מבחינת ההלכה קיימים 3 מחנות :
שלושת המחנות הללו היו גם במשכן, ואחרי כן בבית המקדש. מחנה שכינה במשכן - מקביל לעזרת כהנים ועזרת ישראל במקדש (וחז"ל הוסיפו מדרבנן גם את עזרת נשים ואת החיל) שבהם רק למי שאינו טמא מת מותר להכנס. בעזרת הכהנים רק לכהנים שאינם טמאי מתים. עד שתהיה פרה אדומה איננו יכולים להטהר מטומאת מת. מחנה לויה במשכן - מקביל להר הבית, שרק למי שאינו טמא בטומאה היוצאה מגופו (הכוונה לזבים, זבות, נידות, יולדות, ובעלי קרי) מותר להכנס. מטומאה זו ניתן להיטהר במקווה. וההלכות ידועות. מחנה ישראל - מקביל לירושליים שבין החומות, שמותר לכל ישראל שאינם מצורעים להכנס לשם. מצורעים נשלחים מחוץ לכל המחנות. משה רבינו לקח אתו את ארונו של יוסף, והיה אתו במחנה לוויה. דהיינו, שהוא היה ב"הר הבית", המקבילה למחנה לוויה, בטומאת מת. ואף ארונו של יוסף היה שם, דהיינו מת עצמו. לזה התכוונתי.