... לבסוף הוא קם סופית באזור השעה 06.
כך לילה אחר לילה אחר לילה ... מיותר לציין שגם בעלי וגם אני ממוטטים מעייפות, הדבר משפיע על הלך הרוח בבית, על המצברוח וסף העצבים ...
התופעה נמשכת כבר 2-3 חודשים, דבר שלדעתי שולל בעיה רפואית כמו שיניים או חולי. הוא מכוסה בשמיכת פוך וישן עם בגדים מינימאליים כדי שלא יתבשל מחום (חולצת געטקס' ארוכה ומכנס ארוך דק ללא גרביים). הוא לא יוצא מהפוך כלל. ישן רק על הבטן מגיל חודש.
זהו כאמור ילדי השני, אין לי ניסיון עם שינה רופפת שכזו מאחר ובתי לא היתה כך.
אני מבקשת עצתכם המלומדת:
ראשית, מה לדעתכם גורם לו להתעורר כך כל לילה. אולי פה טמון הפיתרון - כשאדע מה הבעיה.
שנית, אני גורסת שההתמודדות שלנו ברגע שהוא מתעורר-היא תקינה: אין אוכל, אין ידיים , אין שירים ודיבורים אלא מעט מים וחזרה למיטה. ברור שהוא לא צמא
כי לא יתכן שילד יהיה צמא כל שעה/שעתיים.... לכן לדעתי הוא צמא לתשומת לב וטו לא.. אז איך נממנעים מזה ? איך מחזירים אותו לשינה רצופה ?
אשמח לעצותיכם.
תודה מראש,
א
בגלל מחזורי השינה
מה שקורה שבסוף מחזור שינה הוא מתעורר ועוד לא יודע לחזור לישון לבד.
אז מהיום והלאה אל תושיבי אותו לשתות, כי זה הרגל לא נכון, הוא צריך להתרגל לחזור לישון בלי ההתעוררות המלאה, בהתחלה תשבי לידו ורק תגעי בו תנענעי קצת שידע שהוא לא לבד, אפשר גם להוסיף קול כמו : ששש, אני כאן... בשקט... אחרי שהוא ילמד לוותר על השתיה ולהרגע רק עם מגע, תורידי גם את המגע....
אפשרות אחרת זה מוצץ, אבל אז הילד מאבד אותו בלילה וצריך להכין סטוק שידע למצוא ולא תצטרכי לחפש ב3 בבוקר לאיפה עף המוצץ.
 
לגבי הבכי הממושך - תבדקי בעיה של ויסות חושי עם מרפאה בעיסוק לתינוקות
מה שקורה שבסוף מחזור שינה הוא מתעורר ועוד לא יודע לחזור לישון לבד.
אז מהיום והלאה אל תושיבי אותו לשתות, כי זה הרגל לא נכון, הוא צריך להתרגל לחזור לישון בלי ההתעוררות המלאה, בהתחלה תשבי לידו ורק תגעי בו תנענעי קצת שידע שהוא לא לבד, אפשר גם להוסיף קול כמו : ששש, אני כאן... בשקט... אחרי שהוא ילמד לוותר על השתיה ולהרגע רק עם מגע, תורידי גם את המגע....
אפשרות אחרת זה מוצץ, אבל אז הילד מאבד אותו בלילה וצריך להכין סטוק שידע למצוא ולא תצטרכי לחפש ב3 בבוקר לאיפה עף המוצץ.
 
לגבי הבכי הממושך - תבדקי בעיה של ויסות חושי עם מרפאה בעיסוק לתינוקות
מבינה מאוד מאוד את הקושי שלך
אומנם בנותי כבר בשנות העשרה אך עדיין זוכרת את הלילות המסוייטים, במיוחד בגלל שהיו רבים כאלו לאורך זמן אצלנו
 
בדיעבד אני חושבת שזה הרבה רצון או יותר נכון צורך בתשומת לב/ יחס וכד'.
לא שסבלו מחוסר אבל לכל אחד יש את הסף הנדרש שלו.
(אני חיה בתחושה שאם הינו בלינה משפחתית הלילות וכלל הרבה דברים היו שונים.
אך אין לי איך להוכיח את זה כמובן וגם שמעתי על מקרים של לינה משפחתית ולילות מסויטים כי הילד רוצה לישון דווקא בצד הזה ולא זה וכד')
 
שאלה: מי קם אליו בלילה?
 
אצלנו באחת התקופות (בגיל מבוגר יותר) עזר פשוט להגיד שאבא מטפל בלילה.
די הכחיד את ההתעוררויות.
 
בגלל שהוספת את נושא הבכי במהלך היום אני תוהה ממה בוכה? האם אולי כלל תחושותיו לא נעימות?
שמעתי (והכרתי שניים כאלו) שעד גיל שנה וחצי + היו ילדים בוכים/ממעטים לישון וכד' וברגע שהחלו ללכת וטיפה לדבר פתאום משהו השתנה בהם והתאזן.
אומנם בנותי כבר בשנות העשרה אך עדיין זוכרת את הלילות המסוייטים, במיוחד בגלל שהיו רבים כאלו לאורך זמן אצלנו
 
בדיעבד אני חושבת שזה הרבה רצון או יותר נכון צורך בתשומת לב/ יחס וכד'.
לא שסבלו מחוסר אבל לכל אחד יש את הסף הנדרש שלו.
(אני חיה בתחושה שאם הינו בלינה משפחתית הלילות וכלל הרבה דברים היו שונים.
אך אין לי איך להוכיח את זה כמובן וגם שמעתי על מקרים של לינה משפחתית ולילות מסויטים כי הילד רוצה לישון דווקא בצד הזה ולא זה וכד')
 
שאלה: מי קם אליו בלילה?
 
אצלנו באחת התקופות (בגיל מבוגר יותר) עזר פשוט להגיד שאבא מטפל בלילה.
די הכחיד את ההתעוררויות.
 
בגלל שהוספת את נושא הבכי במהלך היום אני תוהה ממה בוכה? האם אולי כלל תחושותיו לא נעימות?
שמעתי (והכרתי שניים כאלו) שעד גיל שנה וחצי + היו ילדים בוכים/ממעטים לישון וכד' וברגע שהחלו ללכת וטיפה לדבר פתאום משהו השתנה בהם והתאזן.
אני כאן כדי לטעת בך תקווה:
בכורי בכה כמו שאת מתארת מאז היוולדו. כשהמטפלת החלה לעבוד אצלי היא לא הבינה איך קורה דבר כזה שאי אפשר להתרחק מהילד ולו לשניה, מה שאומר שזה לא היה ״רק פינוק של אמא״. לא יכולתי ללכת לא לשתות קפה, לא להתקלח ולא לשירותים. הוא נזקק לי בטווח הראיה שלו כל(!) הזמן.
כמו שמישהוא אמרה כאן, בשלב מאוחר יותר אבחנו אצלו תת-ויסות חושי, אבל לדעתי אין לזה ממש קשר. זה היה יותר צורך בקרבה פיזית, חוסר בטחון. גם בלילה הוא נזקק לשינה במקום מאוד מגן וצפוף ולכן במשך זמן מה ישן בעריסה של העגלה. יחד עם זאת הוא ישן לא רע.
אני לא יכולה לאמר לך באיזה שלב זה פסק, אבל ביום בהיר אחד זה פסק מעצמו.
אני גם הנפקתי אותו עד גיל 11 חודשים לערך ובלילה, כשהיה מתעורר ליניקה, הייתי לוקחת אותו אלי למיטה, מניקה אותו בשכיבה ושנינו היינו נרדמים ככה עד הבוקר, מה שאומר שאכן נזקק לחום הגוף שלנו ולתחושת מוגנות. אני יודע ש״בטרם״ נגד זה, אבל לא היתה לי ברירה ולנו זה התאים.
יש תקווה! המשיכי להמעיט בתשומת לב וזה פשוט יעבור. נכון, זה מערער את כל האיזון בבית ובזוגיות, אבל הי, זו הרי ״תרומתם״ של הילדים למשפחה
נ.ב. היום הוא מקסים ומאוד מאוד מאוד ע צ מ א י !!!
בכורי בכה כמו שאת מתארת מאז היוולדו. כשהמטפלת החלה לעבוד אצלי היא לא הבינה איך קורה דבר כזה שאי אפשר להתרחק מהילד ולו לשניה, מה שאומר שזה לא היה ״רק פינוק של אמא״. לא יכולתי ללכת לא לשתות קפה, לא להתקלח ולא לשירותים. הוא נזקק לי בטווח הראיה שלו כל(!) הזמן.
כמו שמישהוא אמרה כאן, בשלב מאוחר יותר אבחנו אצלו תת-ויסות חושי, אבל לדעתי אין לזה ממש קשר. זה היה יותר צורך בקרבה פיזית, חוסר בטחון. גם בלילה הוא נזקק לשינה במקום מאוד מגן וצפוף ולכן במשך זמן מה ישן בעריסה של העגלה. יחד עם זאת הוא ישן לא רע.
אני לא יכולה לאמר לך באיזה שלב זה פסק, אבל ביום בהיר אחד זה פסק מעצמו.
אני גם הנפקתי אותו עד גיל 11 חודשים לערך ובלילה, כשהיה מתעורר ליניקה, הייתי לוקחת אותו אלי למיטה, מניקה אותו בשכיבה ושנינו היינו נרדמים ככה עד הבוקר, מה שאומר שאכן נזקק לחום הגוף שלנו ולתחושת מוגנות. אני יודע ש״בטרם״ נגד זה, אבל לא היתה לי ברירה ולנו זה התאים.
יש תקווה! המשיכי להמעיט בתשומת לב וזה פשוט יעבור. נכון, זה מערער את כל האיזון בבית ובזוגיות, אבל הי, זו הרי ״תרומתם״ של הילדים למשפחה
נ.ב. היום הוא מקסים ומאוד מאוד מאוד ע צ מ א י !!!
יש דבר כזה שנקרא יועצת שינה
במקומך הייתי מחפשת אחת כזו.
הוא ישן בצהריים ? אולי לנסות לקצר לו שנ"ץ ולמשוך אותו בלילות (לדחות את הרוטינה) לתשע או עשר אם את מצליחה.
ברמה האישית אין לי נסיון עם תדירות קימות לילה ככזאת אינטנסיבית. היו קמים אצלי בלילות אבל פעם אחת, או בלילה לא מוצלח פעמיים. לא 4-5 פעמים.
לא פלא שאת ממוטטת.
במקומך הייתי מחפשת אחת כזו.
הוא ישן בצהריים ? אולי לנסות לקצר לו שנ"ץ ולמשוך אותו בלילות (לדחות את הרוטינה) לתשע או עשר אם את מצליחה.
ברמה האישית אין לי נסיון עם תדירות קימות לילה ככזאת אינטנסיבית. היו קמים אצלי בלילות אבל פעם אחת, או בלילה לא מוצלח פעמיים. לא 4-5 פעמים.
לא פלא שאת ממוטטת.
אמה וודהאוז
New member
אצלי כולם היו ילדי ידיים
ואף אחד מהם לא נתן לנו ממש לישון, במיוחד לא הצעיר, שעד גיל שלוש ומשהו היה מעיר אותי כמה פעמים בלילה. למעשה, מסוף ההיריון הראשון במשך שמונה שנים כמעט לא ישנתי לילה רצוף...
אני אף פעם לא הצלחתי לעשות להם סדנאות חינוך, אולי כי לא האמנתי בזה בכל לבי. איפשהו נראה לי מובן שתינוק רוצה להיות בידיים, ועם הגדולים הלילות בסופו של דבר הסתדרו. עם הצעיר נאלצתי להיות קשוחה, אבל הוא כבר היה בגיל שיכולתי לדבר אתו ולהסביר לו את הדברים וגם לדעת שאין איזה משהו שנסתר מעיני. דרך אגב, עד היום הוא ילד שאוהב מאוד מגע, זקוק לחיבוקים ולחיבובים, ולעתים קרובות מתגנב אלינו למיטה לפנות בוקר, אבל עכשיו זה פחות מפריע לנו.
ואף אחד מהם לא נתן לנו ממש לישון, במיוחד לא הצעיר, שעד גיל שלוש ומשהו היה מעיר אותי כמה פעמים בלילה. למעשה, מסוף ההיריון הראשון במשך שמונה שנים כמעט לא ישנתי לילה רצוף...
אני אף פעם לא הצלחתי לעשות להם סדנאות חינוך, אולי כי לא האמנתי בזה בכל לבי. איפשהו נראה לי מובן שתינוק רוצה להיות בידיים, ועם הגדולים הלילות בסופו של דבר הסתדרו. עם הצעיר נאלצתי להיות קשוחה, אבל הוא כבר היה בגיל שיכולתי לדבר אתו ולהסביר לו את הדברים וגם לדעת שאין איזה משהו שנסתר מעיני. דרך אגב, עד היום הוא ילד שאוהב מאוד מגע, זקוק לחיבוקים ולחיבובים, ולעתים קרובות מתגנב אלינו למיטה לפנות בוקר, אבל עכשיו זה פחות מפריע לנו.
אמה וודהאוז
New member
אמה וודהאוז
New member
נזכרתי בעוד משהו
כשהצעיר היה בן קצת יותר משנה (היום בן 15
) היתה תקופה שתדירות הקימות בלילה עלתה והמליצו לי לתת לו את הבקבוק האחרון לפני השינה יותר מאוחר ויותר סמיך. במקום המטרנה הסטנדרטית נתתי בלילות איזו דייסה סמיכה וכבדה יותר, לצערי לא ממש זוכרת בדיוק מה זה היה (נרכש בסופר) אבל זה עזר וסחב אותו יותר שעות לילה.
בהצלחה !
כשהצעיר היה בן קצת יותר משנה (היום בן 15
בהצלחה !
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.