נבואה פרק מס. 22
עם רדת הליל הגיע מתי לפארק הירקון, מתחת לגשר הירקון. שם בסמוך, מצא את הנביא, יושב על הדשא למול מי הנהר השחורים. ממעל נשמעו קולות המכוניות בעוברם מעל גשר הירקון. מידי פעם אף נשמעו קולות נפץ קלים בעת מעבר המכוניות מעל. ``שלום יורם`` אמר מתי בהתקרבו לנביא. ``שלום וברכה מתי`` זיהה הנביא את המתקרב אליו מאחור. ``מה שלומך יורם?`` ``תודה לאל`` אמר הנביא. מתי הציץ לעבר הנביא השקוע בהרהוריו, עיניו נעוצות באפילת מי הנהר. על מה לעזאזל הוא חושב כל הזמן? חשב מתי. ``רציתי לספר לך`` אמר מתי ``שהייתי אצל משפחתך. אני רוצה לומר לך שדאגתי להם. הם מסתדרים``. ``מה אשתי אמרה?`` שאל הנביא. ``היא כמובן לא יודעת אם לכעוס עליך או לא, היא עצובה מאוד ופגועה מאוד. מסרתי לה דרישת שלום ממך וסיפרתי לה שאתה `שורד```. צל של חיוך עלה על פניו של הנביא. השארתי אצלה את מספר הטלפון הנייד שלי והיא תוכל ליצור עמי קשר כל פעם שהיא תרצה משהו. בכל בעיה, כך אמרתי לה, את יכולה להתקשר עמי. כמו כן אמרתי לה שאני אהיה איש קשר ביניכם במידה ותרצו בכך``. ``תודה לך מתי``. אמר הנביא. ``יורם, אני רוצה לומר לך שאני חושב שאתה עושה לעם ישראל שרות חשוב מאין כמותו. העם שלנו מפולג ומצולק, הפוליטיקה בארץ פשטה את הרגל, איש כבר לא מאמין להנהגה שלנו ולשיטת השלטון המושחתת שלנו. הקורבן שאתה מקריב הוא עבור כולנו, מי ייתן וזה יעזור`` ``תודה מתי, אבל זה מספיק``. הפסיקו יורם. במבט מבחוץ נראתה החברה הישראלית כדייסה מבעבעת. לא היה תחום אחד שבו היתה הסכמה על משהו. הציבור החילוני נלחם בציבור החרדי, הספרדי באשכנזי, היהודים בערבים, הרוסים בחרדים ולהיפך. ציבור השכירים נלחם באצולה המקומית, המובטלים בשרירותו של המוסד לביטוח לאומי ובקיצור, כולם בכולם. הנוער של ילדי העולים מרוסיה התנכר בחלקו לנוער הישראלי ולא נטמע בו. בשנה האחרונה גם התגלו מספר כנופיות של נערים רוסים שהתמחו בפשיעה ובאלימות נוסח ``התפוז המיכני``. כנופיה אחת מבית שמש אפילו התעלתה על עצמה, לתדהמת חוקרי הנוער, והתלבשה בסגנון של התפוז המיכני, כשמגיני ביצים על מכנסיהם,לאפם מורכב אף ארוך של ליצנים ומקלות בייסבול בידם. חבורות של נערים דתיים מתנועת ש``ס הקימו במקביל בעיר בית שמש חבורות לחימה כתשובת נגד לאלימות בני הנוער הרוסים. האלימות שהתנהלה אז על אש קטנה פרצה במוצאי שבת אחד שבו נדקרו למוות שני נערים חרדיים ואילו נער רוסי אחד מת מחבלה קשה בקודקודו. עוד כשמונה פצועים הובהלו במצב בינוני עד קשה לבתי חולים הדסה בירושלים ואסף הרופא בצריפין. חוקרי נוער ועובדים סוציאליים מכל אזורי הארץ הובהלו לעיר בית שמש לצורך הרגעת הרוחות. במסגרת המבצע, בוצעו חקירות אישיות לכל נער ונערה מבית שמש למול שלושה חוקרים. במהלך אחת החקירות הללו שהתקיימו באופן יזום בין חבורות הנוער החרדיות והרוסיות הפך אחד הנערים הרוסיים שולחן כאות לקוצר רוחו ונכלא בו ביום בבית כלא מיוחד לנוער בצו של שופט. האלימות של בני הנוער בני העדות השונות עלתה לראש סדר היום הציבורי וראש הממשלה, שריו, חברי הכנסת, אישי ציבור, אנשי חינוך ואנשי תקשורת מצאו כולם לנכון להכביר רבבות מילים על הנושא אולם כמו תמיד, בפועל בוצע מעט מאוד ומאוחר מאוד.
עם רדת הליל הגיע מתי לפארק הירקון, מתחת לגשר הירקון. שם בסמוך, מצא את הנביא, יושב על הדשא למול מי הנהר השחורים. ממעל נשמעו קולות המכוניות בעוברם מעל גשר הירקון. מידי פעם אף נשמעו קולות נפץ קלים בעת מעבר המכוניות מעל. ``שלום יורם`` אמר מתי בהתקרבו לנביא. ``שלום וברכה מתי`` זיהה הנביא את המתקרב אליו מאחור. ``מה שלומך יורם?`` ``תודה לאל`` אמר הנביא. מתי הציץ לעבר הנביא השקוע בהרהוריו, עיניו נעוצות באפילת מי הנהר. על מה לעזאזל הוא חושב כל הזמן? חשב מתי. ``רציתי לספר לך`` אמר מתי ``שהייתי אצל משפחתך. אני רוצה לומר לך שדאגתי להם. הם מסתדרים``. ``מה אשתי אמרה?`` שאל הנביא. ``היא כמובן לא יודעת אם לכעוס עליך או לא, היא עצובה מאוד ופגועה מאוד. מסרתי לה דרישת שלום ממך וסיפרתי לה שאתה `שורד```. צל של חיוך עלה על פניו של הנביא. השארתי אצלה את מספר הטלפון הנייד שלי והיא תוכל ליצור עמי קשר כל פעם שהיא תרצה משהו. בכל בעיה, כך אמרתי לה, את יכולה להתקשר עמי. כמו כן אמרתי לה שאני אהיה איש קשר ביניכם במידה ותרצו בכך``. ``תודה לך מתי``. אמר הנביא. ``יורם, אני רוצה לומר לך שאני חושב שאתה עושה לעם ישראל שרות חשוב מאין כמותו. העם שלנו מפולג ומצולק, הפוליטיקה בארץ פשטה את הרגל, איש כבר לא מאמין להנהגה שלנו ולשיטת השלטון המושחתת שלנו. הקורבן שאתה מקריב הוא עבור כולנו, מי ייתן וזה יעזור`` ``תודה מתי, אבל זה מספיק``. הפסיקו יורם. במבט מבחוץ נראתה החברה הישראלית כדייסה מבעבעת. לא היה תחום אחד שבו היתה הסכמה על משהו. הציבור החילוני נלחם בציבור החרדי, הספרדי באשכנזי, היהודים בערבים, הרוסים בחרדים ולהיפך. ציבור השכירים נלחם באצולה המקומית, המובטלים בשרירותו של המוסד לביטוח לאומי ובקיצור, כולם בכולם. הנוער של ילדי העולים מרוסיה התנכר בחלקו לנוער הישראלי ולא נטמע בו. בשנה האחרונה גם התגלו מספר כנופיות של נערים רוסים שהתמחו בפשיעה ובאלימות נוסח ``התפוז המיכני``. כנופיה אחת מבית שמש אפילו התעלתה על עצמה, לתדהמת חוקרי הנוער, והתלבשה בסגנון של התפוז המיכני, כשמגיני ביצים על מכנסיהם,לאפם מורכב אף ארוך של ליצנים ומקלות בייסבול בידם. חבורות של נערים דתיים מתנועת ש``ס הקימו במקביל בעיר בית שמש חבורות לחימה כתשובת נגד לאלימות בני הנוער הרוסים. האלימות שהתנהלה אז על אש קטנה פרצה במוצאי שבת אחד שבו נדקרו למוות שני נערים חרדיים ואילו נער רוסי אחד מת מחבלה קשה בקודקודו. עוד כשמונה פצועים הובהלו במצב בינוני עד קשה לבתי חולים הדסה בירושלים ואסף הרופא בצריפין. חוקרי נוער ועובדים סוציאליים מכל אזורי הארץ הובהלו לעיר בית שמש לצורך הרגעת הרוחות. במסגרת המבצע, בוצעו חקירות אישיות לכל נער ונערה מבית שמש למול שלושה חוקרים. במהלך אחת החקירות הללו שהתקיימו באופן יזום בין חבורות הנוער החרדיות והרוסיות הפך אחד הנערים הרוסיים שולחן כאות לקוצר רוחו ונכלא בו ביום בבית כלא מיוחד לנוער בצו של שופט. האלימות של בני הנוער בני העדות השונות עלתה לראש סדר היום הציבורי וראש הממשלה, שריו, חברי הכנסת, אישי ציבור, אנשי חינוך ואנשי תקשורת מצאו כולם לנכון להכביר רבבות מילים על הנושא אולם כמו תמיד, בפועל בוצע מעט מאוד ומאוחר מאוד.