נגינה...

ריקיriki

New member
נגינה...

מבקשת לשמוע את דעתכם... הבן שלי, ילד מחונן ומבריק מאד, מסיים כיתה ד'. משתתף בפרויקט נגינה בבית הספר.
הודיע לי שהוא חושב אולי להפסיק לנגן בגלל שהוא לא כלכך מוכשר...
דיברתי עם המורה שלו. אמר לי שאכן, הילד לא כשרון גדול, אבל משתלב בתזמורת ומפיק מהנגינה.
אני מתלבטת.
מצד אחד- הבן שלי רגיל שהכל בא לו בקלות. הוא לא ממש השקיע והתאמן, וציפה- שכמו שהוא רגיל, הכל יסתדר מעצמו.
מצד שני- איזה טעם יש לעודד אותו לנגינה אם הוא לא ממש נהנה ולא מוכשר במיוחד?
מה אתם אומרים?
 

mikilk

Active member
שקצת מפריע לי הסיפור

מה זאת אומרת לא מוכשר במיוחד? לא עילוי?
לטעמי הכל מתחיל ונגמר ברצון הילד - האם הוא אוהב לנגן? האם רוצה להמשיך? האם המסגרת מתאימה לו?
אם כן - יש להוציא לו מהראש את התחושה שאיננו מוכשר ולעודד אותו למצויינות בתחום ע"י עבודה קשה ואימונים.
גם הכישרון הענק ביותר חייב באימונים רבים ומאמץ
בהצלחה
 

tomi32

New member
"גם הכישרון הענק ביותר חייב באימונים רבים..."

אני חושב שכל אחד מכיר גאונים שלא הגיעו רחוק כי לא התנהלו נכון ומנגד, אנשים עם כשרון בינוני שהצליחו מאד בזכות עבודה קשה.
לטובת מי שמפקפק וחושב שגאונים אמיתיים לא צריכים לעבוד קשה, מצורף הקטע הבא שנכתב על ידי אחד מגדולי המתמטיקאים בתקופתנו. בעיני הוא קטע חובה למחוננים.
 

tomi32

New member
אז הוא לא מוכשר

דווקא הזדמנות טובה לחוות מה שכנראה אינו מכיר עתה, אבל יכיר בתור מבוגר - יש אנשים מוכשרים רבים בעולם וחלקם מוכשרים ממנו.
גם החוויה שצריך להתאמץ כדי להצטיין היא חוויה בונה לילד מחונן בגיל 10. בעיני, כמבוגר שמגיל 16 נמצא בחברת מחוננים או כאלה שקרובים לכך, הבעיה העיקרית בתווית הזו היא ההרגל שהכל בא בקלות והבריחה כאשר זה לא קורה בתחום חדש או ברמה חדשה אליה מגיעים בתחום מוכר.
מצד שני, אם הוא לא נהנה מהנגינה, אין ממש מה לעשות, לא?
 

mikilk

Active member


 

אימם

New member
אם הוא לא נהנה מהנגינה מה הטעם להמשיך?!

את כותבת אם יש טעם לעודד אותו...לפי דעתי תעודדי אותו לבחור כלי שהוא כן נהנה ממנו או שתוותרי לו...זה משהו שהוא צריך לרצו, לא אתם.
 
נגינה

גם אצלנו יש פרויקט נגינה מכיתה ד', ממתי הוא התחיל לנגן? באיזה כלי?אם רק השנה הייתי מעודד לנסות ולהמשיך לפעמים ההתחלה לא פשוטה . הבן שלי באמצע כיתה ד' גם רצה לפרוש בעידוד המנצח שינה כלי נגינה והתחיל לפרוח (נראה לי בעיקר כי התחבר למורה החדשה). יש חוויה להיות בתזמורת בעיקר כשיותר מתקדמים, גם במחינה חברתית.
 

גרא.

New member
rikiיקי,נגינה בגיל מבוגר,כלל לא משנה מהו תחום

העיסוק,היא ערך מוסף לאישיותו הכוללנית של הבוגר,גם אם הוא אינו אמן.למשל קלינטון המנגן על סכסופון,
ולהבדיל ברק, המנגן על פסנתר.אין מקום להכריח ילד שאינו רוצה לנגן לעשות את זה,אבל רצוי להבין את
המשמעות של שליטה בכלי נגינה זה או אחר עבורו בבגרות,ולכן כדאי לעודד להמשיך לנגן .
 

bugva

New member
מספרת על עצמי

ניגנתי כ 7 שנים - מכיתה א' בפסנתר. אהבתי את הנגינה מאוד. כשהגעתי לתיכון, שבו יש מגמת מוזיקה והלומדים בה ממש ממש ממש מחוננים - פשוט הפסקתי. הרגשתי שאין תוחלת בנגינה שלי. שהיא טכנית טובה - אבל לא "מבריקה".
אני מבינה את הילד - אם אני "קוראת" אותו נכון - זה לא מעצלות. אלא מתוך פרפקציוניסטיות של ילד מחונן. שרוצה שמה שהוא עושה יהיה הכי טוב, ומושלם. ועכשיו השאלה איך את כאם צריכה להתמודד עם זה - האם ללחוץ עליו להמשיך כדי להחליש את הפרפקציוניזם, או לתת לו למצוא תחום אחר שהוא באמת יכול להצטיין בו ולמצות בו את היכולות שלו.
הבת שלי נגנה שנתיים בפסנתר, וביקשה להפסיק. לא ראיתי טעם במריבות יומיומיות על להזכיר לה להתאמן. בדברים שכן תופסים אותה היא משקיעה את הנשמה - לדוגמא, בציור. אני מוצאת חשיבות גדולה בלימוד נגינה כ"שפה שניה". אבל אם הילד לא מוצא את זה כתחום עניין שבו הוא רוצה להשקיע ולהתמיד, מקובל עלי. לכל ילד ההעדפות שלו. ולא חייבים להיות טובים בהכל.
 

bhs

New member
האם יתכן שהמורה "חופר" לו שהוא צריך להתאמן?

הבת הקטנה שלי גם לא אוהבת שאומרים לה להתאמן - היא מאוד מוכשרת - אבל באורגנית המורה התחלפה עם מורה שאמרה לה להתאמן יותר - והיא התרגזה והפסיקה את החוג(כיתה ב). כנ"ל המורה לגיטרה אמר לה שהיא צריכה להתאמן יותר - והיא החרימה אותו - במשך שנה היה מגיע אלינו הביתה ומלמד את אחותה ואבא שלה והיא ננעלה בחדרה ולא רצתה אפילו לומר לו שלום...
אחרי שנה החליטה שניא חוזרת ללמוד איתו והתקדמה כל כך מהר שעברה את שני התלמידים האחרים שלו מהבית והיום רוצה לעבור לגיטרה חשמלית והיא מנגנת נפלא.
אני בעד השכלה מוסיקלית, זו חוויה ואם הילד לא מוכן להתאמן יותר המורה צריך לדעת לשלב אותו ולתת לו את המקסימום. גם כשאני למדתי פסנתר לא אהבתי להתאמן שעות והמורה שלי היתה נותנת לי מנגינות כמו באך - עם מספר קולות ותוים פשוטים יחסית והיינו עובדים על הקולות ולא על וירטואוזיות. ואני מודה לה עד עצם היום הזה כי לא הייתי לומדת 7 שנים אם היתה מטיפה לי שלא לשחק כדורסל ולחזור עם אצבע נפוחה או להתאמן יותר ביום - ואף תלמיד אחר בקונסרבטוריון שלי לא ניגן באך יותר טוב ממני.
 
ילדים מחוננים חייבים לאתגר אותם

מצד שני ומנסיון אישי בנגינה, כשמורה מביא יצירות שלא מדברות אל הילד, אין חשק והתלהבות לנגן אותם.
דבר חשוב נוסף, מורה טוב למוסיקה חשוב שתיהיה בו תכונה של מורה רוחני שיכול להכניס נשמה בנגינה של הילד.
רק דרך שיחה עם הילד ובניית שאלות נכונות תקבלי תשובות שיגלו היכן הבעיה..
 

רזאי

New member
הילד שלי מרגיש בדיוק ההיפך

הוא אמר לי-סוף סוף מצאתי משהו שלא הולך לי בקלות. כמה נפלא כשצריך להתאמן ולתרגל כדי להשתפר...
 

ריקיriki

New member
עדיין מתלבטת...

האמת שהתחברתי כמעט לכל מה שנכתב כאן. כמו שרבים כתבו, הוא רגיל שהכל הולך בקלות. הוא מצא תחביב שהוא מחובר אליו- מחשבים, אני מפרגנת לו אך מן הסתם לא מרוצה משעות של ישיבה מול המחשב ומנסה לכוון אותו לתחומים נוספים. אם זה היה תלוי בו- הוא לא היה זז מהמסך. אני עסוקה בשאלה מה התפקיד שלי כאמא- כמה לכוון ואפילו לחייב וכמה להרפות...
 
למעלה