גם אצלנו
אני חדשה פה בפורום, עד עכשיו הייתי קוראת סמויה, אבל על השרשור הזה הייתי חייבת להגיב
הבן שלי בן 3.5, אובחן סופית לפני שלושה חודשים אבל היינו במעקב מגיל שנה וחצי, אצל רופאי גסטרו ורופאי ילדים. בדיקות דם שעשינו בגיל שנה וחצי היו שליליות. וחוץ ממשקל נמוך לא היו סיבות נוספות לחשוד בצליאק.
לפני כשנה הופיעו לבן שלי כתמים צהובים/חומים על השיניים וכאבי שיניים. עד אז היינו מטופלים טיפול מניעתי של מריחת פלואוריד אצל רופאת שיניים פרטית, מאוד הקפדנו על הגיינת פה, צחצוח יומי, המנעות ממתוקים ומיצים וכו'.
במהלך חצי השנה לאחר הופעת הכתמים התחילו להתפורר לבן שלי השיניים, בגלל חוסר אמייל והופיעו לו המון חורים (שלא נבעו מעששת אלא מפגם מיבני של השן). היינו כל כך מתוסכלים, עשו לו איטומים זמניים כל שבועיים בערך על החורים החדשים שכל הזמן התווספו לשיניים, וחיכינו לבקיעה של כל הטוחנות כדי לטפל בכל הפה יחד. זו היתה תקופה מאוד קשה וכואבת. ולכן כשכבר היינו צריכים לעשות את הטיפול כבר שמחנו שזה יהיה מאחורינו.
הטיפול נעשה בטשטוש בסירופ כלורל הידראט, 12 שיניים שמתוכן 6 כתרים והשאר סתימות וציפויים.
היה לא קל, הפה היה נפוח מאוד ביום שאחרי, והילד היה ממש גיבור. אבל זה היה שווה את המחיר ששילמנו.
היום השיניים מושלמות, אנחנו משתדלים להקפיד על ההגיינה מאוד ומקווים שלא נגרם נזק לשיניים הקבועות שעדיין לא בקעו.
כששקלנו איפה לעשות את הטיפול, הלכנו להתייעצות עם עוד שני רופאי שיניים פרטיים, ואחד מהם אמר כבדרך אגב שכשהוא רואה נזק כזה לשיניים הקבועות לפעמים זה מעיד על צליאק לא מטופל. מכיוון שהבן שלי גם סבל תקופה מסויימת מכאבי בטן (שהיינו בטוחים שנובעים מתולעים כי היו לו בעיקר בלילה) החלטנו שצריך לבדוק את עניין הצליאק שוב ואכן הבדיקות הפעם חזרו חיוביות (חיובי גבולי).
עכשיו אחרי שהבן שלי מאובחן (אחרי ביופסיה) ובדיאטה נטולת גלוטן אני כל הזמן מקווה שלא נגרם נזק לשיניים הקבועות אבל לפחות שמחה שהוא אובחן בגיל צעיר.
שיניים זה עסק לא זול, גם אני וגם בעלי סובלים הרבה מהשיניים, ולמרות הכאב (גם בכיס) מאוד מקפידים לטפל, כי הזנחה של שיניים רק גוררת הוצאה יותר גבוהה מאוחר יותר, שלא לדבר על הכאבים.
במקביל מאוד משתדלים שהצחצוח יהפוך להרגל ולא מוותרים לעולם, גם כשנוסעים לארוחת שבת אצל ההורים,לוקחים איתנו מברשת ומשחה למקרה שהילד יירדם בדרך חזרה.
הבן שלי שונא לצחצח שיניים, המשחה ממש מגעילה אותו, והוא הרבה פעמים יכול להקיא "בכוונה", לכן אני משתדלת לחכות קצת אחרי האוכל, לתת לו לנוח, ולצחצח לא בכוח אלא בהסכמה שלו.
המון בהצלחה!
