red flower
New member
נגיעה אחת רכה
קצת אחר...אני אפליו לא יודעת אם זה המקום. אבל זה מה שיש לי לתת. ********************************************************************* מה שעצוב אצלך, שאתה כבר ממש לא מעוניין בי. היית מעוניין בי. פעם, לפני. מגשים לך את כל הסטראוטיפים של גבר ממוצא. לפני החדירה אתה תהפוך עולמות. מבחינתך אני ונוס, המונה ליזה, ג'אן דארק. אישה מדהימה מעניינת יפייפיה. אחרי? זונה. אבל היחס שלך. ההתעלמות בפרצוף. כל יום לראות אותך עובר מולי. מתעלמים אחד מהשנים. ממשיכים הלאה. לראות איך אתה עובר את כל השותפות שלי לעבודה אחת אחרי השנייה. חיוכים סמוקים של תשומת לב גברית . הכל אתה עושה. אפילו אותן מחמאות כוס אמא שלך. אבל הן חכמות יותר, הן רק מתגרות ואתה ממשיך..נותן להן תשומת לב. מחמיא, משקיע, מלטף במילים. הן יודעות לשחק. אני לא ידעתי אף פעם. מחמאה אחת ואני שלך. מבט אחד ואני כבר אצלך בבית לא מבינה למה אתה לא מזיין אותי. כל כך חסרת נסיון. כל כך רציתי אותך. עשיתי איתך דברים שלא הייתי מאמינה על עצמי, עשיתי איתך הכל. ונהניתי מזה! ועל זה אני לא מצטערת.... אני מצטערת לנבל שנהפכת אחרי. אבל זה מדהים כמה פגעת, כמה התנשאת אחרי, כמה משחקים שיחקת, ועדיין כל פעם שאתה עובר במסדרון הרגליים שלי נהיות חלשות. הלב דופק מהר. אני מרגישה איך אני הופכת להיות דלי של מים. כמה אני לא יכולה לעצור את עצמי מלהפשיט אותך במבט כשאתה מתרחק גבוה וחטוב... והריח שלך של כביסה נקייה. כמה מטעה הריח שלך. כמה מלוכלך אתה. רבות אני תוהה מה הייתי עושה אם היית תופס אותי באיזה פינה חשוכה... כמו פעם. תופס אותי ולוחש לי "אני כל כך רוצה אותך" עמוק באוזן. ובעיניים שלך המבט הרעב והמיוסר. אני מדמיינת איך אתה תופס לי את השדיים באלימות מתונה ומתחיל לנוע עם הלשון על הצוואר. לאיזה זונה הפכת אותי. זונה של רגשות. נתתי לך את הגוף שלי תמורת רגשות. תמורת סיפוק הרגשות שלי. הניזקקות שלי. הרצון שלי לאהוב עד שאי אפשר יותר. כמה הייתי רוצה לקוות שאם היית עושה את זה, הייתי הודפת אותך מעליי ומטיחה בך את כל מה שהעברת אותי בחודשים האלה. החודשים הארוכים האלה. כמה אני מקווה שהיית בוכה. שהיית בוכה על הגוף הערום שלי את כל הדמעות שאני דמעתי. אלפי מליוני דמעות... עשרות ערבים עגומים ובודדים. כל כך הרבה בושה וחוסר ביטחון. כמה אני מקווה שהיית בוכה שם עליי ושוכב איתי לאט לאט כמו גור פצוע. ולא מהר כמו שזה היה בעבר. שוכב איתי כואב...ממשיך וממשיך גם אם הזין כבר לא עומד והדמעות והנזלת חונקים בגרון... שוכב איתי ואני גומרת חזק...אני רוכבת עלייך וגומרת חזק ומקללת אותך. הופכת אותך לזונה. ועוזבת אותך שם רטוב מהמיצים שלי ומהדמעות שלך. שתרגיש איך זה. "עכשיו אני כאן, יושב לבדי עם הרגע ההוא הקר יודע עד כמה ליבך הוא עני ועד כמה יופייך עקר"
קצת אחר...אני אפליו לא יודעת אם זה המקום. אבל זה מה שיש לי לתת. ********************************************************************* מה שעצוב אצלך, שאתה כבר ממש לא מעוניין בי. היית מעוניין בי. פעם, לפני. מגשים לך את כל הסטראוטיפים של גבר ממוצא. לפני החדירה אתה תהפוך עולמות. מבחינתך אני ונוס, המונה ליזה, ג'אן דארק. אישה מדהימה מעניינת יפייפיה. אחרי? זונה. אבל היחס שלך. ההתעלמות בפרצוף. כל יום לראות אותך עובר מולי. מתעלמים אחד מהשנים. ממשיכים הלאה. לראות איך אתה עובר את כל השותפות שלי לעבודה אחת אחרי השנייה. חיוכים סמוקים של תשומת לב גברית . הכל אתה עושה. אפילו אותן מחמאות כוס אמא שלך. אבל הן חכמות יותר, הן רק מתגרות ואתה ממשיך..נותן להן תשומת לב. מחמיא, משקיע, מלטף במילים. הן יודעות לשחק. אני לא ידעתי אף פעם. מחמאה אחת ואני שלך. מבט אחד ואני כבר אצלך בבית לא מבינה למה אתה לא מזיין אותי. כל כך חסרת נסיון. כל כך רציתי אותך. עשיתי איתך דברים שלא הייתי מאמינה על עצמי, עשיתי איתך הכל. ונהניתי מזה! ועל זה אני לא מצטערת.... אני מצטערת לנבל שנהפכת אחרי. אבל זה מדהים כמה פגעת, כמה התנשאת אחרי, כמה משחקים שיחקת, ועדיין כל פעם שאתה עובר במסדרון הרגליים שלי נהיות חלשות. הלב דופק מהר. אני מרגישה איך אני הופכת להיות דלי של מים. כמה אני לא יכולה לעצור את עצמי מלהפשיט אותך במבט כשאתה מתרחק גבוה וחטוב... והריח שלך של כביסה נקייה. כמה מטעה הריח שלך. כמה מלוכלך אתה. רבות אני תוהה מה הייתי עושה אם היית תופס אותי באיזה פינה חשוכה... כמו פעם. תופס אותי ולוחש לי "אני כל כך רוצה אותך" עמוק באוזן. ובעיניים שלך המבט הרעב והמיוסר. אני מדמיינת איך אתה תופס לי את השדיים באלימות מתונה ומתחיל לנוע עם הלשון על הצוואר. לאיזה זונה הפכת אותי. זונה של רגשות. נתתי לך את הגוף שלי תמורת רגשות. תמורת סיפוק הרגשות שלי. הניזקקות שלי. הרצון שלי לאהוב עד שאי אפשר יותר. כמה הייתי רוצה לקוות שאם היית עושה את זה, הייתי הודפת אותך מעליי ומטיחה בך את כל מה שהעברת אותי בחודשים האלה. החודשים הארוכים האלה. כמה אני מקווה שהיית בוכה. שהיית בוכה על הגוף הערום שלי את כל הדמעות שאני דמעתי. אלפי מליוני דמעות... עשרות ערבים עגומים ובודדים. כל כך הרבה בושה וחוסר ביטחון. כמה אני מקווה שהיית בוכה שם עליי ושוכב איתי לאט לאט כמו גור פצוע. ולא מהר כמו שזה היה בעבר. שוכב איתי כואב...ממשיך וממשיך גם אם הזין כבר לא עומד והדמעות והנזלת חונקים בגרון... שוכב איתי ואני גומרת חזק...אני רוכבת עלייך וגומרת חזק ומקללת אותך. הופכת אותך לזונה. ועוזבת אותך שם רטוב מהמיצים שלי ומהדמעות שלך. שתרגיש איך זה. "עכשיו אני כאן, יושב לבדי עם הרגע ההוא הקר יודע עד כמה ליבך הוא עני ועד כמה יופייך עקר"
