סיכום מבחינתי וגם לגבי הפורום
בשוך הסערה על המכתב בנושא אגד, השרשור וקצת תגובות בהמיות, חזרתי יותר מפעם אחת לעיון בדברים שכתבתי ומצאתי הבדלי דקויות שהיו דווקא לטובת דברים חיוביים שבהודעה. ואכן, היו שם יותר מפעם אחת מילים כמו "יש בין..." או כתיבת צל"ש לכמה נהגים, כמה נהגים הם ידידיי ועוד. בקיצור לא זו הייתה הבעיה - לא דבריי גרמו לכמה לגלות את אופיים האמיתי, נהפוך הוא: עצם אפשרות הבמה שניתנה בידם להוצאת פורקן להשתחל בצורה בהמית וכך עוד פעם ועוד פעם. יותר מכך, הכותבים ואחד במיוחד, הגנו בחירוף נפש על המוסד שמממנו הם מתקיימים. יתרה מזו, התרשמתי שדווקא הללו לא נזקקים לתחבורה הציבורית וכיצד יבין השבע את הרעב?. אכזבתי הגדולה היא רק מהפורום. זה שנכנסתי אליו בהתלהבות כי הוא לדעתי עוסק בהבעיה הקשורה לקיומנו. דווקא הוא נתן במה - ולא פעם אחת! - לאפשרות של כניסת פה מלוכלך ושהוא הפורום מייצג את ה"אמא" של הבעיה שבה הוא עוסק. שכן, אלימות לא באה כך מהאוויר כי יש "וירוסים" שהם בגנים של האלימים בפוטנציה והללו רק צריכים את התנאים להתפתח והם רבים. לענייננו, הם מקבלים במה ללא עצירה או מחיקה. נכון, מנהלת הפורום שאני מאוד מעריכה, כנראה שהפעם הועמדה במבחן לא קל ולדעתי נכשלה. אמנם מדי פעם בקול ענות חולשה זרקה הודעה אבל הדבר ההכרחי והפשוט שהיה בסמכותה לא עשתה והוא מחיקה את אותן השתלחויות שעסקו בגילי, מה יש לי לעשות בחיים ואולי בעצם עצה יותר "מעשית"... בתחילה אולי נפגעתי אבל עד שהבנתי היכן אנו עומדים. כך או כך, הבמה ניתנה למכוער שבחיינו שדווקא הפורום נלחם בו. עתידי המנחם