נהנה מכל רגע - הודעה לבן טל-שחר
הי בן, שאלה ושני שיתופים: בדרכי הביתה אחרי השעור הבוקר שאלתי את עצמי - בעקבות התרגול בזוגות שעשינו - עם מי אתה מתרגל (עם בכלל). כלומר, מלבד האימונים שאתה מעביר ובהם גם אתה עושה חימום / גמישות / חזרה על התנועות כאשר אתה מלמד אותן, האם יש לך פרטנרים ברמתך (למשל חברים שלמדו איתך אצל אותו מורה) איתם אתה מתאמן? האם זה בכלל נחוץ (אני מניח שהתשובה היא כן, אבל בכל זאת)? באימון הקודם (רביעי שעבר) בו תרגלנו, סער ואני, קרב (קרב?) ידיים ורגליים, יצאתי בתחושה שאמנם נהניתי מהפיזיות של התרגול, אבל אני לא ממש מרוצה. הרגשתי שהייתי לחוץ מדי, נוקשה מדי ולא נשמתי מספיק. כמו כן הרגשתי שלא פעלתי באמת מתוך התבוננות על מה שקורה לי ולפרטנר שלי, אלא יותר הגבתי אוטומטית. לאחר האימון ועד השעור של היום בבוקר עבדתי עם עצמי מדי פעם כשאני מדמיין את מצב הקרב / תרגול, ומנסה לשנות את הנקודות שלא היו לי נוחות. וראה זה פלא, היום בסוף השיעור כשתרגלנו קרב ידיים, הרגשתי כל כך הרבה יותר טוב. הייתי יותר רגוע, הייתי ער למה שקורה, הקפדתי לנשום (גם אם זה היה כרוך בלעשות מעין הפסקה - תוך כדי המשך תנועה - ולקחת כמה נשימות ארוכות יותר), עבדתי יחסית לאט יותר (כלומר, נתתי לעצמי זמן לחשוב וזמן להינות), הייתי יותר רך, פחות מתוח. ההבדל מאד משמעותי עבורי. ולבסוף, נהניתי מכל רגע והתמלאתי באנרגיה. זה פשוט עושה לי טוב. איזה כיף. הרבה הרבה תודה, פיני
הי בן, שאלה ושני שיתופים: בדרכי הביתה אחרי השעור הבוקר שאלתי את עצמי - בעקבות התרגול בזוגות שעשינו - עם מי אתה מתרגל (עם בכלל). כלומר, מלבד האימונים שאתה מעביר ובהם גם אתה עושה חימום / גמישות / חזרה על התנועות כאשר אתה מלמד אותן, האם יש לך פרטנרים ברמתך (למשל חברים שלמדו איתך אצל אותו מורה) איתם אתה מתאמן? האם זה בכלל נחוץ (אני מניח שהתשובה היא כן, אבל בכל זאת)? באימון הקודם (רביעי שעבר) בו תרגלנו, סער ואני, קרב (קרב?) ידיים ורגליים, יצאתי בתחושה שאמנם נהניתי מהפיזיות של התרגול, אבל אני לא ממש מרוצה. הרגשתי שהייתי לחוץ מדי, נוקשה מדי ולא נשמתי מספיק. כמו כן הרגשתי שלא פעלתי באמת מתוך התבוננות על מה שקורה לי ולפרטנר שלי, אלא יותר הגבתי אוטומטית. לאחר האימון ועד השעור של היום בבוקר עבדתי עם עצמי מדי פעם כשאני מדמיין את מצב הקרב / תרגול, ומנסה לשנות את הנקודות שלא היו לי נוחות. וראה זה פלא, היום בסוף השיעור כשתרגלנו קרב ידיים, הרגשתי כל כך הרבה יותר טוב. הייתי יותר רגוע, הייתי ער למה שקורה, הקפדתי לנשום (גם אם זה היה כרוך בלעשות מעין הפסקה - תוך כדי המשך תנועה - ולקחת כמה נשימות ארוכות יותר), עבדתי יחסית לאט יותר (כלומר, נתתי לעצמי זמן לחשוב וזמן להינות), הייתי יותר רך, פחות מתוח. ההבדל מאד משמעותי עבורי. ולבסוף, נהניתי מכל רגע והתמלאתי באנרגיה. זה פשוט עושה לי טוב. איזה כיף. הרבה הרבה תודה, פיני