premadonna
New member
נואשת מאהבה
אז ככה: נפרדנו אחרי שלוש שנים וחמישה חודשים בדיוק. היינו אמורים לטוס יחד חודש הבא לחו"ל לגור ולעבוד שם. הכל התפוצץ לי בפנים. הוא עדיין טס (יש לו משפחה שם) אני לעומת זאת הייתי צריכה לבטל את כרטיס הטיסה. יום אחרי שנפרדנו שבוע שעבר הוא התחרט והתקשר. לא רציתי להיפגש איתו מיידית לדבר אז קבענו שהוא יתקשר כמה ימים אחרי ואז ניפגש. בזמן הזה הוא הספיק שוב פעם להתחרט. כואב לי הלב... אני לא מפסיקה לבכות. אם זה בנסיעה או ביציאה או כשאני רואה טלויזיה. אני הולכת לישון בשעות מאוחרות וקמה עם כאבי ראש רציניים. אני לא בטוחה איך להתמודד אם זה. אני לא עובדת ולא לומדת כרגע לא לומדת מבחירה ולא עובדת כי פיטרו אותי ומאז לא מצאתי עבודה. אז אני כל היום בבית סגורה... עם כל התמונות והמזכרות שנשארו לי ממנו אחרי שלוש וחצי שנים כמעט. מה אני אמורה לעשות עכשיו? איך אני יוצאת מזה? אני אשמח לשמוע תגובות, הצעות ופתרונות.
נ.ב החלטתי שאני טסה חודש הבא ללונדון (יש לי דרכון אירופאי) כדי לעבוד כי אין לי מה לחפש פה. אבל ככל שהזמן מתקרב קשה לי לעזוב, ואני מפחדת שאני לא יצליח לעשות את זה כי אני לא רוצה להיות לבד.
אז ככה: נפרדנו אחרי שלוש שנים וחמישה חודשים בדיוק. היינו אמורים לטוס יחד חודש הבא לחו"ל לגור ולעבוד שם. הכל התפוצץ לי בפנים. הוא עדיין טס (יש לו משפחה שם) אני לעומת זאת הייתי צריכה לבטל את כרטיס הטיסה. יום אחרי שנפרדנו שבוע שעבר הוא התחרט והתקשר. לא רציתי להיפגש איתו מיידית לדבר אז קבענו שהוא יתקשר כמה ימים אחרי ואז ניפגש. בזמן הזה הוא הספיק שוב פעם להתחרט. כואב לי הלב... אני לא מפסיקה לבכות. אם זה בנסיעה או ביציאה או כשאני רואה טלויזיה. אני הולכת לישון בשעות מאוחרות וקמה עם כאבי ראש רציניים. אני לא בטוחה איך להתמודד אם זה. אני לא עובדת ולא לומדת כרגע לא לומדת מבחירה ולא עובדת כי פיטרו אותי ומאז לא מצאתי עבודה. אז אני כל היום בבית סגורה... עם כל התמונות והמזכרות שנשארו לי ממנו אחרי שלוש וחצי שנים כמעט. מה אני אמורה לעשות עכשיו? איך אני יוצאת מזה? אני אשמח לשמוע תגובות, הצעות ופתרונות.
