נגיעה אחת רכה.
חוזר לאוהל אחרי מקלחת, עייף מעוד יום של מאבק. מחר שוב נצא למלאכת הפינוי, השעה כבר מאוחרת אבל רק מעטים מצליחים להרדם. אני מתלבש, בבגדים נקיים, לוקח סיגריות ופלאפון ויוצא. מחפש ומוצא את עדי. בחורה צעירה, בת 19. פגשתי אותה פה ביום הראשון שהגענו. שנינו קיבוצניקים מהצפון, לי מחכים בבית אישה וילד, לה חבר ומשפחה. אנחנו לא מסתירים דבר אחד מהשני. אנחנו יוצאים מעט מאיזור האוהלים אל פינה שקטה. מתיישבים על איזה סלע גדול. פה, רחוק מהכל, עם הבחורה הזאת, אני יכול לדבר ולפרוק את הכל. חוץ מהדמעות - אותן אני שומר לאשתי. בכל מקרה אנחנו יושבים ומדברים, אני מספר חוויות, תחושות ומחשבות, היא מקשיבה - מזדהה ומבינה כמו שרק מי ששם יכול. גם היא מדברת, פותחת את ליבה אלי. פה, בבועה של שנינו, מותר הכל. היא בוכה, כמו בכל לילה. אני מחבק אותה, כמו בכל לילה. וכמו בכל לילה, שפתינו נפגשות, בלהט, תשוקה, בנשיקה מנחמת, מחבקת, נטולת רגשות אשמה - בינתים...
חוזר לאוהל אחרי מקלחת, עייף מעוד יום של מאבק. מחר שוב נצא למלאכת הפינוי, השעה כבר מאוחרת אבל רק מעטים מצליחים להרדם. אני מתלבש, בבגדים נקיים, לוקח סיגריות ופלאפון ויוצא. מחפש ומוצא את עדי. בחורה צעירה, בת 19. פגשתי אותה פה ביום הראשון שהגענו. שנינו קיבוצניקים מהצפון, לי מחכים בבית אישה וילד, לה חבר ומשפחה. אנחנו לא מסתירים דבר אחד מהשני. אנחנו יוצאים מעט מאיזור האוהלים אל פינה שקטה. מתיישבים על איזה סלע גדול. פה, רחוק מהכל, עם הבחורה הזאת, אני יכול לדבר ולפרוק את הכל. חוץ מהדמעות - אותן אני שומר לאשתי. בכל מקרה אנחנו יושבים ומדברים, אני מספר חוויות, תחושות ומחשבות, היא מקשיבה - מזדהה ומבינה כמו שרק מי ששם יכול. גם היא מדברת, פותחת את ליבה אלי. פה, בבועה של שנינו, מותר הכל. היא בוכה, כמו בכל לילה. אני מחבק אותה, כמו בכל לילה. וכמו בכל לילה, שפתינו נפגשות, בלהט, תשוקה, בנשיקה מנחמת, מחבקת, נטולת רגשות אשמה - בינתים...
