אם ההודעה לא נמחקה
אני אקח את זה כאישור לדבר על נושא אוף טופיק (הקישור לנשים ממש, אבל ממש מאולץ). באחת השרשראות האחרות יש דיון על חופש הדיבור והסתה. תגידו, בינינו, מודעות כאלה לא הרבה יותר סביר שיביאו לאלימות מאשר כל "הסתה" בכוונה תחילה? מה, באמת, הטריגר שלכן לאלימות? אצלי, זה כל העיסוק וההנצחה של קורבנות טרור. אני רואה את התמונות, וכל מה שאני חושבת זה שעוד לא נקמתי. ילדות יותר צעירות מאח שלי נרצחות, ועוד לא נקמתי את מותן. עוד לא רצחתי ילדות ערביות. ודווקא הסו קולד הסתה היא מה שמאפס אותי. כשאני קוראת או שומעת משפטים כמו זה שכתבתי עכשיו (קריאות לרצח ערבים וכו´) אני קולטת כמה הם מטומטמים. כמה אני לא רוצה להיות חלק מהם. אישית, הנצחה מעוררת בי זעם, הסתה מרגיעה אותי. היא המראה שמוצבת מולי ושואלת, זה באמת מה שאת רוצה להיות? אנשים מגוחכים כמו פט רוברטסון הם הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לקהילה ההומו-לסבית. אף אחד לא ירצה להזדהות איתו, לחשוב שהוא דומה לו באיזה אופן. חוץ מזה, הוא מהווה קומיק רליף נפלא.