נואשת ..........
היי לכן/ם
אני אמא לתינוק בן שנה וחודש.
ילד מקסים , שני במשפחה, אח לילדה בת 3.5 שנים.
הוא בכיין מאוד עוד מיומו הראשון. היו ימים שהיה בוכה 80% מהיום ונרגע רק על הידיים. לא סבל מעולם מגזים.
מאוד מאוד קשור אלי , בוכה כשרואה אותי ורוצה רק את תשומת ליבי ובעיקר רוצה להיות על הידיים. אני מתמודדת איתו מגיל 3 שבועות בעניין הרצון להיות על הידיים. גם כשנמצא אצל אביו - ורואה אותי, מבקש לעבור אלי.
עם בעיית ה"ידיים" אני עוד יכולה להתמודד אך הבעיה היותר רצינית היא אופי השינה שלו:
בכל יום הוא אוכל באזור השעה 17 ארוחת ערב, ובאזור השעה 19 בקבוק - האכלה זו נמשכת קרוב לשעה עם הפסקות יזומות שלו.
הוא הולך כל יום לישון באזור השעה 20:00 , אחרי טקס שינה ורוטינה קבועים.
אפשר לומר שהוא ישן ברציפות מהשעה 20 ועד לשעה 01 בערך. או אז מתחילות השכמות חוזרות ונישנות.... ישנם לילות שאני קמה אליו 4-5 פעמים. בכל קימה שלו הוא בוכה, אני מושיבה אותו במיטה שלו, הוא לוגם מעט מים עם עיניים עצומות (דגש על מים ולא האכלה), אני הופכת אותו חזרה על בטנו והוא חוזר לישון עד לקימה הבאה ... לבסוף הוא קם סופית באזור השעה 06.
כך לילה אחר לילה אחר לילה ... מיותר לציין שגם בעלי וגם אני ממוטטים מעייפות, הדבר משפיע על הלך הרוח בבית, על המצברוח וסף העצבים ...
התופעה נמשכת כבר 2-3 חודשים, דבר שלדעתי שולל בעיה רפואית כמו שיניים או חולי. הוא מכוסה בשמיכת פוך וישן עם בגדים מינימאליים כדי שלא יתבשל מחום (חולצת געטקס' ארוכה ומכנס ארוך דק ללא גרביים). הוא לא יוצא מהפוך כלל. ישן רק על הבטן מגיל חודש.
זהו כאמור ילדי השני, אין לי ניסיון עם שינה רופפת שכזו מאחר ובתי לא היתה כך.
אני מבקשת עצתכם המלומדת:
ראשית, מה לדעתכם גורם לו להתעורר כך כל לילה. אולי פה טמון הפיתרון - כשאדע מה הבעיה.
שנית, אני גורסת שההתמודדות שלנו ברגע שהוא מתעורר-היא תקינה: אין אוכל, אין ידיים , אין שירים ודיבורים אלא מעט מים וחזרה למיטה. ברור שהוא לא צמא
כי לא יתכן שילד יהיה צמא כל שעה/שעתיים.... לכן לדעתי הוא צמא לתשומת לב וטו לא.. אז איך נממנעים מזה ? איך מחזירים אותו לשינה רצופה ?
אשמח לעצותיכם.
תודה מראש,
א