נגמרו לי המילים

[הקוסמת הורודה2]

נגמרו לי המילים

אני מדברת עכשיו רק כי אני רוצה להכיר אנשים מסויימים
וכי זה כורח הקיום.

 

[הקוסמת הורודה2]

עדיף לשתוק

 

[איזיגו1]

אפשר לדבר ואפשר לשתוק

ואפשר לבחור האם לדבר או לשתוק.
אולי אנחנו לא "בוחרים" להרגיש בודדים, ותחושת הבדידות גורמת לנו לנסות ולדבר.
בדידות היא תחושה שחסר לנו משהו ואנחנו רוצים למלא את החסר הזה, את החלל הזה, את הריק הזה, על ידי מישהו אחר
שיהיה לצידנו ויפיג את התחושה הזאת בנוכחותו.

ואולי יש דרך אחרת להפיג את התחושה הזאת.

 

[הקוסמת הורודה2]

אני לא כל כך צריכה אנשים תאמת.

אני צריכה אותם פעם בהרבה זמן ואני מאמינה שאפשר להתרגל
להיות בלי אנשים בכלל

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל בלי קשר רציתי הרבה זמן להיות

יותר בצד המקשיב.
ולנסות לבלום את הפה שלא ידבר אז זה יהיה ניסוי מעניין

 

[איזיגו1]

זה תרגיל מעניין.

 

[איזיגו1]

נכון, אפשר להתרגל

אפשר להתרגל לחיות בלי אנשים אחרים. אפשר להתרגל לחיות בלי לדבר. אפשר להתרגל
לחיות בלי קשר אנושי. השאלה שלי בשביל מה זה "טוב", כלומר מה זה עושה לנו לחיות בלי אנשים
מה המוטיבציה של לחיות בלי אנשים ובלי מילים.

 

[הקוסמת הורודה2]

שקט נפשי

אנשים הם כאב ראש

 

[הקוסמת הורודה2]

וגם אני שונאת להזדקק לאנשים

 

[lightflake]

אז תבררי עם עצמך ברצינות למה את צריכה אנשים?

אני לא מדבר עכשיו במובן שאת צריכה את החקלאי שיגדל את העגבנייה והאנשים שמוציאים נפט מהאדמה ואלו שהופכים את הנפט לבנזין בשביל המשאית והנהג של המשאית שיביא אותה למכולת ואת המוכר של המכולת שימכור לך אותה וכו' וכו'...

אני מתכוון מבחינתך הפנימית, לברר למה את זקוקה לאנשים אחרים מלבדך ?

 

[הקוסמת הורודה2]

לא כל כך זקוקה .

בעיקר אולי לידע לפעמים או לטכני.
וגם התרגלתי קצת לחברות אבל בהחלט אסתדר בלעדיהן

 

[הקוסמת הורודה2]

בעיקרון יכולתי להפוך לאדם נצלן ולנצל אותכם

בלבד לצרכי. אבל איכשהו נפלתי על חברות אמיתיות שדורשות ממני קצת יותר
מאשר לנצל אותן ומאחר שזה איכשהו הדדי אז זה התפתח לאיזשהו קשר.
עדיין מעיק עלי קשרים עם בני אדם מה לעשות אני אנטי סוציאלית

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל בהחלט היה לי יותר קל לו הייתי מניפולטיבית

ונצלנית

 

[lightflake]

אם קשה לך להיות מה שנקרא "חברה טובה"

זה אומר שאיפשהו יש "בזבוז אנרגיה" כלשהו שראוי לבדוק, אני שמתי לב שכשאני אמיתי יותר ולא מפחד שזה גם יפגע באנשים לפעמים (שרגילים לדוגמה להפגש הרבה או לדבר בטלפון ואני מרגיש שזה יותר מדי בשבילי) אז בסופו של דבר זה מתאזן על מערכות יחסים בריאות ונכונות יותר שבהן אני לא מרגיש שאני מבזבז אנרגיה ואז כשכבר יש פגישה או שיחה הן הרבה יותר טובות ומלאות ו"מטעינות" לשני הצדדים (כזו פגישה שמסתיימת באמצע הלילה עם טעם של עוד),
נכון שזה גם גרם לי לאבד הרבה חברים אבל מה לעשות...

 

[הקוסמת הורודה2]

איבדתי חברות בגלל זה

יש לי גם טראומה מבחורה שמרב שהיא כעסה עלי היא לא הפסיקה להתקשר וכל הזמן בכתה לי בטלפון
שאני לא רוצה לדבר איתה ( זו הייתה תקופה שלא היה לי חשק לדבר איתה לא יודעת למה ), וניסיתי לבוא לקראתה
הכרחתי את עצמי לדבר כדי להרגיע אותה היא זרקה לי שאני קרה מידי הרגשתי שזה ריב בין בחור לבחורה רק
שאני איכשהו בתפקיד הבחור הקר והלא מתחשב בצרכיה של האישה.
אחרי זה די פחדתי מחברות

אבל זה הסתדר קצת מאז.

 

[הקוסמת הורודה2]

אני פשוט דואגת לא להחזיק הרבה חברות

הרבה חברות=הרבה תחזוקה...
אין כוח לתחזק...

 

[lightflake]

ידע וטכנאי (אם זה מה שהתכוונת)

אלו דברים חיצוניים, אני דיברתי על צורך פנימי מאחרים לדוגמה, הערכה, אהבה, הצדקה... וכו...