נוֹקְטוּרְן

[טאKילה]

נוֹקְטוּרְן

עֶרֶב כָּהוּי רָכַן עַל חַלּוֹנִי אַחֲרֵי מַסָּע רַגְלִי מְפָרֵךְ עֲרָפֶל צַמְרִירִי נִסְנַק לְתוֹךְ הָרֵיקָנוּת וְיָרֵחַ בּוֹדֵד מָט רֵאוֹתָיו לִנְשֹׁם, אֲוִיר צוֹנֵן בְּצָמָא גּוֹמֵעַ עַד שֶׁהִתְחִילוּ קוֹפְאִים אֲבָרָיו . נְעִימָה מֶלַנְכּוֹלִית בּוֹקַעַת מִמֶּרְחָק פְּסַנְתֵּר כִּנּוֹר גַּם נֵבֶל תֹּף וְחָלִיל אֵלֶּה וְאֵלֶּה פּוֹרְטִים בִּי שְׁתִיקוֹת מֵאוֹתָן מִלִּים שֶׁלֹּא לוֹמַר . בַּחוּץ הַחֹשֶׁךְ בְּמִשְׁקָפָיו הַשְׁחֹרִים רָכוּב עַל קַטְנוֹעַ, דּוֹהֵר בִּפְרָאוּת בִּכְבִישַׁי הַתּוֹעִים. וְטִפְטוּף טוֹרְדָנִי מִבֶּרֶז יָשָׁן מַזְכִּיר תְּמוּנָה נִשְׁכַּחַת עַל קִיר אָפֹר, מְאֻבָּק . הַלַּיְלָה טוֹרֵף שְׁנָתִי כְּאַנְחַת הָאוֹחַ וּדִּמְעוֹתַי מוּטָחוֹת לְכָל הָרוּחוֹת מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת אֶל הָרְחוֹב, לַכְּלָבִים בְּחוּצוֹת הָעִיר . רַק חִקְרֵי לִבִּי עוֹד מְפַשְׁפְּשִׁים בְּאֶצְבָּעוֹת מְרֻפָּשׁוֹת נוֹבְרִים וְנוֹבְרִים כְּחֲתוּלֵי אַשְׁפָּתוֹת

 

[ריקי די]

עיר

בעיר השקטה הזו ריח עשן מדורות רחוק וזכרון אבנים בני אלפיים שנה, גבעה אחת חטפה מראה אגם מנומנם. הלכנו יחפים מנופנפים לרוח על אותו זכרון נושב, שפתיים נשקו לגופי ולחש הזוי חזה בסתר כשלקחתי אותך אל תוכי. העיר עודה סובבת אפלה, נוצרת לילות אהבה אל נופה.

 

[המונשרי]

אפיסת כוחות

באה אליך קרבה צעד ועוד צעד עדר סוסים שועט ברקותיי אני נוודת ללא נווה מדבר כחשופית מזדחלת לאיטי אדמה אדומה בשערי כך צעד ועוד צעד כמה קל לומר נואש פאטה מורגנה 40 מעלות בצל הכביש נראה רטוב אך אל תטעה זו אשליה אני צמאה לטיפת מים למשב אויר צונן שיעבור בבשרי עיניים ננעצות בגבי אני שומעת ליחשושים הנושאים את שמי לשווא הד של צחוק מתגלגל ואחריו היתממות והעמדת פנים כאילו הכל פרי דמיון מזרחי עשיר כאילו דבר לא ארע...