נדפקתי סופית

נדפקתי סופית

מרגישה כזאת
,
הודעת קיטור ארוכה.
אחרי שבועיים גלולות ע"פ הוראת המחלקה הפסקתי לפני מס' ימים. קיבלתי כמו מבול באמצע יום בהיר-שטפון נוראי, אפילו הייתי קצת מופתעת (למרות שאין לי מושג למה, זה הרי היה ברור שאקבל).
אני ישר נכנסת לסרטים של חישובים-מתי אולטרסאונד, איך הבדיקות יצאו עם שבועות, ועוד אלפי חישובים שלא רלוונטים ורק מכניסים אותי לתסבוכים.
עכשיו רואה אותי מכרה בגינה (מכרה מסיבובי הזרעות) ואומרת לי שכשהיא התיאשה-היא נקלטה ועכשיו היא עם תינוק.
בנוסף אני רואה הודעות גירוי יתר שמתחברות עם הודעות דופק אחריהן ובטמטומי מתחילה לקוות לאיזה גירוי שאולי ידביק אותי בהריון גם.
בעבודה אני מתוסכלת וכל מה שאני יכולה לומר לבעלי זה שאני מתה כבר להיות בהריון כדי שאחרי הלידה אוכל להתפטר ולקבל פיצויים ולמרות שהשפיות שלי הולכת ואוזלת אין לי יכולת לחפש עבודה אחרת כי אני בטיפולים לילד שלישי כך שאני צריכה להודות על זה ששם לא עושים לי בעיות. דבר שלא מנע את התקפת הבכי שלי היום שהיתה מביכה כי ממש לא הרגשתי שהיא מגיעה ולא היה לי כח או רצון להסביר אותה. כל זה לפני ההורמונים!!! לסיום- אני רוצה הריון אבל לא זוכרת למה וגיסתי אומרת לי- נכון שאת לא מתגעגעת לחיתולים?.
והיכונו היכונו לעוד חג משפחתי. אז אני שואלת אתכן- אני נורמלית??? כי אני בהחלט מרגישה
רצינית.
 

פנדה30

New member


מי כמוני מבינה אותך.
אני בכלל אומרת שהראש לא רלוונטי לדיון פה. זה הכל הלב, וקצת הרחם. זה בכלל לא רצון, זה צורך.
וזר לא יבין.

מאחלת לך שאוטוטו זה יקרה.
 
למעלה