מעגלית תוהה...
New member
נגד נגד ושוב נגד....
אין זוגות מעורבים שמצליח להם לאורך שנים. צר לי להרוס את הקידמה הנאורות והרצון לפתוח משהו חדש. השפה, בראש ובראשונה הורסת הרבה מתוך מה שהיה אמור להיות משותף בחיים. המחשבות שמתרוצצות בתוך כל אחד מאיתנו מתקשות לבוא לידי ביטוי שמילים הפשוטות של השיחה. המחשבה הראשונית והתרגום שלה לשפה האחרת (בדכ אנגלית) הורס את הזרימה הפשוטה של הבהרת הנושא. כשמגיעים הילדים, (במזל טוב) כל אחד רגיל לתרבות מסוימת בסגנון החינוך, וזה בדכ יוצר כפל משמעויות אצל הילד. (מה שמתחיל את החיכוכים וכו..) הבגרות אצל בן הזוג שנשאר לחיות בארץ לו לא, מאבד עם השנים את הרצון וההתפכחות מלווה בדכ בכעסים, תיסכול ורצון לחזרה למולדת. גל, את מספרת על חיים שאולי יהיו עם בחור אוסטרי, אבל את לא חיית איתו עדיין, החיים המשותפים הם בעלי משמעות לשנים ולא אהבה והתאהבות חולפת של ימים. במסגרת של שנים רבות הקשר לא נשמר, הרצון להוכיח לכולם כי הקשר הזה בגלל השוני שבו יתחזק לנצח, מביא את בני הזוג להבנה פנימית שהם ינסו לשמר אותו מול כל אותם מתנגדים שהתנגדו בתחילה לקשר, והרצון להוכיח להם שאפשר גם אחרת, מביא אותם לחיים לא מאושרים רק בשביל "ההוכחה". הבחורה הערביה פה, לא סיפרה את קורות אימה, ובעצם עם מי היא תינשא כשתהיה בשלה לכך, (הרי היא אינה ערביה 100% וגם אינה יהודיה, הנפילה בן הכסאות, אצלה חמורה בהרבה משאר הזוגות בגלל המצב העדין בארצנו. אין המשכיות לקשר כזה - על אף שהוא מגרה ומעלה עניין ושוני שקוסמים לרבים מאיתנו. סליחה אם אני אנטי בנושא בצורה גורפת כל כך, הנסיון האישי שלי והראייה של עשרות אנשים מתוך העבודה הפרטית שלי מוכיחה שאין דבר כזה, לא לישראלים בכל אופן, אנחנו שונים ואנחנו אחרים והמנטליות שלנו לא באה במיקשה אחת עם שאר העולם. קשה לאחל בהצלחה למי שמאמין, כי התוצאות אולי יאחרו להגיע אבל יגיעו בגדול.
אין זוגות מעורבים שמצליח להם לאורך שנים. צר לי להרוס את הקידמה הנאורות והרצון לפתוח משהו חדש. השפה, בראש ובראשונה הורסת הרבה מתוך מה שהיה אמור להיות משותף בחיים. המחשבות שמתרוצצות בתוך כל אחד מאיתנו מתקשות לבוא לידי ביטוי שמילים הפשוטות של השיחה. המחשבה הראשונית והתרגום שלה לשפה האחרת (בדכ אנגלית) הורס את הזרימה הפשוטה של הבהרת הנושא. כשמגיעים הילדים, (במזל טוב) כל אחד רגיל לתרבות מסוימת בסגנון החינוך, וזה בדכ יוצר כפל משמעויות אצל הילד. (מה שמתחיל את החיכוכים וכו..) הבגרות אצל בן הזוג שנשאר לחיות בארץ לו לא, מאבד עם השנים את הרצון וההתפכחות מלווה בדכ בכעסים, תיסכול ורצון לחזרה למולדת. גל, את מספרת על חיים שאולי יהיו עם בחור אוסטרי, אבל את לא חיית איתו עדיין, החיים המשותפים הם בעלי משמעות לשנים ולא אהבה והתאהבות חולפת של ימים. במסגרת של שנים רבות הקשר לא נשמר, הרצון להוכיח לכולם כי הקשר הזה בגלל השוני שבו יתחזק לנצח, מביא את בני הזוג להבנה פנימית שהם ינסו לשמר אותו מול כל אותם מתנגדים שהתנגדו בתחילה לקשר, והרצון להוכיח להם שאפשר גם אחרת, מביא אותם לחיים לא מאושרים רק בשביל "ההוכחה". הבחורה הערביה פה, לא סיפרה את קורות אימה, ובעצם עם מי היא תינשא כשתהיה בשלה לכך, (הרי היא אינה ערביה 100% וגם אינה יהודיה, הנפילה בן הכסאות, אצלה חמורה בהרבה משאר הזוגות בגלל המצב העדין בארצנו. אין המשכיות לקשר כזה - על אף שהוא מגרה ומעלה עניין ושוני שקוסמים לרבים מאיתנו. סליחה אם אני אנטי בנושא בצורה גורפת כל כך, הנסיון האישי שלי והראייה של עשרות אנשים מתוך העבודה הפרטית שלי מוכיחה שאין דבר כזה, לא לישראלים בכל אופן, אנחנו שונים ואנחנו אחרים והמנטליות שלנו לא באה במיקשה אחת עם שאר העולם. קשה לאחל בהצלחה למי שמאמין, כי התוצאות אולי יאחרו להגיע אבל יגיעו בגדול.
