נד נד ביאליק, נד נד

נד נד ביאליק, נד נד

עוד אין חדש. ממתינים בסבלנות. ומתוך בילוי עם הנכדות בארץ, אבל מה שהעלה את הנושא במחשבתי הוא דוקא הבילוי ע עם נכדתי כאן,בניכר. אם תבקרו בגן שעשועים תגלו שהשיר הפופולרי ביותר ליד מתקני הנדנדה הוא שירו של ביאליק נד, נד, נד, נד, רד, עלה, עלה ורד! מה למעלה? מה למטה? רק אני, אני ואתה. נד, נד, נד, נד, רד, עלה, עלה ורד! שנינו שקולים במאזניים בין הארץ לשמיים. טוב, בסדר בלי שתי השורות האחרונות... השיר מושר ע"י המטפלות, הסבתות, האמהות והגננות בגני הילדים. גם כאן בגן השעשועים, אני שומעת לא מעט את ביאליק... כריתי אוזן, וניסיתי לגלות אם גם כאן מתגלגל איזה שיר כזה, שמושר לכל כך הרבה פעוטות. ולא, לא שמעתי. חלק מזה ודאי נובע מריבוי תושבים זרים בארה"ב. אבל גם בין האמריקים לא שמעתי... ויכול להיות שאני טועה. דבר אחר לגמרי ב-YNET התפרסמה כתבה בשם תנו לפעוטת לחיות. על שיטות החינוך והשמות המודרניים הניתנים לילדים. גם לנו, הסבים והסבתות חלק בעניין. מעניין
 
../images/Emo42.gifשלום ליושבת בניכר.

אכן התאור שלך על שירי החצר משקפים נאמנה . גם אני נתקלתי בכך שזה השיר המושר לילדים. אבל לצערנו הדור הולך ופוחת. ישנם אנשים שמעולם לא שמעו או אינם זוכרים את "קן לציפור" ואחרים.
 
הקלאסיקה לא נשכחת...מצאתי בסטימצקי

אין ספור של אותם ספרים עם דפים קשיחים שגם הממש קטנטנים יכולים להנות שירי ביאליק...פשושי על כל פנים מידד כשאני פוצחת ,בנד נד , או רוץ בן סוסים או ,בוא אלי פרפר נחמד "[איתי אומר פה פה בינתיים] הם נעים או מצקצקים בלשון [דיו] והם רק בני שנה וחודשיים....
 
למעלה